מיכל בן דוד למדה משלושה אנשים כחולים על מופע הרוק המושלם ונהנתה מכל רגע
המדריך למופע הרוק המושלם
נתחיל מהסוף. במהלך החוויה ששמה "בלו מן גרופ" הנשימה שלי נעתקה מהנאה, החיוך לא ירד לי מהפנים ולא הפסקתי לתרגל את תנועות מופע הרוק שעבדתי עליהן עם "הבלו מן גרופ" (הסברים יגיעו מייד). מדובר במופע מהמם, שבו שלושה בחורים עם ראשים כחולים ולהקה בת שמונה נגנים מייצרים חוויה של מוזיקה, קצב והרבה פאן וכל זה בשיתוף עם הקהל.
בלב המופע עומד מדריך שמקבלים ה"בלו מן גרופ" ובו מידע שיוכל להפוך כל אחד כמעט לכוכב רוק ולייצר עבור הקהל את קונצרט הרוק המושלם. לא מדובר במדריך רציני ודידקטי, בדיוק ההיפך. מדובר בסאטירה על הצביעות והשבלוניות של כוכבי רוק ומופעי רוק. בלי מילים בכלל מצליחים ה"בלו מן גרופ" ללמד את הקהל איך להתנהג במופעי רוק, כולל לימוד תנועות עם הידיים, צעקות, מחיאות כפיים ועוד. אחד הקטעים המצחיקים היה כשהם הגיעו לסעיף שבו על כוכב הרוק לעשות כבוד לאלו שהיו כאן לפניו, ואז הם מתחילים לנגן את המאסטרפיס “הבה נגילה..”.
לאורך רוב המופע מנגנים "הבלו מן גרופ" על צנרת לבנה הממוקמת במרכז הבמה (שהזכירה לי יותר מכל מערכת עיכול מפותלת). חוץ מזה הם מתופפים על תופים שנמצאים בצדי הבמה, וגם מצליחים להפיק צלילים מסוג של מוט קפיצה. אבל את עיקר החוויה המוזיקלית נותנת הלהקה שמלווה אותם. בנוסף לנגנים יש גם זמר וזמרת– בעלי קולות מהפנטים שמצליחים לצבוע את המופע בצבעים מרהיבים הכוללים גם תנועה ותאורה וסוחפים אחריהם את כל הקהל. העוצמה והגודל של המופע כמו גם הדייקנות והיכולת של הדמויות הראשיות להעביר מסרים א-מילוליים הופכים את "הבלו מן גרופ" לאירוע בידורי של ממש.
החלק הכי כייפי במופע הוא לקראת סיום, כשהמדריך בעצם הגיע לסופו ואנחנו היינו מוכנים ומצוידים בכל מה שנדרש כדי להיות קהל במופע רוק. וכך, כשכל הקהל עומד משולהב על הרגליים ועל הכסאות, מתרגמים ה"בלו מן גרופ" הלכה למעשה את כל ההנחיות למופע רוק מושלם. התוצאה: מופע רוק מושלם, חווייה אנרגטית בלתי נשכחת שכדאי לטוס ולראות.
הערה ראשונה לפני סיום - ההוראות במדריך לכוכב הרוק הן באנגלית והכתוביות בעברית מוקרנות בקטן רק על המסך המרכזי, כך שמי שלא ניחן בעיני נץ נדרש לרמה זו או אחרת של אנגלית, ואם אתם באים עם הילדים קחו בחשבון שתצטרכו לתרגם סימולטנית את מה שמתרחש על הבמה.
הערה שנייה: המופעים מתקיימים במרכז הירידים בתל אביב, אזור נטול חנייה ביום שישי בצהריים. ליד עמדות התשלום השתרך תור ארוך כאורך הגלות ועל כל רבע שעת חנייה נגבתה תוספת תשלום (זמן אכן שווה כסף) כך שנוסף למחיר הגבוה של כרטיס למופע, תאלצו גם להיפרד מכ-50 שקלים עבור החנייה ועוד לא אמרנו כלום על שתייה, נקניקייה או חולצה למזכרת.
לרכישת כרטיסים באתר הבמה!