מחול - צ'כוב בגיאורגית

שיחה עם לֶוַואן טסוּלַאדזֶה, במאי "הגברת עם הכלבלב" שתעלה השבוע בפסטיבל ישראל

למד תיאטרון אצל הדודה והדוד

הודאה ראשונה: "הגברת עם הכלבלב", סיפורו המאופק והמעודן של צ`כוב חביב עלי במיוחד. סיפור הרומן בין דמיטירי לאנה (שניהם נשואים כל אחד לבן זוג אחר) הוא סיפור ללא פתרון, הנפתח במפגש בעיירת נופש ביַלטה ונמשך במפגש במוסקבה. גם בסיפור זה מציעים מִשקפיו של צ`כוב הומור רווי בחמלה אנושית. שילוב תכונות אלה מאפיין את איכויות הסיפור של צ`כוב כמו גם את מחזותיו.

הודאה שנייה: יש לי סימפטיה נרכשת לאמנויות מתוצרת גיאורגיה. למבחר המופעים שראיתי בשנים האחרונות, הצגות של סטרואה, סרטים מגיאורגיה, מופעי מחול ויצירות מוזיקה של מלחינים גיאורגיים, גם אלה שכבר היו לישראלים, הם מקוריים, מרעננים ומצליחים לשמור על ייחוד בתוך ים המופעים המציף אותנו. יש בהם מיזוג תרבויות שקורץ למערב ולתרבותו ומנגד במוסיקה בתנועה, מזכירים לנו הגיאורגים שהם מצויים בקצה הדרום-מזרחי של אירופה, קרובים לפרס לטורקיה ולרוסיה, וכל אחת מן המדינות והתרבויות האלה הותירו בה חותם.

טעון בכל הרצון הטוב הזה ניסיתי לגלגל שיחה עם במאי לוואן טסולאדזה. מלאכה לא פשוטה. ראשית, הוא איש מאוד עסוק, מנהל תיאטרון ומונה את הדקות שהוא מקדיש לשיחה ושנית מבחר השפות שבהן הוא דובר אינו תואם את המצאי שלי. בסופו של דבר נמצאה שפת ביניים ובאמצעותה התגלגלה השיחה, קצרה כבקשתו.

"אני בא מבית שאינו בית של אמנים" הוא מספר, "לעומת זאת הדוד והדודה דווקא כן. הוא היה במאי מאוד מפורסם והיא שחקנית נודעת. אני משוכנע שהם השפיעו על הבחירה שלי. בזכותם ביליתי זמן רב מאוד בילדותי מאחורי הקלעים של התיאטרון. שהות שהייתה בסופו של דבר לחוויה מעצבת בחיי. העיסוק הזה הפך למקצוע כשפניתי ללימודי משחק והייתי שחקן. מכאן ועד לבימוי, בהסתכלות רטרוספקטיבית הייתה רק שאלה של זמן. למדתי במכון הגיאורגי לתיאטרון ולקולנוע בהדרכתו של מיכאל טומאנישווילי, אחד מגדולי הבמאים שלנו".

הקשר שלך לצ`כוב החל מזמן?

"הקשר עם צ`כוב אינו מקרי. למען האמת במחזה שהותיר בי את הרושם העז ביותר כבר לפני שנים רבות הוא `הדוד וניה`, שביים אֵימוּנטַס נֶקרוֹשיוּס. זו הצגה שהולכת אתי כבר שנים רבות ואני יוכל לומר שגם היא הייתה אחת הסיבות שבסופו של דבר בחרתי להמשיך בתחום הזה".

שחקנים, בובנאים ובובות

התיאטרון הממלכתי של גיאורגיה מוכר לחובבי התיאטרון בישראל. ביקורים קודמים שלו בהפקות "ריצ`רד השלישי" (שקספיר) ו"מעגל הגיר הקווקזי" (ברכט), נחרטו כרגעי שיא בתולדותיו של פסטיבל ישראל והניבו ביקורים נוספים של סטרואה בישראל (הוא ביים כאן את "פעורי פה" של חנוך לוין בקאמרי ולפני זמן לא רב את "המלך ליר").

התיאטרון נוסד בשנת 1930 ומינה בשנתו ה-75 את לֶוַואן טסוּלַאדזֶה למנהלו האמנותי, מינוי שעל פי הדיווחים הפיח רוח חדשה וצעירה בתיאטרון. התיאטרון מעלה את הפקותיו על במות מרכזיות באירופה ובארצות הברית. ההפקה של "הגברת עם הכלבלב" נולדה מהזמנה של פסטיבל צ`כוב במוסקבה ולמעשה היא תועלה במוסקבה לאחר שתועלה בפסטיבל ישראל.

