"הכי חשוב בעיני זה לרגש את הקהל"

בסוף השבוע הקרוב תעלה להקת מחול "קמע" את עבודתו החדשה של הכוריאוגרף תמיר גינץ "כרמינה בורנה" על פי יצירתו המוזיקלית של קארל אורף. ההפקה בת 100 משתתפים כוללת לצד 12 הרקדנים את הסינפונייטה הישראלית באר שבע, המקהלה הקאמרית תל אביב וזמרי אופרה אורחים, בניצוחו של  דורון סלומון והיא תעלה במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב.
 
לא בכל שבוע מגיעה הלהקה הפועלת בבאר שבע לבכורה במשכן בתל-אביב ועל אחת כמה וכמה בהפקה ענקית ובשבוע שבו הדרום נמצא במרכז ההתרחשויות בחדשות. "העיתוי רגיש" אומר תמיר גינץ כוריאוגרף הלהקה "גם הרקדנים שלנו די מבוהלים מההתפתחויות. הרקדנית איה סיון היא מקיבוץ אור הנר שנמצא ממש בקו העימות. אנחנו מקווים שהקהל התל-אביבי יהיה שם לחבק אותנו גם כלהקה דרומית, אבל ההצגה חייבת להימשך  ואנחנו מקווים שלפחות בערב הזה נתמסר לאמירה של אהבה ולא של מלחמה".
 
ההופעה בתל-אביב היא אמנם בכורה ישראלית אבל מאז שעלתה ההפקה בספטמבר 2007 בקפריסין היא כבר הועלתה במקומות לא מעטים בעולם. ראשיתה של ההפקה ביוזמה של אמרגנית קפריסאית ידועה בארצה בשם ריה יוניאדו  שפנתה לתמיר גינץ לאחר שראתה עבודות שלו במסגרת "חשיפה בינלאומית" והזמינה אותו להגשים את חלום חייה  - ליצור כוריאוגרפיה ל"כרמינה בורנה" לפסטיבל הגדול של קפריסין "קפריה". היא רתמה להפקה את  התזמורת הסימפונית הלאומית של הונגריה, סולני אופרה מבודפשט ו- 200 זמרי מקהלה והעבודה הועלתה שלוש פעמים לפני כ- 5,000 צופים בקפריסין. בהמשך הועלתה היצירה גם בפסטיבל בליטא, בתיאטרון הלאומי של ווילנה, במסגרת אירועים המקדימים את אולימפיאדת בייג`ין  והחודש הועלתה באולם המופעים היקרתי של איסטנבול.
 
עבודותיו של גינץ עד היום ביניהן "על הרציף", "גן נעול" "האמת הערומה" היו עבודות אישיות , בחלקן אף מחומרים הלקוחים מהביוגרפיה האישית שלו. לעומת זאת, את "כרמינה בורנה" חיבר המלחין הגרמני קרל אורף  לטקסטים מימי הביניים שעוסקים בנושאים " גדולים" כמו תהפוכות הגורל, תענוגות החיים והוללות. גם במוזיקה, המושפעת מסטרווינסקי, יש משהו גדול מהחיים במופגן, שלא לומר בומבסטי. "באופן טבעי לא היית לוקח על  עצמי יצירה כזאת אלמלא הפנייה של ריה שלא יכולתי לסרב לה, הוא אומר, "אני  מתמודד עם היצירה שנה וחצי ויוצר לה גרסאות שונות כל הזמן בתהליך של עבודה".
 
"זה היה מקום מאוד בריא בהתפתחות שלי כאמן לעסוק ביצירה שיש לה נופך יותר אבסטרקטי" הוא מוסיף "למרות שאני מקווה שגם פה אני מצליח לגעת ברבדים דרמטיים שהם חלק ממה שמייחד אותי כיוצר כי מה שהכי חשוב בעיני זה לרגש את הקהל, יותר מאשר ליצור תנועה יפה או מעניינת". 

"לפעמים זורם עם הטקסט, לפעמים נוגח בו"

איך ניגשים לעבודה כזו?
 
