"לא תמצאי נייר אחד על הדשא"
 
גם השנה אתם מוזמנים לארוז את שקי השינה, האוהלים, את הילדים ואת עצמכם, להיכנס אל האוטו ולנסוע לכנרת, לשלושת ימיו של אחד הפסטיבלים הוותיקים ביותר בארץ, פסטיבל "סולם יעקב" למוזיקה אירית, קאנטרי, פולק, בלו גראס, בלוז ומוזיקת עולם.
 
הפסטיבל ייערך בסוף השבוע שבין התאריכים 9-7 במאי, במתחם התיירות של מלון נוף גנוסר על שפת ים כנרת. ייערכו בו סדנאות לריקודי עם איריים ואמריקאים, סדנאות טאי צ`י ויוגה, אוהל טיפולים, מגוון פעילויות לילדים, וכמובן –  מופעים.
 
לצד אורחים מקנדה, מארה"ב ומאירופה, יופיעו אמנים ישראלים וביניהם "אוי דיוויז`ן", האחים צנחני, חבורת אטומיק, הרכב הבלוז של נעם דיין, ו"דרכים כפריות". בהרכב האחרון חבר גם מוני ארנון ("האחים והאחיות"), שהוא אחד מוותיקי הפסטיבל.
 
אתה בין המשתתפים הוותיקים בפסטיבל "סולם יעקב"
 
"את כל ההיסטוריה של הפסטיבל אני לא יודע לספר לך, אבל באיזשהו מקום בדרך גם אני הצטרפתי. זה פסטיבל שקיים משנת 67, והוא מצליח, והוא לכל המשפחה, יש את המבוגרים שאוהבים את האווירה, את המוזיקה, ובשנים האחרונות יש הרבה צעירים שבאים לקפוץ לצלילי המוזיקה האירית והקאנטרי, וזה אדיר שם. זה לא `בומבמלה` שזה רק צעירים קוליים ומוזיקת רוק ושאנטי וכולי, אלא גם מבוגרים וגם צעירים דרים בכפיפה אחת, ודבר חשוב נוסף, בסוף הפסטיבל, אם תהיי שם, תראי שאחרי שכולם הלכו, לא תמצאי נייר אחד על הדשא. כולם אוספים את הלכלוך. דבר נוסף ששונה בו מכל הפסטיבלים האחרים, את יכולה להניח את הפעקלה שלך על הדשא, ללכת לאכול, ואף אחד לא יגנוב לך את השק שינה, זה מדהים. אין גניבות, לא מזיזים אותך מהמקום שאת רוצה להקים את האוהל, זה אדיר.
 
"באחד מפסטיבלי `סולם יעקב` הופיעה פעם להקת הפונדקאים, עם יונתן מילר ודייויד דקלבאום. באיזשהו שלב העלה דייויד לבמה ילדה, פספוסית, בת 11, 12, שהחזיקה גיטרה בגודל שלה, והתחילה לנגן ולשיר, וזאת הייתה יעל דקלבאום, שהייתה אדירה. זיהו את הכישרון שלה כבר מגיל כזה. או כשדויד ברוזה, למשל, עדיין לא היה מפורסם, המארגנים מצאו אותו מופיע באחד ממועדוני הפולק קלאב בארץ והביאו אותו ל`סולם יעקב`. אני הייתי אז ב`אחים והאחיות`, והוא הופיע בהרכב עם אחותו טלי ועם דפנה ארמוני, ואפילו יצא לי לעשות איתו דואט בהופעה".
 
קאנטרי פייד
 
ההרכב "דרכים כפריות" כול מלבד את מוני ארנון (שירה וגיטרה) את  לילך שיר בשירה, אדם מדר בשירה, כינור ומנדולינה, ושי טוחנר בשירה, גיטרה, בנג`ו 5 מיתרים ומפוחיות.
 
"ההרכב קיים כבר כארבע שנים", מספר מוני ארנון, "עם רפרטואר שכולל שירים של אמנים כמו דולי פרטון, ג`ון דנוור, ג`וני קש, ג`ניס ג`ופלין"...
 
נשמע קצת מוזר לכלול את ג`ופלין בין אמני הפולק היותר מעודנים שציינת
 
"נכון, אבל כשעושים את הגרסה האקוסטית של `מי אנד בובי מקגי` למשל, זה הופך לשיר עם. זה שג`ופלין שרה את זה בגרסת רוק, זה גרסה שלה. יש סגנון שנקרא `קאנטרי פייד`, לקחת שיר שהוא פופ ולעשות לו גרסה אקוסטית. זה סגנון שרווח בארה"ב, ופחות מכירים אותו בארץ, וזה מה שאנחנו עושים לחלק מהשירים ב`דרכים כפריות`. יש שם שירי קאנטרי מובהקים, יש שירי פולק של בוב דילן, ג`ואן באעז, ויש גם שירים כמו I don’t want to talk aboutit, בביצוע אקוסטי. אנחנו משתדלים לעשות את זה קצת שונה מהגרסאות המקוריות, לא מנסים לחקות את הביצועים המקוריים אלא מתאימים את הבגד לגופנו".
 
מי הקהל שפוקד את המופעים שלכם?
 
