"אני לא אעזוב גוף שמאוד יקר ללבי"

על סף האירועים לציון מלאות 40 לתזמורת הקאמרית הקיבוצית, פניה בשנים האחרונות אינן אלא בבואה לדמותו של מנהלה המוזיקלי, ירון גוטפריד. 

התזמורת מצויה בנישה משלה, שבה אין לכאורה העדפה של מוזיקה אחת. יש סל תכניות שבהן נפגשות מוזיקות שונות. גוטפריד יודע ומכיר בכך, לדבריו "בשמונה השנים האחרונות התזמורת מזוהה אתי".
 
מדברים על כך שאתה עומד לפרוש מן התזמורת
 
"באופן כללי לאחר שמונה שנים יש מחשבות נוספות, אבל התזמורת מקיימת היום מאבק פנימי. כלומר בתוך התנועה הקיבוצית. יש מגמה לנתק את הקשר בין התזמורת לבין התנועה הקיבוצית ומכוון שאני מעורב בתזמורת לא רק בניהול, אלא עסקתי בפנים אחרות של התפעול של הגוף המוזיקלי הזה, אני לא אעזוב גוף שמאוד יקר ללבי".
 
אחרי חילופים של נגנים וירידה משמעותית במספר הנגנים חברי קיבוץ, מה נותר מן הרוח הראשונית?
 
"באשר לנגנים, ישנו גרעין של חמישה נגנים שמנגנים בתזמורת מיומה הראשון. עשרה מתוך 35 הנגנים הם בני קיבוצים. הדבר החשוב ביותר שנשאר על כנו הוא סעיף הנסיעות של התזמורת במלים ברורות יותר: מפת האולמות. התזמורת הקאמרית הקיבוצית היא תזמורת הפריפריה של ישראל. כל תכנית מנוגנת שמונה פעמים (אין אח ורע למספרים האלה גם בתזמורת הגדולות לרבות הפילהרמונית, כמובן שמדובר במספרים אבסולוטיים) וחשוב ממספר הפעמים  - המיקום.
 
"התזמורת מנגנת באולמות כמו נהריה בצפון, בית שאן בצפון מזרח, דורות בצפון מערב הנגב ובמרכז בעין החורש בגבעת ברנר, בעין השופט. צריך להדגיש גם למרות שרוב האולמות ממוקמים בקיבוצים, הקהל שמגיע מגיע מסביבת הקיבוצים".
 
"באתי עם פתיחות לכל סוגי המוזיקה"
 
כאשר התחלת בתפקידך מה היה הזיהוי המוזיקלי של התזמורת?

"למעשה היא הייתה תזמורת קאמרית טובה, דומה בהיצע לתזמורות קאמריות אחרות בישראל. צריך כמובן לזכור שכאשר התזמורת נוסדה הייתה בארץ רק תזמורת קאמרית אחת נוספת. מוזיקלית לא היה אפיון מדויק יותר. גם מספר הקונצרטים הכללי עמד על כ-60. לצורך השוואה התזמורת מנגנת היום 110 קונצרטים בשנה".
 
מתי התחלת לעצב את הקו המוזיקלי החדש?

"למעשה עוד לפני שהגעתי לפגישות הראשונות, באתי עם רעיון והפגישות כמובן לא היו רק עם הנגנים, אלא גם ובעיקר עם ההנהלה ועם האנשים שצריכים לשווק את התזמורת.
 
"אתה הרי מכיר את הבית ממנו באתי (אביו הוא המוזיקאי, פסנתרן הג`אז דן גוטפריד, מי שיסד וניהל במשך שני עשורים את פסטיבל הג`אז באילת). באתי עם פתיחות לכל סוגי המוזיקה. ניגנתי ג`אז כמו שניגנתי קלאסי, חיברתי מוזיקה שהיה בה משני העולמות וזה נמשך עד היום. החשיבה מראש הייתה פחות מקובעת. ההנהלה שישבה מולי רצתה בשינוי שיביא לשינוי בקהל. גם במספרים וזה כבר הוזכר וגם בשינוי הגיל הממוצע של המאזין. הם רצו `לצאת מהמוזיאון` (במלים אחרות לצאת מן המוזיקה המקובעת כמו ציורים קלאסיים על הקיר).
 
"הקו שהקהל יודע שהוא מקבל היום הוא קו של מוזיקה- מקובלת לצורך הדיון – בתוספת של משהו אחר. בתכנית שנפתחת השנה למשל שילוב של מוזיקה מהבלקן  - תהיה מוזיקה צ`כית מובהקת של דבוז`ק, הומל, מרטינו וגם מוזיקה עממית בלקנית עם אמיל אייבינדר במוזיקה לאקורדיון ולתזמורת.  או בקונצרט של מוזיקה ספרדית משתלבת יצירה חדשה של מנחם ויזנברג למנדולינה ולתזמורת והופעה של יסמין לוי. יסמין לוי מהגדולות בזמרות הלדינו שיש לנו, תשיר את המוזיקה שלה עם התזמורת אבל תשיר גם יצירה קלאסית ספרדית `האהבה הקוסמת` של מנואל דה פָאיָה.
 
"בהסתכלות רטרוספקטיבית, נראה לי היום שתזמורות אחרות בישראל אימצו את הקו הזה, בעוצמות שונות. בתזמורת הקיבוצית מכל מקום, מה שהחל כניסוי הלך והתעבה. השנה, בנוסף לשילובים הפולקלוריים הקונצרטים יפגישו את הקהל עם מחול, השנה עם להקתה של רננה רז.
 
