לזכותו של הסופר א.ב. יהושע נזקפים עשרות רומנים, ארבעה ספרי עיון, כמה עיבודים לקולנוע ותיאטרון, ו... גם אופרה אחת. הרומן "מסע אל תום האלף" שכתב ב-1997 ועוסק בהיסטוריה של העם היהודי בתקופת ימי הביניים, עובד על ידי יהושע לליברית שהועלה על במת האופרה הישראלית ב-2005 וב-2008 בבימויו של עומרי ניצן למוזיקה של המלחין יוסף ברדנשווילי. האופרה זכתה לתשואות נלהבות והועלתה בהצלחה רבה בבית האופרה של רומא ביום העצמאות 2008.

במסגרת סדרת ההרצאות "ספרות ואופרה" במרכז הכנסים משכנות שאננים בירושלים, ידבר הסופר על תהליך המרת הרומן לליברית אופראית.  

מה פתאום החלטת לכתוב אופרה כשלא עשית דבר כזה מעולם לפני כן?

"האמת היא שקודם קיבלתי הצעה להמיר את `מסע אל תום האלף` לתסריט קולנוע אבל לא נמצא מפיק מתאים, ורק לאחר מכן הגיעה ההצעה מן האופרה הישראלית. זו הייתה הפתעה גדולה בשבילי אבל נדלקתי מייד משתי סיבות – ראשית, אני חובב אופרה מושבע וראיתי את הפוטנציאל הענק שגלום במדיום הזה. זה לא כמו פעם שאופרה הייתה נשים כבדות בשר שעומדות ושרות אריות בלי לזוז. עכשיו יש תנועה, פעלולים, תאורה, האפשרויות כמעט אינסופיות וזה הדליק אותי, חשבתי שיכול לצאת מזה משהו יפה. דבר נוסף, `מסע אל תום האלף` הוא רומן שעוסק בתקופת ימי הביניים וישנן כל כך הרבה אופרות שבנויות ממיתוסים ומחומרים היסטוריים: `שמשון ודלילה`, `אאידה`, `טוסקה`.  לכן חשבתי שאופרה על תקופת ימי הביניים תוכל, תחת מסיכת הזמן, להביא תכנים שקשה יותר יהיה להעלות באופרה מודרנית. ראיתי בעיני רוחי את השילוב של סיפור עתיק עם מוזיקה עכשווית וזה נראה לי זיווג מוצלח".

איך לוקחים ספר עב-כרס שאין בו ולו דיאלוג אחד והופכים אותו לליברית שכולה דיאלוגים? מה שומרים ועל מה מוותרים?

"זה באמת היה אתגר לא פשוט. קודם כל לא ברור בכלל באיזו שפה דיברו בתקופה ההיא, היה בליל של שפות והייתי צריך למצוא סגנון דיבור אחיד ואמין, שהתבטא במספר שמעביר את הטקסט. אבל הדבר החשוב ביותר מבחינתי היה הפגישה המחודשת והמרגשת שלי עם שירת ימי הביניים שאיתה נפגשתי לראשונה כשהייתי סטודנט. זהו בעצם המנוע הנסתר של `מסע אל תום האלף`- הדימויים, התכנים הארוטיים, הטבע, הבדידות, החילוניות, הקשר עם העולם הערבי, כל אלה היו ההשראה האמיתית לכתיבת הרומן. לכן באופרה ראיתי הזדמנות נוספת לשלב בליברית שירים של יהודה הלוי, שמואל הנגיד ואבן גבירול. בעצם זו הייתה החזרת חוב לשירה הזו שהיא בעיניי אחת מאבני היהלום הכי נוצצות בתחום הספרות והשירה העברית.

"לגבי ההחלטה מה להשאיר ומה לסלק, גם זה היה לא קל. אי אפשר באופרה בת שעתיים להכניס את כל התכנים של הרומן. לכן החלטתי לבנות את ציר העלילה סביב דמותו של בן עטר מטנג`יר הנשוי לשתי נשים ונחוש בדעתו לשכנע את אחיינו אבולעפיה החי בוורמייזא להסיר את החרם שהטילה עליו אשתו של האחיין בשל ביגמיה. התמקדתי בעוצמה של בן עטר, בנחישות שלו ובאמונתו בצדקת מנהגיו. דבר נוסף שהתמקדתי בו היה הדיאלוג בין הנשים במשפט השני בוורמיזא, והברית שמתפתחת ביניהן. זה משהו שהיה ברומן אבל רק באופרה זכה לפיתוח מלא".

אהבת את התוצאה? היית חוזר על זה שוב?  

"מאוד אהבתי, זו הייתה חוויה מסעירה. הייתי מוקסם מהאופרה והלכתי לכל ההופעות. בהתחלה היה לי קצת קשה עם המוזיקה שהיא מאוד מסובכת והבנתי שגם קשה לביצוע, אבל אחרי זמן מסוים התרגלתי והתחלתי לשיר בעצמי את האריות. זו חוויה אחרת לגמרי מכתיבת ספר. היו מחזות שלי שעלו על במה אבל העובדה ששרים טקסט שלך יחד עם הבימוי השקט של עומרי ניצן, הצבעוניות של התפאורה, התלבושות והתאורה, המוטיבים המזרחיים, הברוקיים, האירופיים וכמובן היהודיים שמשתזרים לכדי יצירה שלמה ומלאה וכל זה בישראל של שנות ה-2000, זה משהו שייחקק בזיכרוני לנצח.

"המחמאה הכי גדולה הייתה התגובה שקיבלנו כש`מסע אל תום האלף` הוצגה ברומא, שהיא הרי המכה של האופרה. הם אמרו לנו שם: `הנה הגיעו הישראלים לרומא ללמד אותנו שאופרה לא צריכה להיות מוצג מוזיאוני`. זה היה מדהים. כרגע יש מגעים להעלות את האופרה בפריז, וכן דיבורים על העלאת עיבוד של ספרי `שליחותו של הממונה על משאבי אנוש` כמחזה אופראי בקאמרי. כך שהתשובה היא - בהחלט כן, בשמחה הייתי חוזר על זה שוב".
 
 
המפגש עם א. ב. יהושע יתקיים ביום שישי, 13 במרץ 2009 ב-11:00 במרכז הכנסים משכנות שאננים בירושלים. מנחה מיכאל אייזנשטדט. להזמנת כרטיסים בטל`: 02-629222.