"זאת הייתה משימה מאוד מאוד קשה להתמודד עם יצירה כה מפורסמת ובומבסטית ולקחתי בהתחלה את הלברית כאיזה קו מנחה ליצירת עלילה והתכנים שחוזרים על עצמם הם תכנים של אהבה, חיפוש ומיצוי של תאווה גופנית, אהבת השיכר, שמחת האביב  ויצרתי מתוך זה אורגיה גדולה, הילולה. אבל אז ניסיתי גם  לשבור את המלל, לחפש לו פרשנות עכשווית או לסתור את התוכן בהפוך על הפוך. כך למשל כשזמרת הסופרן שרה  על זה שהיא בתולה בשמלה אדומה אצלי הרקדנית  בהריון ולא ברור מי המשתתפים ייקח עליו אחריות. השתדלתי ליצור איזושהיא סאטירה על הטקסט ".
 
למה בעצם?
 
"הרבה כוריאוגרפים התמודדו עם היצירה הזאת ורוב הפרשנויות זורמות עם הטקסט ומפרשות אותו מילולית אבל כאמן עכשווי הייתי צריך להביא נופך אישי  ואינטרפרטציות עכשוויות נוכח ההתרגשות שהמוזיקה הזו מעוררת בי. לכן לפעמים אני זורם אתו בפירוש המילולי ולפעמים אני נוגח בו".  
 
ממד טעון נוסף הנקשר ליצירה - זו אחת היצירות המפורסמות שנכתבו בגרמניה ימי המשטר הנאצי  (1937) והיא זכתה אז לפופולריות רבה בארצה."עצם העובדה שאני בן לאב ניצול שואה שהיה במחנות ויצרתי מחול  ליצירה הזו ואני מציג את היצירה הזו יש בה ניצחון של היהדות ואמירה שאנחנו שרדנו ואנחנו מתעלים מעבר לשיקולים פוליטיים, ורואים באמנות דבר יפה ומכשירים אותה למטרתנו" אומר גינץ.  הוא מספר על ההופעה האחרונה באיסטנבול שממנה חזרה הלהקה רק  השבוע "הופענו באיסטנבול בפני אולם מפוצץ בדיפלומטים מהחברה הגבוהה של טורקיה כשבחוץ השתוללו הפגנות נגד ישראל והפעולה בעזה. הופענו עם כרמינה עם דגל שלנו כלהקה ישראלית  במדינה מוסלמית באולם הכי מכובד באיסטנבול עם  יצירה על אהבה והרמוניה ובאותו רגע אני חושב שהרגשנו גאווה עצומה כשגרירים של העם שלנו".  
 
"קמע"  פועלת  באר שבע,במסגרת בת דור בת שבע  והרקדנים מגיעים מכל הארץ וגם מהעולם. "הלהקה אינה להקה פרובינציאלית, אומר גינץ "אבל אנחנו גאים שהפרחנו את הנגב בעשייה אמנותית והלהקה מקרינה אל תוך הקהילה בבאר שבע – מופעים בנגב סדנאות , משתדלים לעסוק בפעילות קהילתית ככל האפשר ורואים בזה שליחות".
 
מה מייחד את קמע על מפת המחול בארץ?
 
"זאת להקה ששמה דגש על יצירה איכותית שאינה בשוליים אלא על יצירה קומוניקטיבית מעצם זה שיש בה הקפדה על רמה טכנית מאוד גבוהה, על ורסטיליות של הרקדנים, על ביצוע מהוקצע ומלוטש. היא גם הלהקה הרפרטוארית היחידה במדינת ישראל ששעריה פתוחים בפני כוריאוגרפים רבים במקביל לזה שאני כוריאוגרף הבית  קמע אינה מתעתדת להיות להקה שמציגה עשייה  לשוליים אלא להקה שיש לה קהל רחב ופניה  מועדות להקביל ללהקות הבולטות והמצטיינות באירופה עם יצירה שמדברת אל קהל רחב".
 
בהמשך השנה תעלה קמע את "כרמינה בורנה" ברחבי הארץ בגרסה מלווה בפלייבק אך את המופעים הראשונים בארץ ביקשה להעלות בהפקה ש"תכבד את היצירה ואת הרקדנים".  "קמע לקחה על עצמה את כל העלויות של הערב הזה בהשקעת ענק ואנחנו שמחים שהקהל  הביע  יביע אמון בהפקה וכל הכרטיסים נמכרו בתל אביב ומתכננים לחזור על זה שוב", חותם גינץ.