מחול - מבוע של אנרגיה מהבמה

לא כדאי להחמיץ את השילוב המוצלח של אנסמבל סולני תל אביב וסרג`ו אזוליני

שיקוי נעורים

כששומעים ורואים ילדים קטנים בהברקה לשונית, בתחכום מקורי וכמובן בכמויות החן הבלתי נדלות שחילק להם הטבע, תמיד עולה השאלה מתי כל זה יפסיק. מתי הם הופכים למבוגרים מסודרים מתובנתים, מתי הם (אנחנו) איבדו את זה? תשובה לשאלה הזאת אינני יכול להציע אבל המלצה חמה לראות את תופעת הצעירוּת במיטבה אני אספק. אם תספיקו להגיע הערב להיכל התרבות בכפר סבא, תזכו לקבל את מנת הצעירוּת כמעט "ישר לווריד".

עצמה דרמטית פולשת מן הבמה לאולם כבר בצליליה הראשונים של הסימפוניה מס` 25 של מוצרט. מתח בלתי פוסק גם בפרק השקט וגם בטריו המבריק לכלי נשיפה במרכזו של הפרק השלישי מכתיבים את הטון להמשכו של הקונצרט שבו מתחילים הסולנים לבלוט. ראש וראשון הוא האורח נגן הבסון ובקונצרט זה גם המוביל האיטלקי סרג`ו אזוליני.

יצירת הסולו המרכזית היא עיבוד לבסון שהוא חיבר לקונצ`רטו לצ`מבלו של קרל פיליפ עמנואל באך. אזוליני מספק בתכנייה הסברים מוזיקולוגיים מעמיקים, לבחירות השונות שעשה במהלך העברת היצירה מכלי מקלדת לכלי נשיפה שגון צליליו שונה לחלוטין, בכלל זה אישור מן המאה השמונה עשרה לבחירת המנעד הקולי ההולם את הכלי הסולני. יפה. אבל מה שמעניין אותנו כרגע הוא הביצוע, הנגינה. אזוליני נטל על עצמו משימה מורכבת וקשה. הדרישות הטכניות שמציב אזוליני המעבד לאזוליני הנגן הן ברמה של סדרת תרגילים באחת הסיירות הצבאיות, באיזור הררי נטול חמצן. השימוש במאגרי האוויר בריאות ובטכניקה המורכבת שיודעת לנהל את הוצאת האוויר, זאת תוך שמירה על יפי הצליל ועל איכויותיה הסוערות של היצירה היו אמש בגדר של "כיתת אמן" לא פחות.

אזוליני עצמו הוביל את ההרכב מן הבסון והנגנים נשמעו לו היטב (עבודת חזרות משובחת) וכבר ביצירה זו החלו לבלוט לצדו של אזוליני תמר ענבר באבוב ועירא גבעול בצ`לו. נוכחותם המלאה תבוא לידי ביטוי ביצירה הבאה סימפוניה קונצ`רטנטית לשמונה של המלחין הצ`כי בן המאה ה-18 יאן זֶלֶנקָה. כאן נדרשו נגני האנסמבל לא רק להישמע להנחיות הניצוח אלא ליצור גוף קאמרי שכולל כינורות, (בנגינה מבריקה של הכנר מתן דגן) , אבוב, צ`לו, בסון, קונטרבס, צ`מבלו, ויולה המתפקדים בתוך התזמורת ובפרק אחד גם מנגנים כהרכב קאמרי ללא סימונים של המנצח. בסימפוניה חמישה פרקים אך למעשה, אם נספור את החלקים המרכיבים את חמשת הפרקים, נגיע לתשעה פרקים. לטעמי יש ביצירה חלקים פחות מעניינים אבל כמו שקורה לעתים בהצגות טובות בלונדון למשל הביצוע עולה על איכות החומר הכתוב. כך גם אצל סולני תל-אביב. חולשת החלקים אינה מעיבה ולא במעט על איכות הנגינה.

אחרונה בתכנית היא הסימפוניה מס` 52 של היידן, יצירה מתומצתת וחזקה של היידן, סרג`ו אזוליני, הסולן בשתי היצירות הקודמות, מצטרף כאן לשורות נגני התזמורת ומתגבר את הצליל הנשפני, הרווח, אם תהיתם, כולו שלנו. שני נגנים אורחים שיש להזכירם כאן הם הקרננים מייקל סלטקין ויואל עבאדי (חברי הפילהרמונית) שהצטרפו לחגיגה הצעירה ושמותיהם משום מה נשמטו מהתכנייה.

בסיכומו של דבר - ברק טל, מנצח הקבוצה הולך ומתקדם במסלולו כמנצח, משוחרר יותר מאשר בעבר והעיקר נשאר באיכות הביצוע. בשנתו השביעית של אנסמבל סולני תל-אביב, הוא עדיין מצליח לטפח את השיקוי הנדיר ששמו הוא "איכות הנעורים" ולהפיצו באולמות הקונצרטים, והערב תוכלו לטעום ממנו (גם אם אינו כלול בסל התרופות הרשמי) בכפר סבא. לא כדאי להחמיץ!

אנסמבל סולני תל-אביב, אולם רקנאטי מוזיאון תל-אביב, 22 בדצמבר.