מלחמה בין המחול למוזיקה
אחרי שלוש וחצי שנים של טיפוף רגליים עם להקת מיומנה ודיוויד ברוזה במופע "בחונטוס", פורצת רקדנית הפלמנקו, הכנרת, הכוריאוגרפית והמלחינה טניה וינוקור לחזית הבמה עם "סינקו" – מופע המשלב מוזיקה, ריקוד ווידיאו ופורש את סיפורן של חמש נשים המייצגות את יסודות הטבע.
טניה וינוקור היא ילדה טובה קישינב שעלתה לארץ בשנת 90` כשהייתה בת שמונה, למדה כינור ובלט קלאסי, אך את ייעודה האמיתי גילתה דווקא במוזיקה ספרדית ובפלמנקו. מגיל 4 היא מופיעה על במות, וכבר אז פרץ הסכסוך בין שתי אהבותיה הגדולות – מחול ומוזיקה.
במופע שלה, פלמנקו פיוז`ן הכולל חמישה נגנים, זמרת וארבעה רקדנים, וינוקור מצאה את הפתרון המושלם - היא גם מנגנת, גם רוקדת, וגם יוצרת הכוריאוגרפיה, המוזיקה, העיבודים והוידיאו.
מה הביא למעבר החד שעשית מרקע קלאסי לפלמנקו ומוזיקה ספרדית?
"המעבר אצלי דווקא לא היה כל כך חד. שני ההורים שלי נגנים – אמא כנרת ואבא צ`לן, ולמרות שזכיתי ללימוד קלאסי גם בתחום הנגינה וגם במחול, ההורים שלי ניגנו לא מעט גם בהרכבים צועניים. מתקופת הילדות אני זוכרת להקות ענקיות של נגנים ורקדנים ושמחה ופראות וטירוף, וזה משהו שתמיד משך אותי. אני לא חושבת שאלה תחומים סותרים אלא משלימים, וכשיצאתי ללמוד ריקוד ונגינה בספרד מאוד התחלתי להיעזר בהרמוניה ובמבנים שלמדתי מהבסיס הקלאסי".
איך הצלחת לשלב בין מחול ונגינה בקריירה ה
מקצועית שלך?
"זה באמת לא היה פשוט. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד התחוללה בחיי מלחמה בין המחול למוזיקה, ותמיד ניסיתי להפריד. המקומות שלמדתי בהם, האקדמיה למוזיקה רובין בתל-אביב והאקדמיה למחול בירושלים, תמיד משכו אותי לכיוון שלהם. המורים למוזיקה רצו שאתמקד בכינור וההיפך, ואני אהבתי את שני התחומים אהבת נפש ולא יכולתי להחליט.
"הבעיה נפתרה כשנסעתי למדריד וסביליה וראיתי שאפשר לעשות את שני הדברים, זה התחבר לי ללהקות הצועניות שראיתי בילדותי, ואז ירד האסימון. כשחזרתי ארצה התחלתי להופיע עם מיומנה, בין השאר גם במופע בחונטוס עם דיויד ברוזה, וכשהוא הזמין אותי להתארח במופע שלו כבר היה ברור לכולם שזה הגימיק שלי, אני באה לנגן ולרקוד. ב`סינקו`, השילוב בין הכישרונות שלי בא לידי ביטוי הכי קרוב לשלמות בשבילי, גם עקב ההתעסקות שלי ביצירה- בכוריאוגרפיה כמו גם במוזיקה".
נשים כיסודות טבע
מתוך מה נולד המופע "סינקו"?
"זה התחיל בערך לפני שלוש שנים, כתבתי יצירה מוזיקלית שלמה בפעם הראשונה בחיי, לא רק תפקיד או עיבוד ואחריה עוד אחת ועוד אחת... ערבבתי שם כל מיני סגנונות – פלמנקו, ג`אז, קובני וטנגו. אספתי קבוצת נגנים להרכב של פלמנקו פיוז`ן שכולל גיטרה, פרקשן, כינור, בס, שירה, חליל וסקסופון ויצרנו כל מיני שילובים מוזיקליים עדינים ומעניינים.
"הבסיס לכל זה היה חקירה שערכתי של יסוד הנשיות דרך סמלים קבליים – פירוק גימטרי של אותיות חווה אמנו, ונוצר סיפור על ארבע נשים שכל אחת מהן מסמלת יסוד טבע אחר – אדמה - ההחלטית, מים - השאפתנית, אש - המינית ורוח - הספיריטואלית. המופע מתאר את הקונפליקטים שלהן ביחסים עם גברים, עם השטן, עם אלוהים ועם עצמן, שמתוכם נוצרת אישה חמישית, יסוד האתר, האיזון והנשמה האלוהית שבכל אחד מאיתנו".
איך מתבטא הרעיון הזה בכוריאוגרפיה ובמוזיקה?
"הוא בא לידי ביטוי בכל אלמנט במופע. לכל יסוד טבע יש אופי מסוים; אם ריבוע מסמל את האדמה, למשל, הכוריאוגרפיה תבטא את זה בתנועות בעלות קווים ישרים, מים יתבטאו בתנועות מעוגלות, וכולי. זה מתבטא במקצבים של המוזיקה, בשירה, בתפאורה, בתלבושות ובוידיאו. בגדול הרעיון הוא שכל אישה במופע היא שלב בתהליך ההשלמה של ימי החודש שבהם הירח מגיע לשלמותו. הקהל אולי לא מבין למה הוא רואה ירח אבל בשבילי זה התהליך. האישה הכי מעניינת היא האתר, שאצלה כל האלמנטים משתלבים ביחד, קשיחות ורכות, על הקרקע ובאוויר.
"אני מרגישה שב`סינקו` השילוב בין הכישרונות שלי בא לידי ביטוי הרמוני, ולמרות שהעבודה מאוד קשה, זה שווה כל רגע. לקח לי אמנם עשרים שנה אבל מצאתי את הדרך ועכשיו היא שלי. רק נשאר לעבור בה ופה הכול מתחיל".
המופע "סינקו פלמנקו" יעלה ביום ג`, 10 בנובמבר 2009 ב-21:00 בצוותא בתל-אביב.
כרטיסים בטלפון: 03-6950156/7
לרכישת כרטיסים