פסטיבל הקולנוע הצרפתי השישי שנפתח היום (שני) בסינמטק תל-אביב ויימשך עד ה-20  ביוני, מביא מבחר מגוון של 23 סרטים צרפתיים. מיעוטם קלאסיקות וסרטי עבר - כמו "ז`יל וג`ים" ו"בתולת הים של המיסיסיפי" של פרנסואה טריפו, "סאבוויי" של לוק בסון, "יפהפיית היום" של לואי בונואל, "סטוויסקי" של אלן רנה ועוד. אבל רובם מהווים פסיפס של סרטים חדשים מז`אנרים שונים, המציגים את פניו של הקולנוע הצרפתי העכשווי. מ"ג`יגולו צרפתי", סרט הפתיחה של ג`וסיאן באלאסקו ו"כמו כולם", סרט הנעילה של ונסן גארנק, ועד "קוקו לפני שאנל", של אן פונטיין, המגיע אלינו היישר מפסטיבל קאן, שם הוקרן לראשונה.

לפניכם הצצה לעבר חמישה מסרטי הפסטיבל, שיארח גם כמה וכמה מיוצריהם. כולם סרטים שלא יוקרנו בהקרנות מסחריות בארץ והפסטיבל הוא הזדמנות לראותם.   
   
"נשף השחקניות" (צרפת 2009)
 
סרטה הדוקומנטרי של השחקנית מייווין לה בסקו, הפוצחת בצילומי סרט תיעודי שהגיבורות שלו הן קולגות שלה, קבוצה של שחקניות צרפתיות, בהן ז`ולי דפרדייה, שרלוט רמפלינג, קארין ויאר, קרול רושה, ג`ין באליבר, רומן בורינגר, מלאני דוטי ועוד. היא מצלמת אותן, ללא רשותן כביכול, בחיים האמיתיים, גם בצדדים הפחות מחמיאים והיותר מביכים, כאשר הן מתעוררות בבוקר ללא איפור, וברגעים פרטיים בהם הן משחררות טקסטים לא פוליטיקלי-קורקטיים (אחת אפילו אומרת שעד עכשיו לא נכנסה למיטה עם הבמאי ברטראן בלייה, אבל הייתה רוצה לעשות זאת). בסרטה של מייווין הנשים עושות הכול: האחת מזריקה בוטוקס, השנייה טסה להודו לגלות את עצמה ולאמץ ילד, שלישית עושה הכול כדי להגיע לאודישן אצל הבמאי איוון אטאל וכן הלאה. פרופילים מגוונים של שחקניות, חלקן ילדותיות וחסרות ביטחון, חלקן קפריזיות, וכולן מבקשות לאהבו ולהיות נאהבות, כמו גם הבמאית, שכמעט מאבדת בתהליך את בן זוגה. בין הקטעים השונים בהן מתועדות השחקניות, משובצים גם קטעי מיוזיקלס מבוימים, עם כוריאוגרפיות מגוונות, בהן השחקניות מבטאות את עצמן בתחומי התמחותן, משחק, ריקוד ושירה.
 
סרט המספק התבוננות מסקרנת לפער שבין השחקנית בעלת הביטחון והאישה הפרנואידית שמאחוריה.

"מרגל(ים)" (צרפת 2008)
 
סרטו של ניקולס סאדה. וינסנט (גיום קנה) הוא בחור העובד כסבל בנמל התעופה של פריז. אלא שהוא ועמיתו ז`ראר נוהגים לגנוב ציוד ממזוודות הנוסעים לפני הגיען לתא המטען במטוס. כאשר הם מחפשים באחת המזוודות מתרחש פיצוץ וז`ראר נהרג. המזוודה, כך מתברר, הייתה שייכת לדיפלומט סורי, האוסף אותה ונעלם. אנשי ביון צרפתיים לוכדים את וינסנט ומציעים לו עסקה. באם יסכים לשתף פעולה בסיוע בלכידת האחראים לניסיון לבצע פעולת טרור, הוא לא יישפט ולא ייכנס לכלא. בלית ברירה מסכים וינסנט ונשלח ללונדון, שם ישתף פעולה עם אנשי ה-5MI, אנשי סוכנות הביון הבריטית. הוא מופגש עם המפעיל הבריטי, פאלמר (סטפן ראה), ונשלח להתיידד עם קלייר (ז`רלדין פייס), אשתו הצרפתייה היפה של מיליונר בריטי, איש עסקים מושחת, המעורב בקנוניית ארגון הטרור ומזימתו לבצע פיצוץ רב נפגעים בלונדון. לווינסנט מוצמדת בת זוג, אנה (ארצ`י פנג`אבי), והשניים מגיעים למפגש חברתי עם קלייר ובעלה, אליו מגיע גם סימון (היפוליט ז`ירארדו), חוליה מקשרת מובילה בתכנון מבצעי הארגון. בתוך כדי פעולתו כסוכן תחת כיסוי, מתפתח קשר אינטימי מהוסס בין וינסנט וקלייר. כאשר הרגש גובר אצלו על המחויבות למפעיליו, הוא ימצא עצמו נלחץ על ידי שני הצדדים, וינסה לעשות הכול כדי שקלייר לא תיפגע. 

