קצת מבלבל לסכם שנה קולנועית אזרחית, בהתבסס על הסרטים שהופצו במהלכה בארץ. שהרי הסרטים הגדולים והאיכותיים באמת, השייכים בעצם ל-2007 מבחינת שנת ההפצה בארצות הברית, וכבר צ`ופרו בפסלונים בטקס האוסקר בפברואר, הופצו בארץ רק במהלך 2008. והכוונה למשל ל"ארץ קשוחה" ול"זה ייגמר בדם" האמריקנים, או ל-"הפרפר ופעמון הצלילה" הצרפתי. אלה שלוש יצירות קולנוע מצוינות, שמרכיבות ראש חוץ שכל מה שבא מאחוריו פחות ראוי. אגב, התופעה של סרטים טובים של 2008 שיופצו כאן רק בשנה האזרחית הנכנסת, תוזכר כאן בהמשך, בסקירת הסרטים הקרבים למסך, שכדאי לחכות להם. 
  
הזירה האמריקנית

הקולנוע האמריקני המשיך השנה לנפק ים של סרטים שרובם המכריע קורצים לקופה ובעלי איכות ירודה, אבל היו בהם גם יוצאי דופן. למשל, "אני לא שם", שעסק בפאזות השונות בחיים ובקריירה של בוב דילן, מזווית יצירתית מיוחדת. "האביר האפל", מסרטי הפשע-מדע בדיוני החזקים והמגובשים ביותר שנוצרו בשנים האחרונות. "ג`ונו" היה הנציג המרענן של קולנוע האינדיפנדנט, שהציע שפת נעורים אלטרנטיבית אורגינלית. "סוויני טוד" של טים ברטון היה האקזמפלר השנתי של הקולנוע הגראפי המסוגנן. "נראתה לאחרונה" הפגין את כישורי הבימוי של בן אפלק, שכדאי יהיה לשים לב אליהם אם ימשיך לביים. "סיקו" הביא את ההשתלחות הדוקומנטרית השנתית של מייקל מור באמריקה, הפעם בנושא ביטוח הבריאות הנוראי שלה. "רכבת לדארג`ילינג" סיפק את סרט המסע ההזוי של חבר`ה אמריקנים סטלנים בהודו, ו"קלוברפילד" ניסח גישה ויזואלית חדשה בתיאור מתקפת חייזרים על ניו-יורק. "ההתנקשות בג`סי ג`יימס על ידי הפחדן רוברט פורד" הביא למסך סוג של מערבון פיוטי שמצטיין בעיקר בכוחו הוויזואלי, "רעם טרופי" סיפק את הפארודיה ההיסטרית של השנה ו"לפני שהשטן ידע" ציין את שובו לפעילות קולנועית חשובה של סידני לומט הוותיק, בסרט פורמטיבי על הגורליות והפטאליות ביחסי אבות ובנים, בפשטותם ובמורכבותם גם יחד. קלינט איסטווד המשיך בפס הייצור המשובח שלו בשנים האחרונות עם "ההחלפה", ובשבוע הבא ייצא בארה"ב סרטו החדש "גראן טורינו". 
  
עוד אירועים קולנועיים ראויים לציון מטעם הקולנוע האמריקני: שני סרטי וודי אלן הוקרנו השנה בארץ, "החלום של קסנדרה" ו"ויקי כריסטינה ברצלונה". לא מעט המשכונים בכלל וסרטים המבוססים על קומיקסים תקפו השנה את המסכים, מה שהעיד על דלות החומר ההוליוודי, הליכה "על בטוח" והסתמכות על מקורות מוכרים במקום להמר על יצירה מקורית. ברשימה: "איש הברזל", "המומיה 3", "הלבוי 2", "הענק הירוק", "האביר האפל" (שהוא כידוע סרט המשך ל"באטמן חוזר"), "היי סקול מיוסיקל 3", "אינדיאנה ג`ונס וגולגולת ממלכת הבדולח", "קוואנטום של נחמה" (עוד בונד לאוסף), "המסור 4", "סיפורי נארניה: הנסיך כספיאן" ועוד ועוד. ואם תרצו, גם "סקס והעיר הגדולה", שעבר מהמסך הקטן לגדול, ו"תיקים באפלה: רוצים להאמין", סרט שני בעקבות סדרת הטלוויזיה שהצליחה בשנות ה-90 - יכולים להיכלל ברשימה מפוקפקת זו. במכלול הנושאים שהוליווד עסקה בהם הזדקרה השנה המלחמה בטרור וזירת המזרח התיכון. הסרטים הבולטים בקטגוריה זו היו "גוף השקרים" "מלחמתו של צ`רלי ווילסון", "מלחמה בע"מ" ו"הבוגד".
   