"בעיקר קהל שגדל על השירים האלה ומטבע הדברים הוא קהל מבוגר, אבל לאט לאט מסתננים להופעותינו קהל צעיר, כי אנחנו כוללים במופע שלנו שירים אנרגטיים שמקפיצים את הקהל, וזה מה שמושך את הצעירים. יש קהל צעיר שמכיר את הדברים האלה. אז הוא קודם בא מסקרנות, ואחר כך אחד מספר לשני. אנחנו מופיעים בתיאטראות, היכלי תרבות, אפילו במועדוני זמר, עד כמה שזה נשמע לא קשור, ובהצלחה גדולה. בדיוק עכשיו מדברים גם על הופעות בחו"ל".
 
מחפש אפיקים וויטרינות
 
את ארנון תוכלו למצוא בהרכבים לא מעטים בעלי הקשרים אנגלו סקסיים, ופרט ל"דרכים כפריות" ול"אחים והאחיות" שחזרו לאחרונה לפעול, יש לו גם הרכב מחווה לסיימון וגרפונקל ביחד עם לארי פוגל, למרות ששורשיו ישראליים לעילא.
 
"בכל הנושא הזה של מוזיקה אנגלו סקסית שבאה מארה"ב אני עוסק המון שנים. שרתי את זה עוד לפני שנכנסתי לאחים והאחיות", הוא מספר. "אין לי שורשים אנגלו סקסיים אבל כמו כולם, שמענו גם את `התרנגולים` וגם את בוב דילן וג`ואן באעז, והגענו לדון מקלין וכן הלאה. האמת שהופעתי בלהקות רוק עוד לפני שבכלל עליתי על במה מקצועית עם `האחים והאחיות". שרתי באנגלית, וכשהגיע גל הפולק והמחאה עם דילן, באעז, מקלין, סיימון וגרפונקל, שרתי גם שירים שלהם והייתי גם בקטע הזה, ומעולם לי הייתה לי הזדמנות לשיר אותם חוץ מאשר בחוגים פרטיים, ורק לאחרונה, אחרי כל כך הרבה שנים, התחלתי לשיר מוזיקת פולק וקאנטרי במסגרת `דרכים כפריות`."
 
ומלבד כל הרכבי הקאברים באנגלית, הוצאת שני אלבומי סולו, השתתפת בהלחנת חלק משירי "האחים והאחיות", אז מה לגבי שירים מקוריים?
 
"הוצאתי שני תקליטים, באחד מהם היה השיר `תמונה שבורה` שהלחנתי למילים של אסתר שמיר והצליח מאוד אבל לצערי לא השמיעו את הסינגלים האחרים שהוצאתי. הוצאתי דיסק שני עם נמרוד פז שהוא ה`אח` החדש ב`אחים והאחיות` (לצידם של ארנון עצמו, ורדה שגיא וסוזי מילר – ט.ג.), תחת הכותרת `מוניטור`, וזה היה תקליט כסחני. אני יודע שזה לא מסתדר לאנשים עם הדימוי החיצוני, אבל מי שמכיר אותי יודע שהופעתי בלהקות רוק ושרתי `איי קאנט גט נו סטיספקשן` ואת `בורן טו בי ויילד` במלוא הגרון, עם צרידות, ורציתי לתת ביטוי גם לצד הזועם שבי. כתבתי בתקליט הזה גם את הטקסטים, טקסטים של צעיר זועם ששופך את ליבו אל תוך השירים, וזה היה בדיוק בתקופה שהתחנות האזוריות קמו, וכל אחד נלחם על רייטינג, וכולם השמיעו את הדברים הכי מושכי רייטינג, מבלי לציין שמות, וזהו, התפספס לי".
 
אז בעצם ויתרת על הרעיון של להוציא דיסק של שירים מקוריים בעברית משלך?
 
"עכשיו זה הולך יותר נינוח. `האחים והאחיות` לאט ובשקט מוציאים שיר או שניים חדשים שאני שותף לכתיבת הלחנים שלהם, יש לי עוד הרבה שירים, ואני מנסה למצוא להם אפיקים. כשאתה צעיר אתה נכנס לתוך זה מבלי לדעת לאן תיפול. השקעתי בתקליטים שלי אלפי דולרים, מבלי שהיו לי את כל החוליות שיעזרו לתקליט להגיע עד לוויטרינה הציבורית. אני יודע להפיק תקליט, אני יודע להביא אותו לידי מאסטר, אבל מי כמוך יודעת שיש דברים אחרים מעבר לזה. אז אני מחפש היום אפיקים, ואם אני אחזור לאגוד את השירים שלי לכדי דיסק אני צריך שכל המרכיבים שהיו לי חסרים בזמנו יהיו קיימים. ואם לא, אז טיפין טיפין, פה ושם".
 

"דרכים כפריות" יופיעו ביום חמישי, 7 במאי 2009  ב-20:00 במסגרת פסטיבל סולם יעקב 9-7 במאי במתחם התיירות של קיבוץ נוף גנוסר. ולהזמנת כרטיסים בטל`: 04-6850403 ובאתר הפסטיבל.להזמנת חדרים במקום, בפונדק נוף גנוסר או במלון נוף גנוסר בטל`: 04-6700320.