מחול - דיפלומט אנלוגי

15 שנה עברו מאז האלבום האחרון של יצחק קלפטר, טל גורדון התגעגעה למצפן המוזיקלי שלו

"מי שלא מתאמן מתאבן"

"זהו הזמן צריך ללכת/ הגיע הזמן להתקפל/ היום שעבר הותיר צלקת/ אבל מחר נתגבר/ אשליות ישנן בשפע/ אמיתות יש רק מעט/ מה לעשות זהו הטבע/ צריך להיות קצת דיפלומט" ("קצת דיפלומט", מילים ולחן: יצחק קלפטר)

פתאום על רקע ים האינפורמציה הכאוטי שמרקיד לנו את החיים בריקוד אכזרי שמשאיר אותנו חסרי נשימה אבל גם חלולים באותה מידה, מגיח הקול של יצחק קלפטר והאיכות שלו היא כזו של מצפן שמזכיר לך מאיפה אתה בא ולאן אתה צריך ללכת, ולשירים שלו, למרות ששירים אמורים להעיד על התקופה בה נמצא יוצרם בזמן הכתיבה, יש טעם של לחם, בסיסי, אמיתי, על זמני, ויותר מכל, חיוני כמו החיים עצמם, ויסלח לי הקורא הרגוע על ההשתפכות הבלתי מרוסנת שלי, (ושיסלח לי גם קלפטר עצמו, שנדמה שהשתפכות מסוג זה זרה לכל הליכותיו), אבל זו רק מעידה עד כמה אני זקוקה בדיוק עכשיו למצפן שכזה כמו שמספק לי האלבום החדש שלו, "קצת דיפלומט".

"חמש עשרה שנה לא הוצאתי אלבום", אומר קלפטר, "והשירים נכתבו במשך הזמן. בעיקר בשלוש בלילה, בשקט, עם גיטרה, כשהשכנים לא שומעים. כל הזמן אני כותב שירים, לפעמים קם וכותב ולפעמים מחכה להשראה. הדברים האלה, ככל שאתה עושה אותם יותר, אתה יותר בעניינים".

למה בעצם עברו חמש עשרה שנה מאז האלבום האחרון שלך?

"פשוט מצאתי מפיקים. חמש עשרה שנה לא היו לי אמצעים להפיק אלבום והפעם מצאתי מפיק".

תהליך העבודה על האלבום היה כמו באלבומים קודמים שלך או שהשנים שעברו יצרו שינוי גדול בעבודה?

"רק האנשים ששותפים לעשייה היו אחרים. גם שיטת ההקלטה קצת שונה, אבל בעיקרון הכל אנלוגי אצלי. היום כבר לא מקליטים על שש עשרה טרק אלא למחשב, אבל כל הכלים המשתתפים הם כלים אנלוגיים. אין לי שם כלי אחד שהוא דיגיטלי. אני לא חושב שאני צריך את זה. תראי את הרולינג סטונס, הם גם אנלוגיים, והם מאוד מצליחים. זה אומר משהו".

כמי שנחשב לגיבור הגיטרה הכי גדול בארץ, הגיטרה היא באמת החברה הכי טובה שלך או שזו הקלישאה הכי גדולה?

"אני יודע שאומרים עלי ככה, ואני שמח עם התואר הזה. לא תמיד חושב שהוא מגיע לי, אבל אני שמח איתו. לפעמים אני חושב שאני לא מנגן מספיק טוב. יש לי כאלה דברים".

במקום שאתה נמצא בו כגיטריסט צריך עדיין להתאמן כל יום?

"צריך להתאמן כל הזמן אחרת אתה מתאבן. אני עושה את זה. לא כמו פעם, אבל עדיין מתאמן".

לא יודע אם התקליטים שלי הם בונוס או המהות"

"משנה כיוון/ בין פאבים לבית קפה/ אבל איכשהו/ לא מוצא את מה שרוצה/ למצוא אותה/ לדעת שהיא מחכה לי/ למצוא אותה/ לדעת שהיא תסדר את חיי/ זאת מהשירים.../ (...)/ מחפש את הרגע להתקרב/ אבל את לא רואה אותי/ מחפש את הרגע להתאהב/ אבל את לא רואה אותי/ לו יכולתי להתקרב/ הייתי אוהב/ אבל אני לא יכול/ לכן אני כותב" ("כמו פרפר", מילים ולחן: יצחק קלפטר)

השירים שלך הם שירי אהבה אולטימטיביים, עם כל התום והיופי של ילד שהחיים לא קלקלו אותו

"אולי זה מזל. אבל אני לא מרגיש תמים כבנאדם. אני מאמין באהבה, אבל כולם ככה, זה לא עושה אותי מיוחד. כולם גם כותבים שירי אהבה, כל השירים של הביטלס ככה, כל התקליטים זה ככה. אני לא היחידי בזה. השירים הם לא אוטוביוגרפיים אבל הם גם מהחיים. זה בנאלי. אהבה זה דבר שכולם צריכים אותו, וגם אני צריך אותו כמו כולם. זה לא משהו מיוחד לכתוב שירי אהבה. כולם עושים את זה".