סרטים מוזיקליים
 
חטיבה התופסת בדרך כלל מקום של כבוד ברשימת הסרטים המוקרנים בכל השנה. ב-2008 הוקרנו כאן בז`אנר זה  הסרטים הבאים."אני לא שם", שכבר הוזכר כאן, על בוב דילן -  "מרטין סקורסזה האבנים המתגלגלות", הדוקומנטרי של המייסטר שצילם הופעות של הלהקה בניו-יורק. "סוויני טוד", ספק מיוזיקל ספק סרט אימה, שלמוזיקה בו (בסגנון האופרה בעיקר) תפקיד חשוב בקידום העלילה. "מאמה מיה!", הגרסה הקולנועית למיוזיקל המצליח. "קונטרול" (סרטו של אנטון קורבין על איאן קרטיס, סולן להקת "ג`וי דיוויז`ן") ו"פעם אחת", הסרט האירי המפתיע, שתיאר מפגש בין גיטריסט וזמר רחוב לבין מהגרת צ`כית, המנגנת בפסנתר. גם "פריז 36" הצרפתי, "סטפ אפ 2" ו"האנידריפר" היו בעלי יסודות מוזיקליים, כמו גם "פאדוס", סרטו התמוה של קרלוס סאורה הספרדי, על מוזיקת הפאדו הפורטוגזית, באמצעו אוסף קטעי אמנים שרים ומופיעים.
 
אנימציה בינלאומית
 
אחת הקטגוריות היותר פעילות השנה בקולנוע הייתה סרטי האנימציה. ב-2008 נחשפנו לא רק למאבק המתמיד שבין אולפני ההנפשה ההוליוודיים "דיסני" ו"דרימוורקס", אלא הוקרנו על מסכינו סרטי אנימציה מכל רחבי העולם. למשל, "טרמפ לירח" מבלגיה, ועוד בתלת-מימד, "פרספוליס" מצרפת ו"השכן הקסום של טוטורו" מיפן. עוד בקטגוריה: "איגור" ו"מלחמת הכוכבים: מלחמת המשובטים", הרפתקת אנימציה ראשונה בסדרה הסופר-מצליחה של ג`ורג` לוקאס. דיסני הביאו לנו שני גיבורים בולטים חדשים, "בולט" ו"וול-E", ודרימוורקס את להיטיה שלה, "קונג פו פנדה" ו"מדגסקר 2".

אי אפשר להתעלם מהעובדה שסרטי האנימציה נטלו על עצמם בשנה החולפת לא רק להיות בידור צבעוני וססגוני לילדים ולכל המשפחה, אלא גם לעסוק בסוגיות רציניות, כמו הנושא האקולוגי ("וול-E"), הצגת החיים  באיראן מבעד לעיני ילדה ("פרספוליס") והכאה על חטאי מלחמת לבנון הראשונה ("ואלס עם באשיר").
 
סרטים זרים
 
מבחר מגוון של סרטים איכותיים ממדינות שונות הוקרן אצלנו השנה. אנג לי שלח השנה למסכים סרט טייוואני לשם שינוי, "תשוקה זהירות", בעוד הקוריאני קים קי דוק מביא יצירה טורדת שלווה משלו, "נשימה". סטפן רוזביצקי האוסטרי הביא את סרט השואה "הזייפנים", שחטף ל"בופור" שלנו את האוסקר. אגב, השואה הייתה פופולרית מאוד השנה בסרטים (וכך יהיה גם ב-2009) וסרטים לא מעטים עסקו בה, מ"אביב 41`" של אורי ברבש, דרך "הנער בפיג`מת הפסים" של מארק הרמן האמריקני, ועד "רסיסים", של ג`רמי פודסוואה הקנדי ו"אדם בן כלב" של פול שרדר, על פי יורם קניוק, שעדיין לא הוקרן מסחרית כאן או בחו"ל.

