הם כבר שלוש-עשרה שנים ביחד. לא פשוט בחיים רגילים של שני אנשים ולא כל שכן כשצריך להיות על הבמה ולשתף פעולה בצורת עבודה ייחודית כמו של תומר יריב ועדי מורג, שני הנקשנים המוכרים כצמד "פרקדו".  

מיום שהם החליטו להיות צמד נגני כלי הקשה, כתלמידיו של אלון בור (הנקשן הראשי בתזמורת הפילהרמונית) ולאחר לימודים בארץ ובחו"ל (באקדמיה בקופנהגן בדנמרק, המוכרת כאחד המקדשים החשובים שעיצבו את הנגינה בכלי ההקשה בעשרות השנים האחרונות), ולאחר זכייה בכל פרס אפשרי למוזיקאים בישראל, ובחירתם לנבחרי "הקרן למצוינות בתרבות", השניים הספיקו להפוך לאחד ההרכבים המוזיקליים המבוקשים ביותר בעולם.
 
לוח ההופעות שלהם מעורר קנאה. רק עכשיו חזרו מווינה מחזרות על יצירתו של המלחין הצרפתי הנודע פייר בּוּלֶז, "הפטיש ללא בעלים".החזרות התקיימו לקראת קונצרט בפסטיבל זלצבורג באוגוסט - פסטיבל המוזיקה היוקרתי וחשוב בעולם. "איזו סבלנות יש לבולז" הם מתפעלים "חלק מן הנגנים לא באו מוכנים, וצריך הרבה אורך רוח שיש לו. בגיל 85 יש לו המון כוח. אנחנו היינו די מותשים אחרי החזרה שהחלה בבוקר במוקדם. הוא פנה מן החזרה שלנו לחזרה עם הפילהרמונית של וינה, איזו תזמורת (הם מוסיפים בהתפעלות מתמשכת)  על יצירות אחרות שלו".
 
הקיץ "פרקדו"  ינגנו מיצירותיהם גם בקונצרט תזמורת "דיוואן" עליה מנצח דניאל ברנבוים. בהמשך הם יופיעו ב"הוליווד בואול" (אולם הקונצרטים הפתוח של התזמורת הפילהרמונית לוס אנג`לס, שמכיל 18,000 מושבים), שם ינגנו את הקונצ`רטו "תבלינים בשמים רעלים!" שחיבר עבורם אבנר דורמן.
 
יצירתו של דורמן הקפיצה את המוניטין של "פרקדו" באחת כאשר זובין מהטה החליט לנצח על היצירה בסדרה של הפילהרמונית הישראלית כאן ובסדרה של הפילהרמונית ניו יורק, בניו יורק. השניים ניגנו לפניו לראשונה בהיכל התרבות  והזמן שהוקצה להם, עשר דקות, הלך והתארך וכך גם סקרנותו של מהטה. מאוחר יותר מהטה, שהגיע לשמוע אותם בחלל החזרות שלהם באזור התעשייה בדרום תל-אביב, ונתן להם גם להופיע סולו  ללא התזמורת, ביצירות משלהם במסגרת קונצרטי הפילהרמונית.  הסיפורים האלה, חסרי תקדים בהיסטוריה של הפילהרמונית, הפכו לחלק מהמיתולוגיה של הצמד בארץ.
 
היצירה הפכה לכרטיס ביקור השניים. בשיחות שלי  עם מנצחים ומוזיקאים שונים בעולם הרבה אנשים שמעו עליה והרבה מנצחים שמחים להזדמנות לנצח על "פרקדו". הופעות קרובות השנה מתוכננות בסרביה ובהמשך השנה הם ירחיקו עד אנקוראג` באלסקה.  בישראל הם עתידים להופיע עם הזמר והפייטן  ליאור אלמליח בפסטיבל בית גוברין ובפתיחת העונה החדשה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון. 
 
יש הרבה קסם בהתבוננות בצורת העבודה המיוחדת של השניים. כל הרכב קאמרי וכל קבוצת אנשים שמנגנת יחד ללא מנצח מעוררים סקרנות, אלא שבהרכב של כלי נקישה, מתווספים לעצם הנגינה הרבה יסודות חדשים. למשל - ההתמודדות המתמדת עם יצירות חדשות שחדשות להם ולקהל או  ששניהם מנגנים במהלך כל מופע שלהם בעשרות כלים כרוכה בהתרוצצות מאורגנת על הבמה, שבה כל חלקיק שנייה הוא משמעותי.  בנוסף – כשהם לבד על הבמה - השניים מנגנים ללא תווים, והדפוס הבימתי הזה הופך את ההופעה לחוויה אסתטית.

חלק מן הקסם הזה עבר גם לתיאטרון ובעונה האחרונה הם היו חלק מהפקת "אקווס" בתיאטרון הקאמרי והופיעו במוזיקה שלהם לאורך כל ההצגה, בארבעים הפעמים שהמחזה הוצג (בינתיים הוא הורד מן הבמה). 
 
בקונצרט הקרוב שלהם בימקא ירושלים השניים ינגנו יצירות חדשות, חלקן יצירות שלהם וכן  עיבודים לכל הקשה למוזיקה מוכרת, כמו  "ארבע העונות" של ויוולדי. למי שעוד לא חווה קונצרט של כלי הקשה צריך לומר גם שמערכת כלי ההקשה כיום כוללת מנעד כל כך רחב של צלילים ולמרות שטכניקת הנגינה היא הקשה על כלי הרי שהמרימבה, הקסילופון והוויברפון מאפשרים לנגן למעשה כל יצירה.
 
אחרי שנים יחד, אתם מסוגלים להפתיע עוד אחד את השני?
 
"התשובה מורכבת, אנחנו די שקופים האחד לשני. אבל ישנו מקום אחד שאנחנו עדיין מפתיעים אחד את השני וזה ביצירות שאנחנו מחברים. כל אחד מאיתנו מביא אל הבמה עולם משלו".
 
 
 
"פרקדו" יופיעו ביום שלישי, 23 ביוני ב- 20:30 בימק"א במסגרת הסדרה "ימקאמרי" של המרכז למוזיקה משכנות שאננים.