כבר מהאלבום הראשון של ג`ירפות, שכלל שירים כמו "וואו!" "רמי מואשם באחזקת סמים קלים" ו-“ג”ירפות", גם מי שהאשים את גלעד כהנא (סולן הלהקה והכותב הראשי) בנטייה להתחכמויות מוגזמות, סימן אותו בוודאות ככותב טקסטים מבריק.
הספר שהוציא ב-2003, "תכנון להתאוששות מאסון" (בהוצאת כתר), הטורים שהוא כותב למגזין "42 מעלות", ואלבום הסולו הראשון שלו משנת 2000, רק חיזקו את הציפייה לטקסטים הבאים שישגר. אבל באלבום הסולו השני שלו הפתיע כהנא ובחר לעבור שפה. “The Promised Landing" שיצא בתחילת השנה היה אלבום באנגלית.
עכשיו יוצא “360”, הסולו השלישי שלו, אלבום אינסטרומנטלי אלקטרוני שנעים במיוחד עם החורף ועם טשטוש מודעות זה או אחר ו... מבטל לחלוטין את השימוש במילים.
"עייף אותי להיות פוליטיקאי של עצמי"
- קודם כל, סחתיין על היצירתיות. אלבום שני באותה שנה. אני מסיקה מכך שלא ממש היו לך חיים בשנה האחרונה...
"זה משהו בין לא היו לי חיים להיה לי עודף חיים... האלבום הזה נעשה באיזשהו מקום כאלבום מנוחה מהאלבום הקודם, ואני יודע לנוח הכי טוב כשאני עובד, ורק על מה שאני אוהב".
- כשיצא האלבום הקודם שאלתי אותך על המעבר של איש ששולט כל כך בעברית לכתיבה באנגלית, אז עכשיו החלטת לסתום לי את הפה ולעבור מאנגלית לאף מילה?...
"זה כדי לסתום לי את הפה, לא לך... אני בנאדם כזה שכל שיחה נורא חשובה לו. גם אם היא לא חשובה היא חשובה לי... אז אני חייב להגיד דברים שמשמעותיים לי בכל שיחה מחדש, ואני מתחיל לחזור עליהם, וזה מעייף אותי נורא. את מכירה את המצב הזה שאתה מדבר עם אנשים וקולט שמרוב שאתה חוזר על אותם דברים, אתה כבר כמו פוליטיקאי של עצמך, אפילו שאתה אומר דברים אמיתיים?.. אז הגעתי לרוויה מסויימת.
רציתי לנוח מהאלבום הקודם, קצת לפני זה גם יצא לי הספר, והתקליט הזה בא בתקופה שהייתי זקוק להתבטא ללא מילים, רק דרך מוזיקה. הייתי צריך תקליט שיתן לי תחושה שאני, כמאזין, יותר חשוב מהמוזיקה.
זה כיף גדול וזה גם נותן לך המון מרחב. זאת מוזיקה שהיא יותר אבסטרקטית ומשתנה בהתאם למצב הרוח של המאזין. הקטע הראשון למשל, שהוא באורך של 18 דקות, משנה את עצמו בהתאם אלי. אם אני שוטף כלים אני שומע אותו באופן מסוים, ואם אני נח הוא גורם לי, למשל, להתחיל להזות".
"פעם צריכה הייתה הזהות שלי"
- יצרת אלבום אינסטרומנטלי אלקטרוני, עשית אותו לבד, והוא שונה מהדברים הקודמים שעשית. היית צריך “ללמוד” בשביל זה, לשמוע נניח סט חדש של אלבומים כדי לעשות את האלבום הזה?
"האמת היא שנהייתי צרכן מוזיקלי עלוב.. אני מכיר דברים חדשים פה ושם, אבל רוב הזמן שלי מוקדש לכתיבה ונגינה, וזה יותר מעניין אותי מלשמוע מוזיקה. באיזשהו מקום אני מרגיש שהיצירה משתלטת עלי ואני לא ממש מוצא זמן ומקום לצרוך מוזיקה חדשה, שזה הרי דבר שלוקח המון אנרגיה. בתור נער אני זוכר שהצריכה הייתה הזהות שלי. פעם, אם בחורה שאני יוצא איתה נניח לא אהבה את הסמיתס זה היה...
היום אני הרבה יותר אקלקטי ופתוח להכל, מה שלא הייתי פעם. אז קורה שמדי פעם דוחפים לי תקליט חדש ליד שאני אשמע, אבל אני צורך בעיקר רדיו, 106FM ו- 88FM. לא הייתי צריך לשמוע סט אלבומים חדש כדי לעשות את האלבום הזה. מוזיקה בעיני זה דבר טבעי, והוא נמצא באוויר.
תדמייני למשל מגש מלא בחול שבתוכו מתחבא השיר. התפקיד שלך כאיש רוח זה לנשוף על החול שמסתיר את השיר. אני פשוט מנגן, לא יודע לאן זה הולך. כל אחד יכול להגיע לנקודות שבהן הוא לא יבין מיהו עד שהוא לא יעשה את זה, כי המעטפת של המגבלות שלנו היא כל כך הרבה יותר רחבה ממה שנדמה לנו. זה עניין של לשחרר, והרבה אנשים מפחדים לשחרר כי זה מאיים על הזהות שלהם".
"מסע אסוציאטיבי של מוח שנאבק להתעורר"
- “שחר”, “טיפה”, “שמש”, “חוף”, “אדמה”, “שחיה”, “עתיד”, “יחוד”, “קרב”, “קימה”, אלה שמות
הקטעים באלבום. רק שמות של מילה אחת. החלטה שהיא חלק מקונספט?
