"גאווה ותהילה" (ארה"ב 2008)
 
דרמה-מתח. סרטו של גאווין אוקונור, שבמרכזו משפחת שוטרים ממוצא אירי-אמריקני בניו-יורק, המוצאים עצמם בקונפליקט משפחתי קשה. ארבעה שוטרים מוצאים את מותם בזירת פשע הקשורה בלכידת סוחרי סמים, לאחר שנפלו קרבן למארב. פרנסיס (ג`ון ווייט), פקד משטרה ותיק, מבקש מבנו ריי (אדוארד נורטון), שוטר שבעקבות אירוע משטרתי טראומטי ויתר על עבודת שטח, לחזור לרחובות כדי לסייע למחלקה הפלילית שבראשה עומד אחיו פרנסיס ג`וניור (נח אמריך) לפענח את הפרשה שמזעזעת את המשטרה. במשפחה גם אחות, מייגן (לייק בל) הנשואה לג`ימי (קולין פארל), אף הוא שוטר במחלקה. כשריי נכנס לעובי הקורה של החקירה מתחילות לצוץ עובדות תמוהות באשר לתפקוד שוטרי היחידה, יחסיהם הלא אתיים, בלשון המעטה, עם ברוני הפשע בשכונות, ואף מתברר שהלשנה מקרב אנשי המשטרה הביאה לפגיעה בשוטרים. והעקבות מובילים גם למעורבותם של בני משפחת אוקונור בפרשה. עם ג`סיקה פימנטל, ג`ון אורטיז. 125 דקות.
 
למרות שהוא פועל בז`אנר מוכר ושכיח, ולכן נספגו לתוכו כמה קלישאות שחוקות, עדיין מדובר בסרט משטרה-משפחה ישיר, כנה ואינטליגנטי. כתוב, משוחק, מעוצב ומבוים ללא דופי.
         
"על העיוורון" (ברזיל-קנדה-יפן 2008)
 
דרמה-פנטזיה. סרטו של פרננדו מיירלס ("עיר האלוהים", "הגנן המסור"), המבוסס על רב המכר של הסופר הפורטוגזי ז`וזה סאראמאגו. גבר נתקע עם רכבו בכביש סואן בעיר גדולה, לאחר שהוא מאבד את ראייתו ואת שדה הראייה של עיניו מכסה מסך לבן. בבדיקה רפואית הנערכת לו הרופא (מארק רופאלו) לא מצליח לאתר את הבעיה וקובע שראייתו תקינה. יום לאחר מכן גם הרופא נתקף באותו דוק לבן המונע ממנו לראות, ומתברר שרבים נוספים נדבקים באותה מגיפה מסתורית. באופן לא ברור, ראייתה של אשת הרופא (ג`וליאן מור) נשארת תקינה, והיא לוקחת את בעלה לטיפול. עד מהרה מתברר שהשלטונות, החוששים מההתפרצות גורפת של המחלה, מבודדים  את החולים במוסד סגור ומרוחק, שם הם משתכנים באולמות גדולים ועליהם לדאוג לעצמם מבלי שאנשים בריאים מבחוץ יבואו איתם במגע. הרופא אף הוא מועבר לשם ואשתו מתחזה לעיוורת ומצטרפת אליו כדי לדאוג לו. במקום מנסים העיוורים החדשים לנהל תחילה חיים מסודרים ומאורגנים, אבל ככל שחולף הזמן הם מתחילים לאבד את אנושיותם ויצריהם האפלים  פורצים החוצה ומופנים זה כלפי זה. עם דני גלובר, גאל גרסייה ברנאל, אליס בראגה, יוסוקה איסאיה, יושינו קימורה. 120 דקות.
 
לא מתעלה מעבר לרמת הסרט מגיפה-קטסטרופה-כאוס בסביבת ציוויליזציה אורבנית. המימד ההגותי  השורה על היצירה הספרותית של סאראמאגו לא מחלחל לסרט.
      
"אפלוסה" (ארה"ב 2008)
 
דרמה-אקשן. סרטו של אד האריס, בכיכובו. האריס מגלם את וירג`יל קול, אקדחן מהיר שליפה העובד כשומר חוק ומגיע לעיירה אפלוסה על פי הזמנה, כדי לשמש שם כמרשל. חברו ובן לוויתו הקבוע,שאותו הוא ממנה כעוזרו, הוא אוורט היץ` (ויגו מורטנסן). המשימה העיקרית שלהם היא להסיר מעל תושבי העיירה השלווים את איומה של כנופיית פורעי החוק שבראשה עומד רנדל בראג (ג`רמי איירונס),החייב בדין על חיסול שריף שהגיע עם שני סגניו כדי לעצור שניים מאנשי הכנופיה, שהואשמו בתקיפה, שוד ואונס. וירג`יל ואוורט מתחילים לעשות סדר בעיירה, וכבר בתחילת עבודתם מתעמתים עם רנדל ואנשיו ומאלצים אותם לקבל את החוקים החדשים במקום. בתוך כדי כך מגיעה לעיירה גברת צעירה בשם אליסון (רנה זלווגר), המשנה את פני העניינים במקום. היא מצליחה לסנוור את וירג`יל, שפוצח איתה ברומן לוהט.אך הוא אינו יודע על אופייה הפלרטטני הסוער וכמו כן גם לא לוקח בחשבון שהיא עלולה להוות קלף מכריע בדו-קרב הגורלי שיתפתח בינו ובין רנדל. עם טימותי ספול, טום באוור. 114 דקות.   

