תיסלם - "שעמום"
(עצמאי)
 
לפני 6 שנים או קצת יותר הייתי בהופעה חיה של תיסלם בפעם הראשונה. אמנם הם היו כבר אחרי ההיסטריה הגדולה ועם קצת כרס וקרחות, אבל הם נתנו את אחד המופעים הכי מעולים שראיתי. האנרגיה שלהם, ההליכה עד הסוף, הזיעה, התיאום – כל אלו גרמו לי פשוט להתאהב בהם. עכשיו תיסלם חוזרת, אבל הפעם כלהקה מצויירת בשיתוף פעולה ראשני ומסקרן עם עולם הסלולר. במסגרת הפרויקט עתידים התיסלמים גם להוציא שירים חדשים, והראשון שבהם הוא "שיעמום". יזהר אשדות המופלא יחד עם יאיר ניצני וצוף פילוסוף אחראים למילים שעוסקות בשיעמום היום-יומי והרצון לריגושים שישברו את המונוטוניות. בדיוק כמו לפני כמה וכמה שנים, גם בגרסה המצויירת של 2009 התופים, הגיטרות החשמליות, הקלידים והקולות של תיסלם עוטפים וכובשים כבר מהרגע הראשון ומחזירים אחורה לימים אחרים. או שבעצם גורמים למעין חמימות כזו להתפשט בגוף, חמימות כזו שאומרת שלמרות השיעמום שווה להיות כאן ולראות איך הדמויות המצויירות יהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף.

"שעמום" במייספייס
 
אברם - "ממלכת השוטים"
(אברם מיוזיק)
 
טרנד החזרה לשורשים היהודיים סחף בישראל לא מעט אומנים. אז הם חבשו כיפה, צימחו זקן (או מעט זיפים), עצמו את העיניים ונשאו תפילה מוזיקלית. אברם מוכיח שאפשר לשלב בין יהדות למוזיקה אבל לשלב בזה גם המון הומור, חכמה ובעיקר ציניות. השיר שלו "ממלכת השוטים" שואב מהעובדה שבשנים האחרונות כל מנהיג שנבחר הוריד את המדינה קצת יותר נמוך ממה שהיא היתה טרם עידנו, ואולי הגיע הזמן להמליך עלינו מלך. למרות התוצאות הרות האסון שעלולות להיות למהלך (כפי שניבא שמואל אז בימי התנ"ך), אברם טוען בשירו שאולי דווקא זה הפיתרון הנכון. צריך מלך חזק שלא יפחד מהאליטות, יגיע מהמעמד הנמוך אבל ידע להחזיק את העמלק הנוכחי איפה שצריך כדי שיסור למרותו. השיר מאוד משעשע, ומכניס קצת רוח של שובבות ונעורים לעולם הפוליטי האפור והמשמים. אז ב-10/02 כשאתם הולכים לקלפי, דאגו להכניס למעטפה את הפתק של המלך ואם אין אחד או אחת כזו, לפחות תקשיבו למוזיקה של אברם ותחשבו מה היה קורה אם...  

עמיר לב - "נוסע וחוזר"
(התו השמיני)
 
אחרי ארבע  שנים עמיר לב חוזר בסינגל חדש ודי מפתיע לטעמי. בדרך כלל לב נשמע לי כאילו הוא כמעט נרדם על המיקרופון תוך כדי שירה אבל  ב"נוסע וחוזר" הוא רענן מתמיד, הלחן זורם והקול העמוק והסדוק שלו מתיישב על המוזיקה כמו קסם. כמו בכל שיריו של לב, גם ב"נוסע וחוזר" הוא מספר סיפור דרך המילים והשירים שלו הם יותר סיפור מאשר שיר ואני אהבתי את הסיפור ונהניתי  מהמילים.

"נוסע וחוזר" ב-יוטיוב

אריק ברמן - "שמות"
 (אן.אם.סי)
 
אני מתה על אריק ברמן. השירים שלו, המילים שלו, הלחנים עושים לי תמיד טוב על הלב. פתאום לחצתי "פליי" והשיר "שמות" התחיל להתנגן, ולא כל כך הצלחתי למצוא את ברמן הרגיל. פתאום הבחור התחיל לעסוק בחפירה אל תוך מעמקי הנפש, עוסק בהלקאה עצמית על האדם שהפך להיות, על הרדיפה הקנאית אחרי ההצלחה והכסף ואור הזרקורים. "שמות" הוא שיר שקט מאוד, כלי הנגינה שמלווים את קולו של ברמן הם ממש שוליים, ומשאירים את כל המקום לו ולחשבון הנפש המוזיקלי שבחר לעשות באלבומו השני. האמת היא שאני לא כל כך מתחברת לצד הזה של ברמן. מעדיפה אותו מתנשא, שחצן, מניאק, מצחיק, ציני וכריזמטי. את פוזת חשבון נפש לא כל כך אהבתי.   

האתר של אריק ברמן

דניאל בן חיים - "מתפרפר"
 (הד ארצי)
 
בימי שישי ברשת גימל משודרת התוכנית "אגן הים התיכון". בתור ילדה, אמא שלי תמי שמעה את התכנית הזו תוך כדי סידור הבית והבישולים של יום שישי. למה אני מספרת את כל זה? כי כששמעתי את "מתפרפר" של דניאל בן חיים, יכולתי לדמיין את אמא שלי שוקדת על ארוחת השבת והוא מתנגן ברקע. והאמת? התבאסתי. כשהוא היה ב"כוכב נולד 5" התאהבתי בקול שלו וגם אחרי שהודח, היה לי ברור שהוא לא הולך להיעלם, רק חבל שהוא בחר בז`אנר המזרחי ברמה הכי ממוסחרת וחסרת כל ייחוד או חידוש. בן חיים חבר למכונות להיטים כמו יוסי גיספאן ועדי לאון והפך לחלק מפס ייצור, הוא נשמע בדיוק כמו עוד המון זמרים מהז`אנר. לדעתי הוא שווה הרבה יותר. 

האתר של דניאל בן חיים