מוזיקה - תערובת אסקוט - 15 שנה אחרי, ג''נגו פינת גורדון

ג`נגו, הצלע השקטה של "תערובת אסקוט" המתאחדת מספר לטל גורדון על הגלגולים של ההרכב שהוציא בסך הכל תקליט אחד שמכר בקושי 3,000 עותקים בזמנו, ומאז רק הלכה תהילתו והתעצמה.

הבן של אמדורסקי והג`ינג`י מהחינוכית

זה כבר מזמן לא גל, זה שיטפון. כל להקה שאתם יכולים להעלות בדעתכם חזרה, חוזרת או עומדת לחזור להופיע ולעבוד ביחד. אחרי "הנטאשות", "משינה", "`תיסלם", "`הקליק", "הג`ינג`יות", "כוורת" שלעולם לא ממש הפסיקה לחזור ו"הקספרים" , חוזרת “תערובת אסקוט" גם היא בהרכב מלא ומקורי להופעות סדירות.

בתחילת שנות התשעים הייתה "תערובת אסקוט" להקה שמורכבת מ"הבן של בני אמדורסקי", "`הילד שמפיל את האותיות על הסולם ב-"‘Here We Are" והבסיסט האלמוני דאז, עמיר רוסיאנו המכונה ג`נגו.

היום, חמש עשרה שנה אחרי הקמתה ברור לכולם מי הם אסף אמדורסקי, ירמי קפלן וג`נגו, עם יתרון מסוים לשני השמות הראשונים, שנודעו גם אז ברמת האגו המוחצנת יותר שלהם. זה גם מה שתרם אולי לרמת ההכרה שזכו לה השניים לעומת ג`נגו, הנחבא יותר אל הכלים. ולמרות קריירות הסולו המוצלחות של שלושתם, גם עליהם לא פסח גל האיחודים.

"גם הפיקסיז התאחדו בשביל כסף"

בכנות אופיינית מספר ג`נגו שהכסף הוא בהחלט שיקול מרכזי בהחלטה לחזור לעבודה משותפת-

"כמו בכל האיחודים זה מתחיל מדיבור כספי - ומי שיגיד אחרת כנראה משקר, או שאני אדיוט. אף פעם לא הבנתי למה אנשים כל כך מתחמקים מלהגיד את זה, כי זו לא בושה לרצות להתפרנס בצורה כלשהי, ואם אנשים גם רוצים לראות את ההרכב שמתאחד, אז כל הצדדים הרויחו.

איחודים הם לא המצאה ישראלית, גם הפיקסיז התאחדו, ואני בטוח שגם הם עשו את זה בשביל כסף. מה שכן, כל האיחודים שמחזיקים מעמד הם כאלה שגם מרגישים טוב עם הקטע המוזיקלי. זה מתחיל מעניין כספי והופך לעניין כספי ומוזיקלי ולמשהו מעניין. או שזה נדפק, ואז לא קורה שום דבר".

"הקהל לא אוהב שירים חדשים"

- מה גל האיחודים הזה אומר לדעתך על מצב המוזיקה היום? יכול להיות שזה מעיד על משבר אמון בין הקהל לשירים החדשים שמספקים האמנים?

"משבר אמון בין קהל לשירים חדשים תמיד היה. קהל לא אוהב שירים חדשים, אלא אם כן השמיעו לו אותם ברדיו מהבוקר עד הלילה, ואז הם כבר לא חדשים. כולם מעדיפים לקבל בהופעות את השירים הישנים שהם מכירים, ואם אפשר, בעיבודים שהם מכירים. וזה ככה גם בהופעות של מגה סטארים בחו"ל.

מה שגל האיחודים הזה אומר על המוזיקה היום בארץ זה שהמצב קשה. חלק מהעניין הוא בגלל שלאנשים קשה להתפרנס, אז מנסים למצוא את מה שנקרא בשפה רגילה `עבודה`. לאסקוט יותר קל לעשות הופעה של שלושתנו, מבחינת הקהל, מאשר של כל אחד לחוד. הקהל אוהב לקבל במופע הרבה שירים שהוא מכיר, אצלנו חצי מההופעה מורכב משירים מוכרים לחלוטין, וזה הרבה יותר קל. במיוחד אם יש משהו נוסטלגי ומגניב. ישראלים תמיד אוהבים נוסטלגיה, וזה פועל טוב משני הכיוונים. כמובן שהיה עדיף שכולם יאהבו את השירים של כולם ואנשים יבואו גם בלי כל זה בהמוניהם להופעות, אבל זה לא ממש קורה".

