סרטים על פי קניוק, קנז וליברכט
 
נוכחות יפה תהייה לקולנוע הישראלי בפסטיבל הבינלאומי ה-24 בחיפה, שייערך בחול המועד סוכות (21-14 באוקטובר). בסך הכול יוקרנו במסגרות השונות של הפסטיבל, התחרותיות והאחרות, 70 סרטים חדשים בהפקה ישראלית מלאה או חלקית, בהם תשעה עלילתיים, 16 דוקומנטריים, 7 דרמות טלוויזיה   ו-38 סרטי סטודנטים וסרטים עצמאיים. מבין הסרטים העלילתיים, ארבעה הם בעלי ניחוח בינלאומי, בהיותם קו-פרודוקציות, בשיתוף מדינות זרות.
 
"אביב 1941" הוא קופרודוקציה ישראלית-פולנית שביים אורי ברבש, שצילומיה נערכו בפולין. התסריט של מוטי לרנר מבוסס על סיפוריה הקצרים של אידה פינק, והכוכב הבינלאומי הבולט בו הוא ג`וזף פיינס. הסרט מגולל את קורות קלרה פינק (בגילומן של קלייר היגניס וניב מקינטוש), צ`לנית יהודייה בעלת מוניטין בינלאומיים, החיה בקנדה בשנות ה-70. היא מוזמנת לחנוכת אולם קונצרטים על שמה במולדתה, פולין. 30 שנה לאחר שרגלה דרכה שם בפעם האחרונה, שבים זיכרונות עבר קשים להציף אותה. היא הייתה נשואה אז לארתור (פיינס), רופא במקצועו, וכשהנאצים פלשו לפולין הסתתרה איתו ועם שתי בנותיהם בביתה של אמיליה (קלי הריסון), איכרה איתה היו השניים בקשר. בין אמיליה וארתור מתפתחים יחסים אינטימיים, שפוגעים קשות בקלרה.
 
על "אדם בן כלב" חתום הבמאי פול שרדר ("ג`יגולו אמריקני"). נשאלת השאלה האם העובדה שהוא מבוסס על ספרו של יורם קניוק ועצם היותו הפקה ישראלית-גרמנית-אמריקנית בהשתתפות שחקנים ישראליים רבים (הכוכב הוא ג`ף גולדבלום ולצידו גם ווילם דפו, דרק ג`קובי ועוד) כאיילת זורר, חנה מרון, יבגניה דודינה, חנה לסלאו, עידן אלתרמן ודרור קרן – הופכת אותו לסרט ישראלי? הסיפור: אדם שטיין (גולדבלום) נחשב לפני פרוץ השואה לגדול בדרני גרמניה. לאחר שהוא נלקח למחנה ריכוז, המפקד שם גוזר עליו לחיות חיי כלב, ולבדר את הנידונים למוות במחנה. זמן מה לאחר המלחמה, בשנות ה-60, הוא מאושפז במוסד לחולי נפש לניצולי שואה במדבר יהודה ומנסה להתמודד עם עברו הטראומטי. הסרט צולם ברומניה, גרמניה וישראל.
 
"כמו אבא שלך", של מרקו כרמל, המועמד לכמה פרסי אופיר (כולל בקטגוריות הסרט והבמאי) הוא  הפקה צרפתית-ישראלית שצולמה ברובה בצרפת - דובר כמעט כולו צרפתית והכוכב הראשי שלו הוא הקומיקאי הצרפתי-יהודי גד אלימלך. הסרט עוסק במשפחת מימון שמגיעה מישראל לצרפת בתחילת שנות ה-70, ומתיישבת בשכונת יהודים צפון אפריקאים בפריז. פליקס (אלימלך), אב המשפחה, מתוודע לסרג`, מאפיונר יהודי שמדרדר אותו לעולם הפשע של השכונה. לאחר כמה פעולות שוד הם נתפסים. פליקס לוקח על עצמו את התיק ונכנס לכלא, בעוד סרג` מבטיח לדאוג לאשתו, מירי (יעל אבקסיס) ושני ילדיו. בהמשך יתברר שכוונותיו של זה אינן כה טהורות כפי שחשב פליקס.
 
"שבע דקות בגן עדן", בבימוי עמרי גבעון ובהפקה ישראלית-הונגרית-צרפתית, עוסק בגליה (ריימונד אמסלם), צעירה ירושלמית שניצלה מפיגוע תופת. היא ובן זוגה אורן (נדב נטס) נפגעו קשה באוטובוס שהתפוצץ. היא סובלת מכוויות קשות והוא נכנס לתרדמת ולאחר שנה במחלקת שיקום מת. גליה מנסה לאסוף את רסיסי חייה. היא סובלת מאובדן זיכרון ויום הפיגוע כמו גם הימים שלפניו נמחקו מתודעתה. שרשרת שמגיעה אליה במעטפה ללא כתובת שולח, מוציאה אותה למסע חיפוש אחר החלקים החסרים בפאזל חייה. בתפקיד הגברי הראשי אלדד פריבס.
 
בסרטים על טהרת ההפקה הישראלית תמצאו את "אילי ובן", סרטו של אורי רביד, שבמרכזו אילי (יובל שבח) בן ה-12, שעולמו מורכב ממעשי שובבות נעורים. כשמתברר לו שאביו בן (ליאור אשכנזי) מואשם בקבלת שוחד במסגרת תפקידו כאדריכל העיר הרצליה, חייו מתערערים לחלוטין. הוא יעשה הכול כדי לסייע לאביו, הנתון במעצר בית, ולהוכיח את חפותו. בתוך כדי החיפוש מגלה אילי עובדות חדשות על עצמו ועל אביו, ותהליך ההתבגרות שלו מואץ.
 