"לשירים היו שמות של מילה אחת בלי שאני אתכנן את זה מראש, ורק בסוף שמתי לב שזה מילה אחת לכל שיר. זה מה שיצא וקרה בזמן היצירה, אבל אין שום דבר שקורה סתם מבחינתי. ככה שזה גם קונספט אבל הוא לא קונספט שלי אלא של הקטעים. יש לי אמונה מאד עמוקה בעובדה שהיצירה תמיד יותר חכמה מהיוצר. יוצר אמיתי הוא לא אליל ולא גאון אלא צינור טוב.
ההתחלה זה “שחר”, זה קטע מאד ארוך, זה הרגע הראשון שבו מתחיל האור, ואתה צריך לקום, וזה תהליך ארוך ואיטי של קימה שכל המערכות חוזקות לתפקד, ועד שנכנסים התופים זה איזה שמונה דקות. הקטע הבא, כשכבר קמת, זה “טיפה”. מבחינתי זה אתה יוצא מהבית, המוח שלך עדיין עובד בקצב אחר, אתה רואה טיפה של טל על עלה ומתרכז בניואנס הזה כאילו זה כל העולם. פתאום אתה רואה קרן שמש שעוברת דרך הטיפה הזאת, שזה הקטע השלישי, “שמש”.
פעם אחת הסתכלתי על טיפה בבוקר באופן כל כך מרוכז שפתאום מצאתי את עצמי בים, דרך הטיפה הזאת, וזה הקטע הבא, “חוף”. זה מסע אסוציאטיבי של מוח שנאבק להתעורר לנוכח המודעות לחלימה שהרגע הייתה..."
"ג`ירפות הם כמו משפחה שלי"
- למה עדיין לא יצאת להופעות אחרי אף אלבום סולו שלך?
"ג`ירפות מופיעים כל שבוע כבר שנים, ההופעות מלאות, יש הרגשה מעולה, וקשה לי נורא לדמיין את עצמי מופיע בלעדיהם עכשיו. זה כמו משפחה שלי ואני מרגיש כרגע מכונס בתוך המשפחה הזאת. אני יודע שהם יפרגנו לי ולא יעשו לי עניין, אבל אני עושה לעצמי עניין. גם כשמזמינים אותי להתארח אצל אמנים אחרים אני מרגיש כרגע שלא כל כך בא לי. אבל אני משער שזה ישתנה ושהתקליט הבא שלי בטח ייצא כבר עם הופעה."
- ומה עם האלבום הבא של הג”ירפות?
"אנחנו בתהליכי הקלטה עכשיו, עושים כבר את השליש האחרון של התקליט. מאיפה שאני עומד זה נשמע לי תקליט עם הרבה יותר רגש... יותר פגיעות... העיבודים יותר חשמליים... בגדול אנחנו מפיקים אותו מוזיקלית בעצמנו, ביחד עם יובל שפריר."
"אין פה להיט גלגל"צ בתקליט הזה, נקודה"
- מבחינת יחסי ציבור וחשיפה נדמה שאתה משאיר את הנסיון לפרוץ החוצה, לעבודה שלך עם
הג`ירפות, ופחות לאלבומי הסולו שלך. כאילו מוציא אותם כמעט בהיחבא.
"זה ממש לא נכון. אני בהחלט מייעד את האלבומים שאני עושה לקהל, אבל זו תעשיה מאד מוגבלת, מדף לתקליט כמו זה לא ממש קיים בארץ. לדחוף את זה דרך החנויות זה קשה כי הרדיו לא יכול למכור כזה תקליט, וזה בסדר גמור, אני לגמרי מבין את זה. בחו"ל יש דרכים, ואני מייעד את שני האלבומים האחרונים גם לחו"ל לא בגלל שיש לי איזה העדפה, פשוט, איך אתה אמור לקדם תקליט כזה כאשר אין לך דרך להביא אותו לקהל הרחב? אין פה להיט גלגל"צ בתקליט הזה, נקודה. וזה משהו שברור לי.
המאזינים של האלבום הזה כן קיימים. -3500 איש קיבלו את האלבום עם המגזין `360` ומכירים אותו בעצם לפני הרדיו, ובאים אלי ברחוב ומספרים לי שהם אוהבים את הדיסק, ואני מאמין שכשהיצירה על המדף הכל כבר יכול לקרות".
"מעברית לאנגלית, לאינסטרומנטלית ולעברית "
- איך זה שהאלבום והמגזין שאתה כותב בו נקראים באותו שם?
"התקליט נקרא ככה לפני המגזין, בגלל אותו תהליך שתארתי קודם מהשחר דרך הטיפה ועד לקטע התשיעי, `קרב`, שהוא הקרב היומיומי שאתה חווה, בין אם על השפיות שלך, האהבה שלך, הכסף שלך, או אפילו על הכבוד שלך. אחרי שאבק הקרב יורד חזרה לאדמה... זה ה-360.
אני כותב ב-`42 מעלות`. טילפנתי למישהי משם, דיברנו על דא ועל הא, סיפרתי לה על התקליט שהולך לצאת ועל השם שלו. היא שתקה שתי דקות, ואז סיפרה שהרגע יצאה מישיבה שבה החליטו להוציא את "42` בפורמט חדש שייקרא `360`. זה היה חיבור כל כך טבעי, ובמהדורה הראשונה של המגזין חילקו גם את התקליט".
- הלכת מעברית לאנגלית, מאנגלית לאינסטרומנטלית, מה השלב הבא?
"השירים שכתבתי לג`ירפות הם בעברית, הדברים שאני כותב עכשיו בכלל הם בעברית, ככה שהעברית עכשיו חוגגת אצלי בבית".
גלעד כהנא, “360”, בהפצת אן.אם.סי.
האתר של ג`ירפות
עוד על ג`ירפות ומועדי הופעות
19/10/2004
:תאריך יצירה
|