אותות מהחלל החיצון

אירופה נכבשה. אלכס ריבאק הצעיד בבטחה את המדינה שלו – נורבגיה – לזכייה מרשימה באירוויזיון ה-54 שנערך השנה ברוסיה. מירה עוואד ואחינועם ניני נתנו אמנם ביצוע מצוין, אבל סיימו במקום ה-16 עם 53 נקודות בלבד (לעומת 387 של הזוכה). אחרי נורבגיה הגיעו נציגי המדינות איסלנד ואזרביג`אן שלכל הדעות הייתה ה-הפתעה של הערב.
 
האירוויזיון שאירחה רוסיה היה היקר ביותר בהיסטוריה. האמת היא שהוא נראה ככה. נוצץ, מוקפד, מהוקצע, אפילו קטעי המעבר היו די מדליקים. בכל אחד מהם הוצגו אתרים ומקומות בולטים מהמדינה המיוצגת. בקטעון המעבר לפני השיר הישראלי נראו מגדלי עזריאלי, הגן הבהאי וגן הפסלים. אבל הקטע היפה ביותר בעיני היה פתיחת קווי ההצבעה. את האות השנה נתנו אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית, ששמחו על ההזדמנות שניתנה להם לתת פקודות לכדור הארץ, ולא רק לקבל הוראות מלמטה.
 
בכל שנה מפתיע אותי מחדש השיר המנצח. למשל, השנה כשראיתי את אלכס ריבאק עולה עם הכינור, המכנסיים השחורים והחולצה הלבנה, קודם כל נזכרתי ב"כנר על הגג". אחר כך היו עוד כל מיני אלמנטים שנתנו לי תחושה יהודית ולא בגלל דגלי ישראל והפטישים שנראו ללא הרף בקהל. בכל זאת משהו בחיוך שלו כבש מהשנייה הראשונה, והקול שלו בשילוב עם הכינור היה מרטיט, אבל לא חשבתי שהוא הולך לעשות את זה בצורה כזו מאסיבית. אחרי הכל, יותר מעשר מדינות פירגנו לנורבגי תכול העיניים דוז פואה, וזה לא משהו שהולך ברגל.
 
שלב הניקוד הוא ללא ספק השלב המבאס בתחרות. מילא  ניסיונות ההצחקה של כל אחד מנציגי המדינות, מילא הפפיון המזעזע של עופר נחשון אבל אני תמיד אני משאירה בלב מקום כזה שמקווה כנגד כל הסיכויים, שאירופה תסחף עד אובדן חושים במסר השלום של ניני ועוואד. ואז זה מתחיל: מדינה אחת מתעלמת מאיתנו, ואחרי זה עוד אחת ועוד אחת, ואז פתאום יש איזה עם אירופאי שמחליט שאנחנו שווים איזה 8 נקודות או 5 או אפילו 1. ושוב אותה תקווה שהנה – הנה המזל מתהפך ומביני העניין נכנסו לתמונה. טוב, אתם יכולים לנחש שכמעט מדי שנה נכונה לי אכזבה. מצד שני, מראש לא אהבתי את "עינייך" ואת התיפוף על פחי הזיתים ואת האובססיה הזו של לשלוח שירים שאין להם שום צ`אנס להפוך להימנון אירופאי סטייל "דיווה".
 
אמנם פול מקרטני אהב את השיר שלנו ובעיקר את הפצת מסרי השלום באמצעות המוזיקה. גם זה משהו, צריך להודות. מצד שני, עם כל הקיצוצים בתקציב והבלגן שיש לנו כאן, מי צריך את כל כאב הראש שכרוך באירוח אירוויזיון? עזבו, שהנורבגים יעשו את זה. נתראה בשנה הבאה.