סרט שמחזיר את הצבע  לערבות המערב הפרוע. פשוט מערבון מצוין, ששומר על חוקי הז`אנר הקלאסיים, בתוספת לטאץ` הבימוי האישי והעכשווי של הריס. מורטנסן, איירונס, הריס וזלווגר מעולים.
 
"אביב 41`" (ישראל-פולין 2008)
 
דרמה. סרטו של אורי ברבש, שאת תסריטו חיבר מוטי לרנר בהתבסס על סיפוריה הקצרים של אידה פינק. הסרט מגולל את קורותיה של קלרה פלאנק (בגילומן של קלייר היגניס כקלרה המבוגרת וניב מקינטוש כקלרה הצעירה), צ`לנית יהודייה בעלת מוניטין בינלאומיים, החיה בקנדה בשנות ה-70. היא מוזמנת לחנוכת אולם קונצרטים על שמה במולדתה, פולין, ומגיעה לשם עם בתה טניה (שינייד מתיוס). 30 שנה לאחר שרגלה דרכה שם בפעם האחרונה, שבים זיכרונות עבר קשים להציף אותה, בייחוד שעה שהיא מבקרת באזור הכפרי שבו הסתתרה בעת המלחמה, כשהנאצים שלטו במדינה, עם בעלה הרופא ארתור (ג`וזף פיינס), אף הוא יהודי, ואחת מבנותיהם (השנייה נורתה בעת שברחו). השלושה חיו אז בעליית גג בביתה של מכרה שלהם, האיכרה אמילה (קלי הריסון מגלמת אותה בצעירותה, ומריה פאקולניס בבגרותה). במרוצת הזמן מתפתח רומן בין ארתור לאמיליה, שבעלה יצא לשדה הקרב ולא שב, וקלרה הפגועה נאלצת להשלים עם ההשפלה, כדי שהמשפחה תוכל להמשיך להסתתר. בהמשך יתברר שזה לא הקרבן היחיד שהיא תיאלץ להקריב. 122 דקות.  
 
הסרט רצוף בעיות: מתסריט לא מגובש ועד בימוי מלודרמטי מוגזם, בקטעים מסוימים כמעט היסטרי -  הפוגמים בסיפור הקולנועי ובאמינותו. גם עבודת השחקנים לא מצילה את המצב.
 
"הנער בפיג`מת הפסים" (ארה"ב-אנגליה 2008)
 
דרמה. סרטו של מרק הרמן, המבוסס על רב המכר של ג`ון בוין. ברונו (אסא באטרפילד) הוא בנו בן השמונה של מרק הרמן (דייוויד ת`יוליס), הנהנה עם משפחתו מחיי בורגנות מוגנים בברלין בתקופת מלחמת העולם השנייה. המלחמה שמנהלים הנאצים באירופה היא מבחינתו של ברונו שמועה בלבד. בשלב מסוים אביו מקבל קידום והופך למפקד מחנה ריכוז. הוא לוקח למקום את אשתו (ורה פרמיגה) ואת שני ילדיו ומשכן אותם בבית הסמוך ל"מקום העבודה" החדש שלו. בני המשפחה הנאיבים, לפחות בכל הקשור לאספקטים השונים של עבודת האב, מסתגלים לבית החדש ולא מבינים מהו העשן השחור המפיץ ריח רע, העולה מהארובה שבאזור. הילדים מקבלים חינוך פטריוטי גרמני מידי מורה פרטי המוזמן לבית, אבל ברונו המשועמם ונטול החברים, מתחיל לחקור את סיבתו ומגלה "חווה" מוקפת גדר תייל, ומאחוריה אנשים כחושים הלבושים כולם פיג`מות פסים. במהרה יתוודע ברונו לילד בן גילו, שמואל (ג`ק סקאנלון), קירח, כחוש ולבוש פיג`מת פסים. השניים מנהלים ביניהם דיאלוג מעבר לגדר ואף מצליחים לפתח קרבה וידידות ומשחקים זה עם זה, עד כמה שעולה הדבר בידם לנוכח העובדה שגדר חוצצת ביניהם. ברונו מבין שאסור לו לשמור על הקשר עם שמואל, אבל מסתיר אותו וידידותם תימשך, אלא שמחירה עלול להיות מחריד. 94 דקות.
 
הסרט עשוי היטב אבל הסיפור מסתמך יותר מדי על אלמנטים נאיביים, ובכך מאבד מאמינותו ומהאותנטיות שלו. שום דבר לא יכול להכין את הצופה (שלא מכיר את הרומן) לסוף הבלתי צפוי.