מחול - ביקורת הסינגלים של מיכל בן דוד

מיכל בן דוד עושה כבוד לסאבלימינל והצל (למרות ההסתבכויות),נוזפת בסיי לה וי, מפרגנת לדיקלה, מענטזת עם שפתיים ובסוף נרדמת עם אספ אמדורסקי.

ממחזרים

סיי לה וי עושים צחוק מהעבודה. אחרי ששיתפו פעולה עם קובי פרץ, ועשו מין היפ-הופ מעורב עם טון מזרחי בדומה ל"חיילי הנקמה", הם עוברים הלאה. הפעם עלו בגורל "הדג נחש". לא, הם לא משתפים פעולה עם "הדג" אלא לוקחים את הרעיון של "חליפות" ומשבצים אותו בשיר משלהם, שבו הם מארחים את שי. קצת קולות בניחוח הודי, קצת היפ-הופ בין לבין – והופה – יש שיר – "איצ`יקידנה". מילא, אם המילים היו מצליחות להעלות במשהו את האיכות של השיר, אבל גם זה לא. חבר`ה, קצב קליט ושיר מוכר לאללה לא מצליחים לטשטש את העובדה שיותר קל לחקות נוסחה מוכרת מאשר להמציא אחת מקורית.

ציפור זרה

לדיקלה יש אצלי פינה חמה בלב עוד מהימים של "אהבה מוסיקה" ו"בוקר טוב". משהו בקול שלה, בכנות ובשירה עושה לי את זה. בשיר החדש "עולם" היא עושה זאת שוב. השילוב של עברית וערבית והקול הייחודי שלה יוצרים צליל יפהפה. היא שונה, היא מקורית, היא ציפור זרה. יש בה את כל מה שצריך כדי להמשיך להיות תופעה כה מוצלחת בנוף האפרורי שלנו. יש למה לחכות (הד-ארצי).

יש שפתיים יש כפיים

אחרי שש שנים של לחוד, להקת שפתיים רוצה קצת ביחד. חיים אוליאל מאגד סביבו שוב את החברים כדי לעשות קצת שמייח בסצנה המקומית. "תנו בקצב" ממשיך את הדרך שעושים "שפתיים" כדי להביא את העדה המרוקאית למרכז. יש דרבוקות, יש כפיים, יש מלודיה שעושה חשק לעלות על השולחנות ולהתחיל לענטז. להקת שפתיים חוזרת, והצבע חוזר יחד אתה. יאללה, תנו בקצב ותתחילו לנענע לקול המנגינה.

היפ הופ שפוי

"פרחים בקנה" כבר מושמע ברדיו נון סטופ, אבל חשבתי שמן הראוי להקדיש כמה מילים כדי לשבח את המשפחה המקורית ביותר בארץ – סאבלימינל והצל. אמנם הצל מסתבך קצת בצרות, אבל בשורה התחתונה סאבלימינל והוא הם הקול השפוי בהיפ-הופ הישראלי ובכלל. ב"פרחים בקנה" הם מארחים את סיוון, גבריאל בטלר ואיציק שמלי, ויורים בפרה הקדושה מימי המלחמות חיצים של מציאות כואבת. חיילים מתים, שלום, מלחמה, מה לא? הכל כשר, הכל כואב, הכל מדמם, ובכל זאת – מהכל אפשר לעשות מוזיקה. לא מתבכיינת, לא עצובה, ההיפך – כזו שנוטעת תקווה.(תאקט)

אספ תתעורר

משהו קרה לאסף אמדורסקי. מהימים של "תערובת אסקוט" דרך קריירת הסולו, חדרי ההפקה ובמת הדי. ג`יי משהו באמן הייחודי הזה נשחק. בשיר החדש "יום אחד" שוב הוא לא מצליח להעביר את הרטט שהוא מסוגל לו. למרות הסימפולים והסקרצ`ינג, מדובר בשיר מעט מנומנם שהקול של אספ לא מצליח לעורר. אחרי האכזבה מההופעה החגיגית בשבוע שעבר לרגל חגיגות האלבום שבדרך, נדמה שאספ לא מצליח לצוף מעל הבינוניות. חבל, דווקא בתור די.ג`יי וכמפיק של מיכל אמדורסקי הוא עושה יופי של עבודה.(הד –ארצי)

מיכל בן דוד