אם מדברים כבר על אהבה, פרס אקו"ם שקיבלת השנה על מפעל חיים, והחיבוק הזה שקיבלת גם מאנשי "כוכב נולד" שהקדישו לך תכנית גרם לך להרגיש קצת את האהבה שיש כלפיך בקרב אמנים צעירים וותיקים?
"אני רוצה להגיד לך משהו. אני יש לי קריירה בתור `כוורת`, אריק איינשטיין, `אחרית הימים`, `הצ`רצ`ילים`, `הפלטינה`, כל הלהקות שהייתי חבר בהם די הצליחו. זה בעצם פן שהוא יותר מצליח מאשר הדיסקים הפרטיים שהוצאתי. אני לא יודע להגיד אם הדיסקים הפרטיים שלי הם איזשהו כיף נוסף כזה, או ניסיון שלי להצליח לבד.
לא יודע אם התקליטים שלי הם בעצם בונוס, או שהם המהות. אני לא יודע להחליט. גם היום אני מופיע עם להקות. יש לי להקה אחת, `נפגשנו`, עם אלון אולארצ`יק ואפרים שמיר, ולהקה שנייה, `צליל מכוון`, עם שם טוב לוי ושלמה יידוב, אבל אני לא מופיע לבד. אני לא יודע אם הקריירה שלי לבד משמעותית כל כך. `כוכב נולד` זה הצלחה שלי לבד. שם אין להקה".

אז אפשר להגיד שזה די נותן לך את התשובה

"זה נותן לי תשובה בתור מלחין. גם בפרס אקו"ם זה היה כמלחין, ואני מחפש לעשות את זה במכירת דיסקים ובמכירת כרטיסים להופעות שלי לבד. הייתי שם כמלחין, אבל לא כמוכר דיסקים. זה ש`כוכב נולד` שרים שירי קלפטר זה מאוד מחמיא לי כמלחין, אבל אני מדבר על משהו אחר. מכירות של הדיסקים שלי לבד לא היו משהו. לא בגלל שהם לא דיסקים טובים, אבל זאת העובדה. אני מקווה שזה ישתנה עם הדיסק הזה. שהוא יהיה יותר מסחרי.

"בתקליט הראשון שהוצאתי, `יצחק`, היו איזה שלושה שירים שהושמעו לא רע, התקליט השני, `לבד`, לא הושמע בכלל, ובשלישי, `מחזיק מעמד`, השיר `דמיון חופשי` נהיה להיט. אבל על `דמיון חופשי` אני לא בונה קריירה של סולו. אם יבוא היום מפיק ויגיד לי, `בוא נעשה מופע מהתקליט החדש`, אני לא אעשה, את מבינה? ניסיתי לעשות קריירת סולו לבד תקופה די ארוכה. הוצאתי דיסקים, אבל לא הצלחתי להגיע רחוק עם קריירת הסולו. במסגרת של להקות אני מצליח להתפרנס. גם היום, עם הלהקות שאני עובד אני מצליח".

אתה מופיע באמת לא מעט עם שני ההרכבים שלך בשנים האחרונות. זה שינה משהו בתחושה שלך על במה?

"כן. היום אני מרגיש יותר נוח על במה. אני חושב שגם השירה שלי השתפרה. אני עדיין לא מרוצה מהקול שלי לגמרי, אבל אני חושב שמאוד השתפרתי בזה".

מה דעתך על המוזיקה שאתה שומע היום? זו תקופה טובה למוזיקה בארץ?

"אני שומע פה ושם דברים, יש דברים יותר יפים ויש פחות. אני חושב שזה נצחי. בכל דור ודור יש את המוכשרים שלו."

אתה מעורה? שומע היפ הופ?...

"אני לא שומע הרבה דברים כמו היפ הופ, אני יותר אנלוגי. כמו שאמרתי לך, בדיסק החדש שלי אין היפ הופ, אין מכונות, אין רגי`טטיב. אני לא עושה את זה. אני עושה שירים. יותר קלסיים. אי אפשר לעשות הכל. צריך להתמקד בתחומים".

תקליט בדרך כלל מספר משהו על התקופה שבה נמצא היוצר שלו. זו תקופה טובה בשבילך? אתה מאושר?

"יחסית אני בתקופה טובה. אני מרוויח יותר טוב מאשר פעם... בסך הכל בסדר, חיים, אני יודע... תקופה טובה? אני חושב שתקופה בסדר, כן, בזהירות... אני מודאג מהמצב הכללי במדינה, המצב הביטחוני, הכלכלי, החברתי. זהו, אני יודע... מקווה שעניינים יירגעו בעולם ונוכל לחיות פה בשקט".

אחרי החגים, קנו לעצמכם את "קצת דיפלומט", האלבום החדש של יצחק קלפטר, שימו אותו במערכת, ותתנו לעצמכם במתנה תזכורת נהדרת לסיבה שבגללה נזקקתם לשירים, פעם, לפני שהחיים.

יצחק קלפטר, "קצת דיפלומט", NMC.