ניחוח של אירלנד

יותר דרמה, הדוחפת לכיוון התקשורת לא יכלה הקאמרטה הישראלית לבקש. סולן ולהיטן עולמי, החלילן ג`יימס גאלווי (סֶר למי שמתעקש) ורעייתו ג`יני גאלווי (ליידי, לעומדים על דעתם). מנהל מוזיקלי, אבנר בירון, שחלה במהלך החזרות וגאלווי התנדב להחליפו וגם - ביקור מתוקשר של האישיות הנכבדה במשכן נשיאי ישראל בירושלים.
 
אתמול, אחרי כל הקולות, הופיעו הקאמרטה, בירון שהחלים בינתיים וצמד הגאלוויים במשכן בתל-אביב לפני אולם גדוש, כמצופה. את התכנית פתחה התזמורת ללא הסולן בנגינת הסימפוניה מס` 89 של היידן. הקאמרטה היא התזמורת בעלת ההצלחות הרשומות הרבות ביותר בנגינת היידן. אמש ניגנו ברשמיות, או בנוקשות מוגזמת, בשעה שבאזני צלצל ביצוע רענן ומבריק יותר שלהם לאותה סימפוניה, מלפני חדשים ספורים בפסטיבל כפר שמריהו.  
 
ג`יימס גאלווי הצטרף כסולן לנגינת "פנטסיה לבן אצולה" של הספרדי חואקין רודריגו, יצירה שכתובה לגיטרה ולתזמורת ועובדה לחליל ולתזמורת על פי הזמנתו של גאלווי. זוהי יצירה אווירתית, המשחזרת מחולות ממאות קודמות. בידיו של גאלווי, בייחוד בקדנצה המבריקה, נשמעת היצירה הספרדית, כיצירה שעברה להתגורר באירלנד, מולדתו של החלילן. גאלווי הוסיף קטע הדרן אירי עממי , עם התזמורת "שיר הלכת של המלך רוץ`".
 
במחצית השנייה ניגנו סר ג`יימס וליידי ג`יני את הקונצ`רטו לשני חלילים של צ`ימרוזה, יצירה שנועדה להבריק ולהרשים בווירטואוזיות כפולה. לאחר הנגינה הוסיפו הגאלוויים כהדרן קצר את ה"מרש הטורקי" הנודע של מוצרט. ג`יימס והתזמורת נגנו גם את השיר הנודע מלונדונדרי "דני בוי" ואת ה"באדינרי", הפרק האחרון מתוך הסוויטה השנייה של באך.
 
איזו חוויה לוקחים הביתה? מנגינה של חליל הזהב המופקד בידיו של החלילן המפורסם ביותר בעולם. הרבה ברק, הרבה שלמוּת, יופי בלתי רגיל, הרבה ניחוח של אירלנד ושיתוף פעולה נפלא בין שני הנגנים - זוגיות מופלאה. אלא שכל אלה נמצאו בתכנית שיצירותיה מצטיינות ברדידות וחבל שלא שמענו את גאלווי ביצירות באך, מוצרט, או טלמן או לחילופין המלחינים בני המאה העשרים שהיטיבו לכתוב לחליל.
 
מעל הבמה הובטח לנו חגיגית שגאלווי ישוב בעונה הבאה לסדרת קונצרטים "רגילה". שווה לחכות.    

ג`יימס וג`יני גאלווי עם הקאמרטה הישראליתירושלים, 2 בנובמבר 2008, המשכן לאמנויות הבמה תל-אביב.