מה שאפשר לעשות על במה קטנה
בשערי שמים ניצבים יהושע וכלבו כורש ומתמקחים עם בורא עולם על זכותו של הכלב להצטרף אל אדוניו בגן עדן. כך מתחיל סיפור המעשה שרקם אשר קרביץ ועולה עתה בתיאטרון הסימטה בבימויו של יונתן אסתרקין שעיבד את הרומן רב המכר למונודרמה מרגשת. בניגוד למצוין בדף הפרסום הנלווה זה אינו "
מופע קברטי" אלא הצגה מופתית של מחזה דרמטי.
הסיפור מגולל את קורותיה של השואה מנקודת מבטו של הכלב, מימי היותו גור חביב במשפחה יהודית, דרך עליית הנאצים, הגזירות הראשונות, מסירתו לאימוץ אצל משפחה גרמנית, תפיסתו ואילופו ביחידת הכלבים של הגסטפו, הקשר המיוחד שנוצר בינו לבין המאלף שלו, רולף, ואחר כך פגישתו בטרבלינקה עם יהושע, בן המשפחה היהודית שגדל אצלה, בריחתם המשותפת אל הפרטיזנים הרוסים, הצלתם על ידי אשה מקומית ועלייתם המשותפת לארץ ישראל וכלה בהקמת המדינה.
אלון אופיר, שמשום מה ממעיטים להעסיקו כשחקן מאז החל להיות במאי מבוקש, מגלם בהצגה הזאת את כל הדמויות, מפעיל את התפאורה המיניאטורית המצוינת שעיצבה מאיה פלג (שעיצבה גם את תלבושתו של אופיר), בתוך התאורה הסוגסטיבית של אורי רובינשטיין ובליווי מוזיקה שערך וכתב גיא מנצור. אופיר חושף כאן את כשרון המשחק הוירטואוזי שלו.
במשך שעה תמימה אופיר מעצב כל אחת מהדמויות – ילדי המשפחה וההורים, החבר של האב, עובדת משק הבית הגרמנייה, חיילי האס.אס, בני הזוג הגרמנים שכורש אומץ על ידם, מאמן הכלבים רולף, מפקד טרבלינקה וכלבו, יהושע, פרטיזנים ועוד – ולכל אחד מהם הוא מוצא את הצליל ההמדויק שלו, את המחווה הפיזית המתאימה, ואת הביטוי הרגשי הנכון. ובעיקר הוא מעצב נפלא את כורש כמספר, כגור או ככלב מאולף, ככלב שנשמת הבית היהודי נספגה לתוכו, וככלב הזקן שבאה שעתו האחרונה.
הווירטואוזיות של אופיר מעבירה אותו הלוך ושוב בתוך סדרת הדמויות הגדולה הזאת, בבימוי מדויק ובעל רעיונות בימתיים פשוטים ויפים של יונתן אסתרקין. ברגעים רבים מפליא לראות מה אפשר לעשות על במה קטנה, באולם העליון של תיאטרון הסימטה. מה שמרתק בהצגה הזאת הוא בהיותה תיאטרון דרמטי בכל רגעיה, שהבימוי והמשחק בה מתגברים על הבעייתיות של מונולוג ארוך. יש בהצגה תמונות רבות בלתי נשכחות, כמו אלה שמתרחשות בטרבלינקה ובעיקר תמונת הצלתו של יהושע וסופו של רולף. רגע מצמרר שבו אוצרים אסתרקין ואופיר את שיאו כפול-המשמעות של נאמנות הכלב לאדוניו ונאמנותם של אלה לכלב.
"הכלב היהודי" היא הצגה שראוי להביאה לקהלים רחבים, ובמיוחד לבתי הספר, הן כסיפור מקורי על השואה והגבורה, הן כהצגת תיאטרון מיוחדת.