"אמא של ולנטינה", סרטם של אריק לובצקי ומתי הררי, מבוסס על ספרה של סביון ליברכט. במרכז הסיפור נערה פולנייה (סילביה טששניוסקה-דרורי) המטפלת בארץ בקשישה פולנייה (אתל קובינסקה) ובין השתיים מתפתחת מערכת יחסים מיוחדת.
 
במרכז "בדרך אל החתולים", סרטו של חורחה גורביץ` על פי ספרו של יהושע קנז  עומדת דמותה של יולנדה מוסקוביץ` (ריטה זוהר), אלמנה אריסטוקרטית בת 75 שהייתה בעבר מורה לצרפתית. את מנוחתה טורדים חתולי השכונה שחיי אהבה הסוערים שלהם מניבים יללות סוערות. לילה אחד היא מנסה להשתיק אותם, אך נופלת במדרגות ושוברת את עצם הירך. בבית החולים היא נקלעת לעולם חסר פרטיות, מלא זקנים ואחיות, וכל שאיפתה היא לשוב לביתה. למזלה היא פוגשת בבית החולים בשאול (מוני מושונוב), כדורגלן עבר מזדקן, שמעורר בה רגשות מהסוג שכבר שכחה מזמן.   
 
"מוקי בוערה", סרטם של לינה וסלאבה צ`פלין, מתאר את קורותיו של מוקי (יואב כורש), בן של ניצולת שואה, שגדל בחולון בשנות ה-70, כשסביבו ניצולי שואה והווי שכונתי אלים ומורכב. היום מוקי חי בנורווגיה, אך עדיין מנהל חשבון נפש עם עצמו ועם עברו בארץ, ועובדת היותו בן הדור השני לשואה רודפת אותו ומעצבת את אישיותו, במדינה שנאבקת על זהותה העצמית. בסרט משחקים גם אפרת בן צור, יהודה אלמגור, סיוון לוי, שלו גלבר, הרן שגיא, רזיה ישראלי ועוד.
 
הסרט העלילתי האחרון, והיחיד שיוקרן מחוץ לתחרות, הוא "הכול מתחיל בים", של איתן גרין, שיוקרן בפסטיבל כחלק מרטרוספקטיבה שתיערך לבמאי ולסרטיו. הסרט מגולל את סיפורה של משפחת גולדשטיין וחוויות החיים שהיא צוברת בתחומים כחברות, אהבה, מין ומוות. המשפחה כמהה להתרחבות, אבל נידונה להישאר משולש המורכב מאב, אם וילד. בסרט מופיעים יובל סגל, דורית לב-ארי, רון יגרמן, צחי גראד, אשר צרפתי ועוד. 

סרטים תיעודיים וקטגוריות נוספות

הקטגוריה התיעודית בפסטיבל, שגם בה תיערך תחרות, תיוצג באמצעות הסרטים הבאים: "הקרב על דגניה" (בימוי: יצחק רובין), "כמעט" (בימוי: מיכל קפרא), "כוכבים נוצצים" (בימוי: יעל קיפר ורצקי), "רשום לך בתעודת הזהות שאני אבא שלך" (בימוי: מתן יאיר), "אמא של שימרי" (בימוי: אורי בן דב), "מסדר עד סדר" (בימוי: שרון לוי), "הגלגול" (בימוי נתי ברץ), "פליטים" (בימוי: שי כרמלי פולק), "תופרי החלומות" (בימוי: אייל צרפתי), "אסקיפלנד" (בימוי: אורן תירוש), "לוחם של אהבה" (בימוי: עידו גלאס ויואב קליינמן), "הבמה החשמלית" (בימוי: ניסים מוסק), "דובק – פלשתינאי ויהודי" (בימוי: אלה אלתרמן), "קורים דברים" (בימוי: רות ולק).
 
במסגרת "זהות יהודית – קשר קולנוע חיפה בוסטון", מחוץ למסגרת התחרות הדוקומנטרית, יוקרנו שני סרטים: "נוזל החיים" (בימוי: פיני שץ) ו"הילדים מרחוב מארק אורל (בימוי: טובה קורצין).
 
בחטיבת דרמות הטלוויזיה יוקרנו: "לא יודעת איך" (בימוי: אבירם שולחני), "פרשת רות" (בימוי: קרן אביטן), "זרובבל" (בימוי: שמואל ברו), "שירות חדרים" (בימוי: איתן ענר), "מגדלים באוויר" (בימוי: ניר ברגמן), "המלחמה השנייה" (בימוי: תמר גלזרמן), "מרחב מוגן" (בימוי: אורן גוילי).
 
במסגרת התחרות לסרטים קצרים יוקרנו 38 סרטי סטודנטים וסרטים של יוצרים עצמאיים, בשלוש תוכניות שונות. אחת מהן תוקדש לקטגוריית סרטי אנימציה. תחרות הקולנוע הצעיר תוקדש ל"מבטים של ילדות והתבגרות", ובמסגרתה תתקיים תחרות של סרטי תלמידים יוצרים, עליה פרש חסות מטה חגיגות שנות ה-60 למדינה.