דרוש הידוק

ננסי ברנדס נמצא בשנות ה-60 לחייו. הוא נראה טוב, לשונו חדה מתמיד, השנינות שלו בשיאה והמשפחה שלו מבולגנת. מה קשורה המשפחה? סביבה מתנהל כל המופע החדש שמעלה ברנדס, "לא לזה התכוונתי". יש רגעים מצחיקים, יש בדיחות די טובות ויש אפילו גם קצת ירידות על שימי תבורי. למרות זאת בסוף המופע יצאתי בתחושה שלו היו מקצרים את השעה וחצי לשעה ומהדקים קצת יותר את המופע, הוא יכול היה להיות טוב הרבה יותר.
 
כוכבת המופע של ננסי היא בתו הקטנה שהוא עושה לה בייבי סיטר. כיוון שהיא לא מפסיקה לבכות, הוא מזמין עבורה מישהי שתשמור עליה בזמן שהוא מתעסק בשלו. בזמן שהוא ממתין לשמרטפית, הוא מספר לקהל על המשפחה שלו, הכוללת גרושה טריפוליטאית, שתי ילדות גדולות מהנישואין הראשונים שאחת מהן חזרה בתשובה, שלושה נכדים קטנים, אשה שנייה צעירה ורומניה, שני ילדים בגילאי ארבע ושנתיים (וסליחה אם שכחתי מישהו בשושלת). רוב הסיטואציות המצחיקות מתארות את היחסים בין הנכדים לבין הילדים מהנישואין השניים שהם בערך בני אותו גיל, וגם הצחוקים על חשבון גרושתו.
 
הבעיה המרכזית במופע היא שאת רוב הבדיחות כבר שמענו מברנדס בתכנית זו או אחרת שהוא העלה לאורך השנים. אחרי הכל, לא מדובר במישהו שהבמה זרה לו. הבדיחות על האוכל הטריפוליטאי, על האישה שמשתנה אחרי שמתחתנים, ההומור העדתי ועוד ועוד דוגמאות הביאו אותי למסקנה שהמופע "לא לזה התכוונתי" הוא פשוט עוד מאותו הדבר. כשיש עושר של מופעי צחוק בשוק, נדמה לי שלקהל מגיע קצת יותר.
 
לקראת סוף המופע הבייבי סיטר (טל לוי) מופיעה לפתע. מדובר בבחורה מיניאטורית ואובססיבית ששקועה בעצמה ובעצב שלה בגלל שהחבר החליט להמשיך הלאה. עקרונית  לוי אמורה לשמש כסייד קיק לברנדס, אבל השילוב ביניהם לא ממש זורם ומוטב היה להסתפק בכוכב המופע.
 
הקטעים שמהם הכי נהניתי היו דווקא קטעי הקישור של ברנדס על הפסנתר שהזכירו שהוא לא רק סטנדאפיסט אלא גם מוזיקאי.  יכול להיות שהגעתי עם  ציפיות גבוהות מדי  ועדיין יש תחושה שהוא מסוגל ליותר. אני מניחה שלא לזה הוא התכוון...