"פתחנו את העניין מחדש"

- מדובר עכשיו רק על כמה הופעות או שמתוכנן מופע סדיר ואלבום חדש?

"לפני ההופעות הראשונות שלנו ביום הסטודנט החלטנו לעשות הופעה אחת פתוחה, כמו של להקה רגילה, בבארבי, בלי פרסום, פשוט כדי להתחמם אחרי כל הזמן הזה שלא הופענו ביחד. ראינו שהיה טוב, אז החלטנו לנסות לפתוח את כל העניין מחדש.

מהתחלה גם דיברנו על לכתוב חומרים חדשים, ניסינו קצת אבל זה עוד לא קרה כי כל אחד מאתנו נורא עסוק בינתיים בדברים שלו. אסף עושה תקליט, אני מנסה לעשות תקליט, לירמי יש כל מיני פעילויות, אבל בקרוב אני מאמין שניפתח לזה וזה יקרה. בינתיים בהופעות אנחנו עושים את החומרים של אסקוט, וכמה שירים של כל אחד מאתנו מקריירות הסולו".

"ירמי היה כבר בן עשרים ושמונה"

- עשיתם תקליט אחד שעשה רעש, והתפרקתם. למה בעצם התפרקתם כל כך מהר בזמן אמת?

"האמת היא שהסיפור של התקליט של אסקוט נורא מוזר כי רוב האנשים שמדברים איתי עליו חושבים שהוא מכר לפחות זהב ונורא הצליח במכירות, וזה ממש לא נכון. היו בו שני להיטים, אבל כשהוא יצא, הוא מכר שלושת אלפים עותקים, ונעצר. בעשור האחרון זה נהייה מן תקליט כזה שחזרו אליו, פתאום הוא הגיע לעשרת אלפים עותקים, ונמכר יותר ממה שהוא נמכר כשהוא יצא.

התפרקנו מהרבה סיבות. אסקוט נולדה בעצם מתוך הרכב של ירמי, שבו חמי רודנר ניגן בבס, ואסף תופף וניגן שיר אחד משלו בהופעות (שזה ההפך אגב ממה שקרה באסקוט,שבה ירמי היה המתופף וניגן בהופעה שיר אחד משל עצמו).

אסף ואני היינו חברים, אסף אמר לי שירמי מתופף גדול, ואז הקמנו שלושתנו את הלהקה. היינו בני תשע עשרה כשירמי היה כבר בן עשרים ושמונה. הוא כתב שירים משלו ורצה לעשות משהו עם העניין שלו, אז למרות שהוא נורא אהב את אסקוט והיה מאוד בעניין, הוא גם היה בראש של להגיע כבר לקריירת הסולו שלו מתישהו, ולהקליט תקליט משלו, אז כל השילוב שלו בלהקה היה תחת העניין הזה".

"אבא שעובד בברזל"

- יכול להיות שגם האגואים המפותחים שהיו סביבך תרמו לפירוק?

"למרות שהיו אגואים, אני לא בטוח שזאת דווקא הייתה הסיבה. אני מאמין שכל אחד שכותב שירים יש לו איזה אגו ליד אנשים. ירמי היה כאילו המבוגר בינינו, `הילדים`. אסף היה ה`בן של`, שגם זה תורם לאגו, ולהתייחסות אחרת לעניינים מאשר לאחד שבא מחולון, כמוני, ושאבא שלו עובד בברזל...

זה שכאילו היו מכות בחזרות וכולם עשו מזה עניין גדול זה לא כזה נורא. אהבו לדבר על זה אבל אני חושב שזה קורה בהרבה להקות וברור שזה גם תרם להתפרקות של הלהקה בסוף.

בשלב מסוים ירמי הודיע שהוא עוזב. כשהוא עזב לקחנו את מושיק קופ שינגן תופים, עשינו איתו חזרות על תקליט שני, ולמרות שהוא מתופף טוב ואיש מגניב משהו לא עבד. קבענו איזה שהיא הופעה, וממש בבאלאנס החלטנו להתפרק. באותו ערב הודענו על הפירוק".

