"כנופיית באדר מיינהוף" (גרמניה 2008)
 
דרמה-אקשן. סרטו של אולי אדל ("אני כריסטיאנה פ.", "ברוקלין תחנת אחרונה"), שיתמודד ביום ראשון בלילה מול "ואלס עם באשיר" על תואר אוסקר הסרט הזר. הסרט מבוסס על ספרו של סטפן אאוסט ומגולל את מעלליה של אחת מקבוצות הטרור האנרכיסטיות השמאלניות-רדיקליות, האכזריות והרצחניות ביותר, שפעלה בגרמניה החל מסוף שנות ה-60 ועד שלהי שנות ה-80.
 
חברי הקבוצה החלו כחלק מהמחאה הסטודנטיאלית-היפית-פציפיסטית העולמית נגד מלחמת וייטנאם והממשלים האימפריאליסטיים, בעיקר זה של ארה"ב, והפגינו בעת ביקור השאח האירני בגרמניה, נגד דיכוי בני עמו. במהומות אלה, בהן פיזרו כוחות הביטחון בכוח את המפגינים, נורה למוות אדם אחד, ובאפריל 1968 נעשה ניסיון התנקשות באחד ממנהיגי הסטודנטים, רודי דוטשקה, והוא נפצע אנושות בראשו. אז בעצם החלה חבורתם של אנדראס באדר (מוריס בלייבטראו) וחברתו גודרון אנסלין (יוהנה ווקאלק), קבוצה קטנה, שמאלנית ואידיאליסטית במקור, ששאפה ליצירת חברה הומנית ושוויונית, לבצע פעולות שפגעו בסדר הציבורי.  מה שהחל בהצתת בתי כלבו, עבר מהר מאוד למעשי רצח של משרתי ציבור, טרור אורבני והשלטת אימה בערי גרמניה המרכזיות. אולריקה מיינהוף (מרטינה גדק) עיתונאית אידאליסטית, אם לשתי בנות, שסיקרה את פעילותם, הצטרפה אליהם והקבוצה אף נסעה להתאמן במחנות האימונים של הארגונים הפלסטינים בירדן. עם שובם פעילותם הלכה והחריפה והפכה לכדור שלג של מעשי טרור ברבריים, שקשה היה לעצור. הם נקראו "סיעת הצבא האדום", אך זכו לכינוי "כנופיית באדר מיינהוף". רק ראש המשטרה הפדרלית הגרמנית, הורסט הרולד (ברונו גאנץ), הצליח להתחבר למניעים שלהם ולמוטיבציה המניעה אותם, וכך גם לעלות על עקבותיהם ולעצור אותם. תקופה לא קצרה הם המתינו למשפטם, שהפך להצגה ציבורית גדולה, אבל בינתיים, מחוץ לכותלי הכלא, כבר החלו לפעול, ביתר אלימות ואכזריות, צעירים שהושפעו מהם והפכו לדורות הבאים של "הצבא האדום", יורשיהם של המייסדים. 150 דקות.
 
עבודה קולנועית סוחפת ובעלת עוצמה. אדל מצליח בדרך כלל להימנע מגלישה לסנטימנטליות רומנטית ומשתדל להישאר נאמן לעובדות ההיסטוריות האובייקטיביות.
                     
"אויב הציבור מס` 1(חלק א`)"
 
דרמה-אקשן. סרטו של ז`אן פרנסואה רישה, הנפרש על פני שני חלקים (סרט ההמשך יעלה למסכים ב-5 במרץ), העוסק בסיפורו האמיתי של ז`אק מזרין, מגדולי הגנגסטרים הצרפתיים במשך כשני עשורים, ומבוסס על האוטוביוגרפיה שכתב בהיותו בכלא. לאחר שובו משירות צבאי במלחמת אלג`יר, שם עבר חוויות לא קלות, מזרין (ונסן קאסל), בן להורים מבוססים שמנסים לסדר לו עבודה מהוגנת, בוחר דווקא בחיי לילה הוללים עם חבריו ובמחיצת נשים. חבר קרוב מושך אותו לעולם הפשע, ועד מהרה הוא מתחבר לגנגנסטר מוביל בשם גואידו (ז`ראר דפרדייה), שהופך לפטרונו. הוא מוצא עצמו נשאב יותר ויותר לעולם הפשע, הופך לגנב ולשודד בנקים, יושב בכלא ואחר מנסה להשתקם, אם כי פיטוריו מעבודתו המסודרת החזירו אותו לזירת הפשע. כאדם נועז, בוטה וחסר מעצורים, הוא מקודם מהר מאוד ב"סולם הדרגות" של עולם הגנגסטרים, ואינו  מהסס לחסל את מתנגדיו ולהתעמת עם זרועות החוק. הסרט מגולל גם את סיפור אהבתו לז`אן שניידר (ססיל דה פראנס), שהייתה רעייתו ואם שני ילדיו. אלא שהאיש התזזיתי וחסר המנוחה לא שורד בתא המשפחתי ו"הקריירה" שלו כקרימינל גורמת לו לברוח לקנדה ולארצות הברית, גם שם הוא עובר על החוק, הופך לנרדף על ידי הרשויות הפדראליות ולבסוף מושלך לכלא בקנדה. אלא שגם משם הוא ימצא את הדרך החוצה, באמצעות בריחה נועזת, העולה על כל דמיון. 110 דקות.
 