"מבחינת מוזיקה חדשה ננגן השנה יצירה של המלחין הפיני הנודע ראוּטָאוָורָה. מדי פעם יהיו שילובים עם גופים אחרים וגם הפקות גדולות,  למשל התזמורת תשמיע את  האורטוריה `בריאת העולם` עם מקהלה מפוטסדם גרמניה ויש לנו מפעל משותף חדש  יחד עם הסינפונייטה הישראלית באר-שבע והשנה  נבצע יחד את סימפוניה מס` 9 של בטהובן ואת `פעמונים` של רחמנינוב".

            התזמורת הקאמרית הקיבוצית,  מקור:  http://www.kibbutz-orchestra.co.il/

"הדד ליין הוא ידידו הטוב ביותר של המלחין"
 
מה על הכתיבה?
 
"אני כותב הרבה. הכתיבה היא התהליך הכי צרוף, שם אני מרגיש שאני עוסק באמנות הטהורה. מתברר גם שהמוזיקה שלי המשלבת גא`ז וקלאסי יש לה ביקוש עולמי. היום אני מוזמן לנצח על יצירות שלי במקומות רחוקים כמו סין מצד אחד וארגנטינה מן הצד השני. הרי אתה יודע כאן בארץ המלחינים לא מצפים כמעט לתמורה על הכתיבה שלהם".
 
וזמן לכל זה לצד ניהול התזמורת?
 
"הזמן הוא תוצר של הצורך. למזלי הגדול כל היצירות שאני מחבר מוזמנות, כלומר הן תבוצענה בסמוך לתום תהליך הכתיבה. גליתי שהדד ליין הוא ידידו הטוב ביותר של המלחין. אז אין דבר כזה שאין לך זמן".
 
השנה התכנית תכלול יצירה חדשה שלך
 
"כן,  `מימדי הזמן`,יצירה שחיברתי לטקסטים שחיפשתי שעסוקים בזמן, בין היתר מתוך ספר קהלת ושיר אמריקני. היצירה מורכבת  ומשתתפים בה לצד התזמורת, הזמרת דנה מרבך, המתגוררת בחו"ל, מקהלת מעיין וסאונד אלקטרוני. 1 פיניתי את עצמי לחלוטין מתפקיד המנצח. ביקשתי מניר קברטי (המנהל תזמורת בסנטה ברברה, קליפורניה) לבוא ולנצח עת סדרת הקונצרטים.
 
"זה מאוד מרגש. (ואני יכול להעיד שזה נכון, ירון בדרך כלל משתמש בדיבורו במנעד מצומצם וכשמגיע הדבר שמאוד נוגע לו צבעי הדיבור שלו  משתנים – י.ש.) אני ניגש לכל דבר חדש בחרדת קודש. ועל אחת כמה וכמה כשמודבר באקספרימנט. אני מתחיל מחשיבה על מי ישיר מה ומי ינגן ובהמשך אני משתחרר ובסוף כמובן מקווים לטוב".
 
האולמות מלאים, הנגנים משתכרים משכורות עוני
 
אתה יודע היום מה הקהל  רוצה?


"לפני שנדבר על הקהל בוא נסתכל על מפת המוזיקה בישראל, אם נניח לרגע לפילהרמונית, ונדבר על כל יתר התזמורות הרי כולם עושים נסים ונפלאות מכלום תקציב. והאולמות בסך הכל מלאים, למרות שהנגנים משתכרים משכורות עוני.
 
"לקהל יש הדרישות שלו. אני מחויב לגיוון, אבל אני מחויב בה בעת לנגנים. לכן בבחירת היצירות אני אובססיבי. אני שם על הנייר רעיונות שונים חושב מה מתאים למה והאם הקהל יבין דרכו את המסרים שלנו. אנחנו פותחים את השנה בנגינת ה`ארואיקה` סימפוניה מס` 3 של בטהובן. התזמורת לא ניגנה את היצירה כבר זמן רב וזו בבחינת חובה לנו ולקהל.
 
"בעניין המסר, לדעתי מי שקורא את התכנייה מבין, גם משמות היצירות וגם מדברי ההסבר הקצרים. כשאני משלב מוזיקה עממית של ארץ מסוימת אני מקווה שהקהל יבין שאם למשל היה לנו הרכב של צוענים מהונגריה הקהל ידע לזהות אחר כך את מקורות הצליל של ברטוק ושל קודאי. או למשל בתכנית של מוזיקה בריטית שעשינו פעם היה הרכב אירי ובאותה תכנית נוגנה היצירה האחרונה שחיבר בנג`מין בריטן. אני חושב שבדרך הזאת אנחנו מרוויחים נגישות לקהל והקהל כאמור מרוויח את ההיכרות עם מוזיקה שאולי לא ישמע בדרך אחרת, הנאה משולבת בהבנה.
 
"הוא הדין בשילוב עם אמנויות אחרות. אתה מתחיל בדרך עם רקדנים או אמני קולנוע ואתה לא יודע מהו המופשט החדש שאליו תגיע. זה מסקרן ומגרה אותי ואת הקהל באותה מידה".
 
נחזור לרגע לעניין הקיבוצי, האם התזמורת מחויבת למשל לבצע יצירות של מלחינים חברי קיבוץ?   
 
"המחויבויות שלנו הן שתיים עיקריות, הראשונה לפריפריה - להגיע לכל אותם מקומות שהתזמורת הקיבוצית היא היחידה שפוקדת אותם. המחויבות השנייה אולי הראשונה - לאיכות. כך נבחרים הנגנים ובאותה מידה גם כלפי המלחינים חברי התנועה הקיבוצית. לא מזמן הופענו בתכנית של יצירות של בני קיבוצים. השיקולים הקובעים אם יצירה של מלחין כזה או אחר היא רלוונטית הם שיקולי איכות וטעם אישי".