סיפורו של צ`כוב מציב בעיות לא פשוטות לפני הבמאי. עיקרו של הסיפור מתנהל למעשה במחשבותיהם של גיבוריו. המפגשים ביניהם והדיאלוגים קצרים יחסית לתיאורים של רגעי הדמיון והמחשבה הרבים המציפים את אנה ואת דמיטרי המפנטזים על חיים משותפים שככל הנראה לעולם לא יהיו להם. הפתרון שמציע טסולאדזה הוא מקורי. הוא מעלה לבמה דמויות נוספות. למעשה הוא משכפל את הדמויות בעזרת שימוש מתוחכם בתיאטרון בובות ובבובנאים. את עולם הדמיון בסיפור של צ`כוב משיג טסולאדזה באמצעות השיח המילולי-תנועתי שבין השחקנים, הבובנאים והבובות.

את הבובות ואת התפאורה עיצבה נינו נאמיצַ`אישווילי. הכוריאוגרפיה היא של גיה מרגאניה ואת המוזיקה חיבר וכטנאג קאחידזה. קאחידזה הוא אחד היוצרים הראשיים בסצנת המוזיקה בגרוזיה כיום, מלחין ומנצח ונגן גאז, בנו של מי מנחשב לגדול המנצחים הגיאורגיים במשך עשרות שנים.קאחידזה כבר ביקר בישראל וניצח כאן. ההצגה תספק הזדמנות להקשיב למוזיקה מפרי עטו.

הפקה כמו זו נראית מורכבת ושונה מדרך העבודה ה"מקובלת", כמה מתוכה אתה מביא מהבית וכמה נוצרת במהלך העבודה עם השחקנים ועם יתר השותפים?

"אני מגיע כבר לחזרה הראשונה עם הנחיות מאוד מדויקות. אבל הנוסח הסופי עדיין אינו מגובש. אני בודק את עצמי בכל חזרה וחוזר אל הסיפור המקורי. ההצגה הסופית שהקהל רואה היא תוצאה של עבודת צוות. בחזרות צצים רעיונות וחידושים של המעצבים ושל השחקנים ומאז שאני זוכר את עצמי התחשבתי ברעיונותיהם".

"בזמנים קשים מספר הצופים עולה"

אתה עוסק בבימוי מחזות, דרמות מוזיקליות ובסיפורים מעובדים. מה מכל זה הוא הדבר האהוב עליך?

"ללא כל ספק התחום האהוב עלי ביותר הוא עיבוד סיפורים לבמה. במהלך העבודה אני תמיד משנה דיאלוגים. אני בונה את הסיפור מחדש ומשנה את מיקומם של טקסטים מדוברים. אם אתה מתנהג ככה למחזאי, יש סיכויים טובים שהוא יהיה מאוכזב, לכל הפחות. מסיבה זו גם אינני יכול להצביע על מחזה חשוב כזה או אחר שאני מאוד רוצה לביים. מה שאני עושה כרגע זה הדבר החשוב ביותר. כן... וכרגע אני עובד על עיבוד למחזה של הרומן `שדים` של פיודור דוסטוייבסקי".

לבסוף שאלה אחת שאנחנו כאן בישראל רגילים ששואלים אותנו. עד כמה המצב הפוליטי בגיאורגיה, המלחמה עם רוסיה, ההתעוררות של שוורנאדזה ויציאתו כנגד הנשיא המכהן סאקאשווילי משפיעה על התיאטרון?

"בדרך כלל יש השפעה על התיאטרון ועל החיים. כמובן שהייתה חרדה גדולה בזמן הקרבות. עם זאת התיאטרון אינו משמש בבואה מדויקת לפוליטיקה ולאירועים הפוליטיים. אני יכול לומר שהייתה נטייה להעלאת מחזות בעלי אופי פטריוטי. צריך להוסיף שדווקא בזמנים קשים מספר הצופים בהצגות עולה. המסקנה היא שישנה זהות בין הארץ העם והתיאטרון".

ההצגה "הגברת עם הכלבלב" תעלה בתיאטרון ירושלים בימים שני, שלישי וחמישי, 25, 26 ו-27 במאי 2009 ב-21:00 וביום רביעי ב-17:30 במסגרת "פסטיבל ישראל".