השלם קטן מסך חלקיו

"שירה יכולה לצייר תמונה" טוען נתן זך באחד משיריו התוהים על תפקודי אמנויות ועל יכולותיהן השונות. ב"יריד המזרח" התכוון המלחין אורי לשמן להיות למשורר חיים גורי לפֶּה מוזיקלי. אולי לצייר תמונה צלילית לטקסטים יפהפיים, שבבחירתם ניכרת יד שמחפשת רצף היסטורי, רצף טעון ויכוחים פנימיים, ויכוחים משפחתיים, ויכוחים בין יהודים וערבים.
 
על הבמה: הקאמרטה הישראלית בהרכב מתוגבר (אקורדיון, כלי נשיפה, עוד, כלי הקשה, פסנתר, טרומבון וקלרנית) שעליה מנצח לשמן. בחזית הבמה: רביעייה קולית - דביר בנדק, אבי גרייניק, אלון נוימן וששי קשת ואליהם מצטרפת רמה מסינגר, לעתים כסולנית, לעתים כשותפה לשירה משחק וריקוד. עוד ברקע - שלל צילומים בשחור לבן וביניהם גם קטעים שבהם גורי עצמו קורא מכתביו.
 
במחזה עם שירים אנו יוצאים מדי פעם עם פזמון על השפתיים,  האם התכוון לשמן שנצא מ"יריד המזרח" ושיר על השפתיים? אותי הוא איבד בדרך. ההעמדה של דניאלה מיכאלי יפה, יש בה מניחוח ה"צ`יזבטרון" ופחות מן הלהקות שבאו אחריו. התלבושות מזכירות לחלק מאיתנו (המבוגר יותר) את חולצת השבת הלבנה, את מכנסי הבנות התפוחים, המוצמדים בסרט גומי אל הירכיים ואת החולצות הרקומות.
 
אלה, כמו קטעי הווידאו ותיאור ה"ייקה מול הערבי" כולם מעלים מחדש את ישראל של פעם. אבל אם אולי נתקע משהו בתאי הזיכרון בסוף המופע הוא לא שורה מוזיקלית אלא השורה המילולית "יהיה רע". 
 
האם, לעומת זאת, התכוון לשמן לקרב את הקהל ליצירתו של גורי? לכך היה די בחוברת (תכניית הקונצרט היפה המכילה את רוב הטקסטים בעריכה מוערת (בשולי העמודים). האם הקהל היושב באולם ולא קרא את כתביו של גורי יכול לדלות מזיכרונו הקולקטיבי את זהותם של  אוריאל הכנעני ושל ברניקי המלכה? מסופקני. המופע החדש של הקאמרטה יכול לשמש אולי כצימוק או כממתק הניתן בתמורה לשנת לימודים שבה תלמידים (בני כל הגילים) העמיקו להכיר את כתביו של גורי. האם לכך אולי התכוונו יוצריו?
 
מה אם כן בכל זאת יש במופע? מוזיקה יפה, ביצוע מוקפד ברביעיית בנים קולית שהייתי שמח לשמעה שוב ברפרטואר נוסף. הרבה יופי בעברית הנעה בין פיוט חגיגי של "שרופתי קיץ./ שחורתי, נאותי בשמש./ מלכות חרולים",  פראפרזה על שפת הנביאים "שלא מלאה צבאה ולא נרצה עוונה",ללשון החורקת (במכוון) "צפעונית לאללה" ומיד אחריה ציטוט של משוררים אחרים -  שנהר "אלף לילה ועוד לילה תתי שי לה..." או אלכסנדר פן או קריאתו הצרודה משהו של גורי עצמו. 
  
ל"קאמרטה" צליל עשיר ושונה מאוד מזה שאנו רגילים לשמוע. לשמן צר ממנה תזמורת רומנטית, כמעט תזמורת להפקת מחזמר, בעיקר בזכות הכלים הנוספים. התיזמור שלו  ושל סרגיי אביר עובד.
 
אם נחזור לטענת המשורר המצוטטת בפתיחת הרשימה "שירה יכולה לצייר תמונה" נמצא גם הרבה תמונות הנוצרות מקולו הכתוב והמוקרא של גורי. גם המוזיקה יכולה לצייר תמונה יפה, ולשמן יודע לצייר כמלחין וכמנצח. זמרה יכולה לצייר תמונה, הוכיחו רביעיית הזמרים ששרו במה שנראה כמו קלות טקסטים לא פשוטים. 
 
הבעיה היא עם השלם. בהפקה המושקעת, היוקרתית והחגיגית של "יריד המזרח" השלם קטן מסך חלקיו.
 
"יריד המזרח", מופע מוזיקלי-תיאטרלי, לחנים של אורי לשמן לשירי חיים גורי, שחקנים והקאמרטה הישראלית ירושלים.