חגיגת בסים

ב-1983, אז חייתי בניו-יורק, הזדמן לי לצפות שם בקאמבקון הנדיר שביצעו צי`ק קוריאה והרכבו המצוין Return To Forever (שפעל ברציפות רק בין 72` ל-77`). ההופעה שבה צפיתי התקיימה באולם הפלדיום ברחוב 14 במנהטן. למרות שחברי הלהקה עשו בעיקר ג`אז-פיוז`ן וקוטלגו כג`אזיסטים, ההיסטריה סביבם והצלחתם אז היו כמו לקוחים מעולם הפופ-רוק. בהרכב הזה הופיע, בין היתר, הגיטריסט הפנומן והכוכב בזכות עצמו אל דימיולה, ושני החברים הנוספים היו הפרקשניסט לני ווייט, ואיש הבסים סטנלי קאלרק.
 
ענייננו כאן הוא בקלרק, היום בן 57, שאותו נוכל לראות בארץ, יחד עם עוד שני בסיסטים מצוינים ובעלי מוניטין, ויקטור ווטן ומרקוס מילר, ב-10 באוקטובר במבצר שוני, ויום לאחר מכן בהיכל התרבות בתל-אביב. אגב, הטריו המצוין הזה, שחבריו מכנים את עצמם בראשי התיבות של שמותיהם הפרטיים SMV,  הוציא השנה אלבום משותף ראשון נהדר, "Thunder".
 
קלרק ביסס לעצמו עם השנים מעמד של אחד הבסיסטים הנחשבים ביותר בג`אז, זאת לאחר שעבד עם גדולי האמנים בתחום, כמו סטן גץ, גיל אוונס, ארט בלייקי ואף סטיוארט קופלנד, איש להקת "פוליס". וכאמור היה חבר בלהקה הנהדרת של צ`יק קוריאה. ברקורד שלו גם כמה אלבומי סולו מוערכים והפקה לאמנים כמו דידי ברידג`ווטר, רוי איירס וקנת ג`ורדן. הוא גם הלחין יצירות לסרטים ולסדרות טלוויזיה.

גם מילר, 49, צבר קילומטראז` עם ענקי ג`אז, דוגמת החצוצרן מיילס דייוויס, הסקסופוניסט דייוויד סנבורן, ובהמשך עבד עוד עם הזמר לותר ונדרוס, הגיטריסט ןהיוצר המופלא אריק קלפטון ועוד. מילר, הידוע בנגינת הסלאפ (מעין תיפוף על הבס) החלקלקה והייחודית שלו, שולט גם בכלים אחרים, כמו סקסופון, קלידים, סקסופון, גיטרה וקלרינט בס. גם ברקורד שלו כמה וכמה אלבומי סולו, אותם יצר מאז 1983 ועד היום, הנודע שבהם הוא "אגדות" (Tales).
 
ברקורד של ווטן, 43, עבודה עם נגן הבנג`ו בלה פלק ועם קרטר בופורד, מתופף להקת "דייב מתיוס בנד". מאחוריו שישה אלבומי סולו, אותם הוציא מ-1996 ועד עתה, ולמעשה הוא היחיד מבין נגני הבס שזכה שלוש פעמים רצופות בתואר נגן הבס של השנה,.שמעניק ה"בס פלייר מגזין" הנחשב בתחום. פרט לג`אז-פיוז`ן הוא מופיע בהרכבים שונים בז`אנרים פאנק, פרוגרסיב ובלוגראס.
 
מי שיגיע להופעה - צפויה לו חגיגת בסים מרהיבה. קשה להאמין עד שלא רואים, את גיטרות הבס החשמליות בנות ארבעה מיתרים קשיחים ועבים, שמייצרות צלילים בטונים נמוכים כידוע, נכנעות לאצבעותיהם הפורטות של שלושת הפנומנים, שעושות עליהם ריפים וסולואים מורכבים, כאילו היו גיטרות חשמליות רגילות. אפשר להשוות את הופעתם לזו של טריו אשפי הגיטרות דימיולה, פאקו דה לוצ`יה וג`ון מקלפלין. גם יוסי פיין שלנו, אגב, משתייך לחבורת הצמרת האקסקלוסיבית והמצומצמת הזו של הבסיסטים המובילים בעולם. 

לרכישת כרטיסים באתר הבמה!