"ליבליך מטייל עם כלבים למחייתו"

בחלק מהופעות העבר של האסקוטים אפשר היה לראות על הבמה גם את הגיטריסט יובל ליבליך, בעל השיער הארוך והקול המוזר (תראו מי שמדברת...), והנכונות הבלתי נלאית לנאום נאומים ארוכים אחרי ההופעות בפני כל מי שמוכן לשמוע...

- מה עם ליבליך? למה לא צירפתם אותו לאיחוד?

"זה מעניין שאנשים שזוכרים את התקופה ההיא זוכרים את ליבליך ממש חזק. הוא היה דמות שממש זוכרים. האמת שחשבנו בהתחלה להחזיר אותו, אבל בערך עשר שנים כבר שהוא גר בניו יורק, ואנחנו לא הפקה כזאת גדולה שיכולה להביא אותו להופעה. לא ממש נשארנו בקשר, אבל אמרו לי שהוא מוציא שם כלבים לטייל למחייתו. הדיבור המצחיק בטוח נשאר לו..."

כך שכרגע מתוחזקים האסקוטים בג`וני שועלי על הקלידים ועל גיטרה אקוסטית, וברן שמעוני, המתופף של ירמי בימים כתיקונם, שמנגן בכלי הקשה, ועובר לתופים כשירמי עובר קדימה, לשיר את השירים שלו במופע.

"השכל פועל היום יותר חזק"

- יש שינויים בעיבודים?

"חוץ מבשיר אחד לא ממש שינינו כי אני מאמין שבאיחודים הכי מגניב אנשים לראות את זה כמה שיותר דומה לאיך שזה היה במקור. בשביל זה באים. המופע לא נשמע כמו התקליט, כי כבר אז היו לנו עיבודים פרועים יותר בהופעות, ואת אלה אנחנו עושים פחות או יותר גם במופע הנוכחי.

מה שכן, שירי הסולו של כל אחד מאתנו קיבלו עיבודים וצורות אחרות. זה לא מרגיש כמו שחזור. זה כאילו לחזור אחורה, אבל לעשות את זה יותר טוב מפעם. כי אין מה לעשות, בהתבגרות יש פלוסים ומינוסים. האנרגיה יורדת, אבל השכל פועל בצורה יותר מעניינת מאשר כשהיינו ילדים, ואת זה, אני חושב, ניצלנו לטובתנו".

"רוצה תקליט עם להקה"

- ומה קורה עם אלבום סולו חדש שלך?

"אני עובד על זה כבר הרבה זמן. כל הזמן עושה עוד ועוד סקיצות עד שאני אגיע בסוף למצב שאני מבסוט, מקוה שזה יקרה בקרוב מאד. אני לא רוצה שזה יהיה בסגנון התקליטים שכבר עשיתי. פעם ניגנתי הכל לבד, והיום אני רוצה תקליט עם להקה. פעם עשיתי הכל מהר, ועכשיו אני לוקח את זה יותר לאט, משקיע בזה יותר מחשבה, ויותר נסיונות".

- ואחרי כל האיחודים האחרונים, יש איזו להקה ש א ת ה מתגעגע אליה, והיית רוצה לראות אותה חוזרת להופיע?

"האמת שהלהקה שאני הכי מעריץ כבר עשתה את הקאמבק, `הקליק`."

אז מאחר שזו כנראה עונת המשאלות, אסיים עם אחת משלי: אלוהים, על "`החלונות הגבוהים" כבר הבנתי שאין מה לדבר, אז תעשה לפחות ש "תמוז" תחזור להופיע. אריאל זילבר, שלום חנוך, יהודה עדר, מאיר ישראל ואיתן גדרון על אותה במה, עם אותם שירים. זה הכל, ואני אהיה ילדה טובה ולא אבקש יותר כלום. מבטיחה. (ואל תאמין לי לאף מילה...)

מופע האיחוד של תערבות אסקוט יתקיים ב- 21 באוקטובר, 22:00, במועדון הבארבי בתל-אביב
האתר של ג`נגו
האתר של ירמי קפלן
האתר של אסף אמדורסקי