משפחת מחמלבאף האיראנית הציגה בת יוצרת מוכשרת חדשה, חנה, שחתומה על "המחברת". מאיטליה הגיע "אי של שקט", של אנטוניו לואיגי`י גרימלדי, וסרגיי בודורוב חתום על בימוי "מונגול", מתוצרת מונגוליה. זו הייתה שנת פריחה לקולנוע הצרפתי, ששיגר למסכים את  "פריז 36" (בימוי: כריסטוף בארטייה), "בין הקירות" (לורן קנטה), "הגרגר והדג" (עבדלטיף קשיש) "לאהוב אותך מאז" (פיליפ קלודל) ו"סיפור חג" (ארנו דפלשן). מרומניה הגיע השנה "מזרחה לבוקרשט", שביים קורנליו פורומבויו. הנציגים של גרמניה על המסכים היו "4 דקות", של כריס קראוס, ו"בקצה גן העדן", של הגרמני ממוצא טורקי פאטי אקין. מה שמביא אותנו לסרטו המצוין של הטורקי נורי בילה ג`יילאן, "3 קופים".  מברזיל הגיעו "בעיטה לחיים", של וולטר סאלאס ודניאלה תומאס, ו"יחידת עילית", של חוסה פאדילה.
 
ישראלים בהוליווד
 
שנת פריצה גדולה הייתה לאיילת זורר בהוליווד, ובכלל בקולנוע העולמי. היא הופיעה ב"8 צדדים לאמת", ב"רסיסים" הקנדי, אבל יותר מכל הצטלמה ל"מלאכים ושדים", סרט נוסף על פי הסופר דן בראון "צופן דה וינצ`י"), שביים רון הווארד. היא מופיעה בסרט בתפקיד הנשי הראשי, לצד טום הנקס. הסרט אמור לצאת למסכים בחודשים הקרובים. היאם עבאס ("הכלה הסורית") עשתה תפקיד יפה ב"האורח", של תומאס מקארתי ואלון אבוטבול נכנס לדמות הטרוריסט ה"מסורתית" לישראלים בהוליווד בסרטו של רידלי סקוט, "גוף השקרים". מוני מושונוב גילם ראש מאפיה רוסית ב"הלילה הוא שלנו", של ג`יימס גריי. ואי אפשר לשכוח את ה"ההרפתקה הישראלית" ההזויה של אדם סנדלר "אל תתעסקו עם הזוהן" – כגיבור קומנדו ישראלי שעושה הסבה לספר בניו-יורק. סנדלר שיתף לא מעט ישראלים בסרטו, בראשם עידו מוסרי, ולצידו ימית סול, דינה דורו, אורי פפר,עמנואל שריקי, הרצל טובי ויוסי מרשק. 
  
בקרוב על המסכים
 
וכאמור, בארה"ב יצאו ב-2008 עוד כמה וכמה סרטים משובחים, שבשל הרצון לכוונם להשתתפות באוסקר, הוקרנו לקראת סוף השנה ויגיעו למסכינו רק ב-2009. לי כבר הזדמן לצפות בכמה מהם. "חלון פנורמי", סרטו של סם מנדז ("אמריקן ביוטי") המפגיש שוב את קייט ווינסלט עם ליאונרדו דיקפריו (שלא עשו זאת יחד מאז "טיטאניק"). מדובר בזוג המגשים את החלום האמריקני של חיים שלווים בפרברים, אך חוסר סיפוק מהפאזה בה הם נמצאים גורם להם, בעיקר לה, לפנטז על לעקור לפריז. רון הווארד ביים את "פרוסט/ ניקסון", שמתאר את הנסיבות שבעקבותיהן נערכה סדרת הראיונות הידועה בין העיתונאי הבריטי דייוויד פרוסט (מייקל שיין) וריצ`רד ניקסון (פרנק לנגלה), מייד לאחר שזה התפטר מנשיאות ארה"ב. "הסיפור המופלא של בנג`מין באטן", שביים דייוויד פינצ`ר, מבוסס על ספרו סקוט פ. פיצג`רלד ועוסק בקורותיו של גיבור (בראד פיט) שנולד בגיל 80, ומתבגר אחורה, כלומר נעשה צעיר יותר ויותר ככל שהשנים חולפות. "נער החידות ממומביי" הוא סרטו של דני בויל ("טריינספוטינג"), המגולל את קורותיו של מחלק תה הודי פשוט, שמצליח לזכות בגרסה ההודית של "מי רוצה להיות מיליונר" בפרס הגדול של 2 מיליארד רופי, ונעצר בחשד שרימה. הוא מגולל בפני חוקר המשטרה את כל תחנות חייו, שבכל אחת מהן למד דבר, שבזכותו הצליח לענות על כל השאלות. הסרט מבוסס על רב המכר המצוין של וויקאס סוארופ, אם כי יוצרי הסרט לקחו לעצמם חירות רבה בפיתוחו לתסריט.