סרט פשע אלים, חזק ונוקב. קאסל באחד מתפקידיו המעולים.                  
 
"אדם בן כלב" (ישראל-גרמניה 2008)
 
דרמה. סרטו של פול שרדר ("ג`יגולו אמריקני") על פי ספרו של יורם קניוק.  אדם שטיין (ג`ף גולדבלום) הוא קומיקאי בעל קרקס וקוסם כריזמטי ופופולרי, ממוצא יהודי, בברלין שלפני מלחמת העולם השנייה. עם פרוץ המלחמה קומנדנט קליין (ווילם דפו), מפקד מחנה הריכוז אליו הוא נלקח, מאלץ אותו לחיות כשנה במלונה ככלב, לצד כלבו הנאמן של קליין. ב-1961 אנחנו מוצאים אותו מאושפז במוסד לחולי נפש ניצולי שואה במדבר יהודה, כאשר זיכרונותיו הטראומטיים רודפים אותו, ובכלל זה האופן שבו  ניספו בני משפחתו. ועדיין, הוא הרוח החיה והתוססת במוסד המדכא, והוא משטה ברופאים, בראשות נתן גרוס (דרק ג`קובי) וכן בעמיתיו הפציינטים האחרים במקום (שמגלמים, בין היתר, חנה לסלאו, יבגניה דודינה ועידן אלתרמן). הוא גם עוגב בשרמנטיות על האחות הראשית ג`ינה (איילת  זורר), שלא יכולה לעמוד בפני קסמו ונענית לו. פני הדברים משתנים כאשר למקום מובא ילד הנוהג כמו כלב. אדם מריח אותו מייד, מתחבר אליו ולוקח על עצמו אותו כפרויקט, לנסות לתקשר איתו, מה שאולי ישקיט במעט את השדים הפנימיים שאינם מניחים לו. עם דרור קרן, מוריס בלייבטראו, ג`וליאנה קולר, שמואל אדלמן, יורם טולדנו. 106 דקות.
 
סרט מהוקצע למדי של שרדר, אם כי הוא נטה מדי לכיוון הקאמרי ולאזורי הפנטזיה והאלגוריה, על חשבון הכיוון הריאליסטי. גולדבלום בהופעה מרשימה.                      

"ברוכים הבאים לצפון" (צרפת 2008)
 
קומדיה. סרטו של דני בון, שבמרכזו פיליפ (קאד מראד), פקיד דואר בעיירה דרומית בצרפת בשם סלון דה פרובנס, שאשתו הדכאונית ג`ולי (זואי פליקס) יורדת לחייו נון-סטופ. כדי לעודד אותה הוא מנסה לרמות את מעסיקיו, על מנת לקבל משרה אחרת, באחת מערי הריביירה הצרפתית, שם אולי אשתו תוכל ליהנות. אבל כשמעשיו מתגלים הוא נענש ונשלח ל"גלות" באחת הערים הצפוניות. תושבי צפון צרפת לא חביבים, בלשון המעטה, על הדרומיים. אלה רואים בהם אנשים קרים, כמו גם מזג האוויר השורר באזורם, ואף לועגים לדיאלקט הלשוני בו הם משתמשים, המכונה "שטי". לכן פיליפ יוצא לצפון לבדו, ללא אשתו, אבל בהגיעו למקום הוא פוגש להפתעתו בחבורה של עובדים חביבים, שבראשם הדוור המקומי אנטואן (הבמאי, בון) וכל חששותיו של פיליפ מתפוגגים. וכאשר הוא נוכח לדעת שאיש בעיירתו הדרומית לא מוכן להאמין לדבריו, שהוא נהנה במקום החדש, הוא מנצל זאת כדי להערים אל אשתו ולומר לה שהמקום מזעזע, ובלבד שלא תצטרף אליו. אבל בסוף דרכה של האמת להתגלות. 106 דקות.     

"וידויים של שופוהוליק" (ארה"ב 2009)
 
קומדיה. סרטו של פי ג`יי הוגאן, המבוסס על ספריה של סופי קינסלה. סיפורה של רבקה (איילה פישר), נערה נהנתנית בניו-יורק סיטי, שאוהבת במיוחד לעשות שופינג, בעוד הוריה, ג`יין (ג`ואן קיוזאק) וגרהם (ג`ון גודמן), משקיעים את כל חסכונותיהם ברכישת קרוון, מה שלא מאפשר להם להלוות לה כסף להמשיך במסעות הקניות שלה. היא חולמת לעבוד במגזין האופנה האהוב עליה, אך לא מצליחה לעשות זאת, עד שיד הגורל האירונית מכוונת אותה לכתיבת טורים במגזין כלכלי המופץ על ידי אותו בית הוצאה לאור. עד מהרה היא חשה שהיא הולכת ומתאהבת בלוק (יו דאנסי), עורך המגזין הכלכלי. כאשר נראה שחלומותיה של רבקה עומדים להפוך למציאות, היא חשה מחויבות להתנער מעברה ולמנוע ממנו לנהל את עתידה. עם ג`ון ליתגאו, כריסטין סקוט תומאס. 104 דקות.