מחול - כוכב אינסטנט נולד

אז זהו. הראל מויאל נכנס אתמול לשואו ביז. זה לקח חודשיים בערך, והנה יש לנו כוכב חדש. אם פעם היו נדרשים עבודה קשה, רזומה מוכח, והרבה אכזבות חוזרות ונשנות עד לרגע התהילה, בתום שתי עונות של כוכב נולד דרוש הרבה פחות כדי להצליח.

בערוץ 2 לא מיהרו להחליף את הנוסחה המנצחת, אך ליטשו אותה הפעם היטב. לכוכב נדרש שקלול נכון של מראה נכון, קול נכון ושירים נכונים. זה לא שלא נדרש כישרון, אבל האישיות העצמאית של כל מתמודד לא באה כל כך לידי ביטוי . הם אמנם בחרו בעצמם את השירים ששרו (ונאלצו אגב כך לעמוד במכבש לחצים מצד צוות ההפקה), אבל בשורה התחתונה – כשמעמידים את אותו צוות מוזיקלי, את אותו מפיק ואת אותה התפאורה – קשה להתעלם מהדימיון בין כולם.

האינסטנט של עולם הזוהר הדביק גם את המוזיקה הישראלית. בין לילה הפכה נינט מילדה עם חלומות ושאיפות למגה סלב, וביצוע מצוין "ים של דמעות" של זוהר ארגוב, הקפיץ אותה כמעט תהילת עולם. היא מבוקשת, הדעות שלה מבוקשות, החתימות שלה מבוקשות.

רק שני יוצאי דופן עם אמירה מקורית התבלטו במהלך שתי העונות - מורן גמליאל מהעונה הקודמת (ההוא עם האפרו) ולירון לב מהעונה שהסתיימה אמש. גמליאל ביצע לאורך כל העונה כמעט חומרים מקוריים שהוא כתב, עיבד והלחין. לירון לב אמנם לקח שירים של גדולים ממנו, אבל עיבד אותם ככה שהם הפכו ליצירות בפני עצמן. לבד משני אלו בחרו כל היתר לדבר לקונצנזוס.

בדיוק כמו בשנה שעברה, גם הפעם כבר מההתחלה סומנו על ידי התקשורת והקהל המועמדים הפייבוריטים לזכיה - סשה, שירלי לילו, עדי כהן ושני ההראלים. בשלבים המאוחרים של התחרות זה נראה כמו משחק מכור. כאילו סקעת עתיד לרשת את נינט בלי להתאמץ בכלל. בסופו של דבר התרחש מהפך,, אולי כי היינו חייבים לספר לעצמנו את סיפור הסינדרל ממעלה אדומים שעקף בסיבוב את "האליטות" מבית צבי..

אבל אחרי הכל מה רע באינסטנט? מי אמר שהדרך להצלחה לא יכולה לעבור דרך מסך הטלוויזיה והאס אם אסים? בסופו של דבר "כוכב נולד" הוא לא יותר מוויטמין "פי". הוא פותח את הדלת לאלמונים ומציב אותם בשורה הראשונה, ולכאורה נותן הזדמנות שווה לכולם.

אחרי ההתרגשות של אתמול, וזרי הדפנה של היום, הראל מויאל יוצא לדרך חדשה. נראה אם כמו גבסו ונינט הוא יצליח לשרוד את המעבר מ"כוכב נולד" למציאות, או שישקע בתהום הנשייה כמו שירי מימון וצחי אירני (ההוא מהאקדמיה). למעשה המבחן של מויאל מתחיל הבוקר. אנחנו מחזיקים לו אצבעות.

מיכל בן דוד