הסרט מתכתב אמנם, באורח בלתי נמנע כנראה, עם סרטי ריגול ומותחנים אמריקניים ובריטיים סטנדרטיים, אך עשוי היטב ומשתדל עד כמה שניתן לחמוק מקלישאות הז`אנר ולשמור על אמינות. זוהי גם חוליה קולנועית נוספת בטרנד מתמשך העוסק בפראנויה העולמית מפני הטרור האיסלמי הקיצוני   
 
"האחרת" (צרפת 2008)
 
סרטם של צמד הבמאים פטריק מריו-ברנרד ופייר טריבידיק, בהתבסס על ספרה של אנני ארנו. אן מארי (דומיניק בלאנק) היא אישה נאה בת 47, המחליטה יום אחד להיפרד מבן זוגה הקבוע, אלכס (סיריל גואי), גבר צעיר ממנה, ממוצא אפריקאי. הוא מעוניין להפוך את יחסיהם הקבועים (למרות שהם לא חיים יחד באותה דירה) למערכת של חיי נישואין קונפורמיסטיים ואילו היא, גרושה שנפלטה מנישואין כושלים לאחר 18 שנה, חרדה שתאבד את החופש האישי שלה ובוחרת בפרידה-עצמאות. השניים הולכים איש איש לדרכו ללא ריב ומדון וממשיכים להיות בקשר ידידותי. בתוך זמן קצר שומעת אן מארי מפיו שיש אישה אחרת בחייו. לכאורה היא מקבלת זאת בשלווה ובהשלמה, אבל אט אט מתחילה לאחוז בה הקנאה. היא מבקשת לדעת ממנו פרטים אודות האישה האחרת, שאיתה הוא מתכוון לעבור לגור יחד, והדבר הופך עבורה לאובססיה. היא לומדת מאלכס שמדובר במורה להיסטוריה באוניברסיטה, והידיעה שהיא בגילה, 47, מעלה אצלה חשד שאלכס אוהב מבוגרות ומשום כך היה איתה קודם. החיטוט שלה בחיי האישה החדשה שכבשה את אהובה לשעבר שולח איתה לחיפושים באינטרנט, להתקשרויות טלפוניות אנונימיות ואף פנייה לנשים במטרו. היא גם מחדשת קשר עם מאהבה עבר שלה, לארס (פטר בונק), בתקווה למצוא נחמה, אך מתברר לה שימיו ספורים.
 
צמד הבמאים לקח סיפור בנאלי וניסה להפכו לסרט מסוגנן בעל אופי אפל ומנוכר ודימויים אורבניים-ויזואליים קרים - אבל רק בהצלחה חלקית. האובססיה של הגיבורה לא חודרת ולא מרגשת, ולמרות שדומיניק בלאנק עושה עבודה טובה, דקות המסך שלה אינסופיות ובשלב מסוים היא מתחילה להעיק. 
      .
"למענה" (צרפת 2008)
 
סרטו של פרד קבייה. חיי הנישואין המאושרים של ז`וליין (וינסנט לנדון) וליזה (דיאן קרוגר) נקטעים באחת כאשר שוטרים מתפרצים לדירתם ואוסרים את ליזה בחשד לרצח. ז`וליין ההמום נשאר עם בנם הקטן ולאחר שהוא מתאושש ומנסה להבין מה בדיוק קרה, הוא מאמין ללא פקפוק לגרסתה של אשתו שכאשר הגיעה לחניון הבניין בו עבדה, ראתה אישה אחרת נמלטת מהמקום לאחר שפגעה אנושות באישה אחרת. אבל השופטים חושבים אחרת ודנים את ליזה ל-20 שנות מאסר. ז`וליין מבקר אותה בכלא וחרד לנוכח ההידרדרות במצבה וניסיון ההתאבדות שלה. נראה שדעתה הולכת ונטרפת. ז`וליין מחליט לעשות מעשה - הוא מתכנן מבצע להוצאתה מהכלא ולהברחת שניהם יחד עם ילדם אל מחוץ למדינה.
 
מותחן רומנטי הנשען בקונספט על נוסחה מוכרת מעשרות סרטי טלוויזיה אמריקניים. למרות הטיפול הטכני הנכון ומשחקו המדויק והחודר של לנדון, אין הרבה היגיון בסיפור ואין איזה ערך מוסף בעשייה שיכול לייחד ולבדל את הסרט הבינוני הזה. העיקר שהאהבה מנצחת.
         
"לארגו ווינץ`" (צרפת 2009)
 
סרטו של ז`רום סאל. כאשר נמצאת גופתו של המיליארדר נרו ווינץ` (מיקי מנוילוביץ`), שהוטבע למוות נפתחת תיבת פנדורה. ווינץ` היה המייסד ובעל המניות העיקרי של Grroupe W, תאגיד רב-לאומי כלכלי ענק ועתיר כוח. לא הייתה לו משפחה רשמית, אבל מתברר שלפני 30 שנה הוא אימץ בן, לארגו, (תומר סיסלי), מבית יתומים בוסני והוא זה שאמור לרשת את האימפריה הכלכלית שהותיר מאחוריו אביו החורג. לארגו הוא צעיר חובב ההרפתקאות והתאגיד שבראשו עמד אביו המאמץ צריך תחילה לשחרר אותו מהכלא. בזמן שהוא נושא ונותן על שחרורו עם מנהל הכלא, משתחרר הצעיר הפעלתן מתאו, חובר לנהג שבא לשחררו והשניים בורחים ממפקד המשמר ואנשיו שמנסים לחסלם. עד מהרה מוצנח לארגו לראש קודקוד הפירמידה של הארגון אותו ירש, ומגלה התמצאות מפתיעה במתחולל בו ובנפשות הפועלות שעובדות לצידו. סביבו נפתחת מסכת של אלימות וניסיונות חיסול, שגוררת את הצעיר לסדרה של מזימות בינלאומיות ואקשן מסביב לגלובוס.          
 
סוג של סרט אקשן והרפתקאות חובקות עולם, המועתק ממודל אמריקני טכני מוכר ושכיח.