בלי חצוצרה, קלרנית וטימפני
 
אם תעמדו בתור בסניף דואר או בסניף בנק במערבה של גבעתיים ותיתקלו במי שאינו מסתכל סביבו אלא מעיין בפרטיטורה, קרוב לוודאי שזה יהיה ברק טל. "בכל רגע פנוי מן החזרות או מן הניצוח אני קורא פרטיטורות, בכל מקום, כדי שהכל ייכנס לראש לפני שאני מגיע לדוכן המנצחים" הוא מספר במהלך השיחה.
 
לעומת זאת יש גם רגעים של חופש מן המוזיקה. רגעים שבהם הוא הופך לאחד הצועקים, המעודדים והמאוכזבים. זה קורה בדרך כלל בשבתות אחרי הצהריים. אז מבלה ברק טל ב"מכתש" מגרש הכדורגל המיתולוגי בגבעתיים.  המנצח יליד חיפה, גילה את ההתלהבות מן הספורט כי המגרש נמצא ליד הבית. ומאז התגלית הוא היה לאוהד הפועל רמת גן גבעתיים.  כנראה שאת המשחק הקרוב נגד בני סכנין יצטרך ברק להפסיד כי באותו ערב הוא פותח בחיפה את העונה התשיעית של האנסמבל שהקים, אנסמבל סולני תל-אביב.
 
לשאלה האם צריך את האנסמבל הזה עדיין עונה טל בנחישות "מי שאוהב לשמוע מוזיקה טובה, התלהבות מן העשייה, לשמוע יצירות – לאו דווקא חדשות – שאינן מושמעות בארץ, ברור לו שאת כל אלה הוא יקבל בקונצרטים של סולני תל-אביב".
 
מבחינה כלכלית איך מתמודדים עם תקציב שהולך וקטן ?
 
"אנחנו מתפקדים במסגרת תקציבים של כמיליון שקלים בשנה. משמעות הסכום הזה היא  צמצום במספר הנגנים. לא כללנו יצירות שבהן יש קלרנית, חצוצרה או טימפני וגם בהרכב הקשתנים חל צמצום למעשה הורדנו חמישה נגנים כלומר מכל קבוצה בכלי הקשת (כינור ראשון, כינור שני, ויולה, צ`לו וקונטרבס) ירד נגן אחד. אבל הרמה לא תרד, האיכות המוכרת שלנו תישמר גם במתכונת זו".
 
אתם נקראים סולני תל-אביב כי העירייה משתתפת בתקציב?
 
"נכון וגם כאן המצב אינו פשוט כלל. לעומת זאת אני לא רואה ערים או יישובים אחרים שקופצים על ההזדמנות לאמץ תזמורת קאמרית שתצדיק את החלפת השם. מה גם ש`תל-אביב` בַּשם בסך הכל זה טוב לתזמורת גם בארץ וגם למוניטין בחו"ל".
 
"מקבלים הצעות מנגנים וממלחינים"
 
נגני האנסמבל עוסקים בעבודות שונות במוזיקה אבל הם לא חברים בתזמורות אחרות?
 
"נכון. למעשה זה גם תנאי. הנגנים עסוקים בעבודות שונות. חלקם מנגנים בהרכבים קאמריים, עוסקים בהוראה יש בהם  שעובדים בחו"ל (כמו הנגן הראשי מתן דגן) המגיעים לכאן לכל סדרת קונצרטים על חשבונם כי חשוב להם להשתתף".
 
איך נבחרת תכנית חדשה לעונה, בייחוד כשמוטלות מגבלות תקציביות?
 
"למעשה יש שני פורומים שאחראים לבחירת התכנית. האנסמבל מונה קבוצה של 15 נגנים שהם הוותיקים, הגרעין החזק. ישנו גם פורום של חמישה שבודק, בוחר ומאשר. אחרי הפורום יש מנכ"ל (גיא פורת, אבובן בתזמורת) וישנו גם ועד מנהל.
 
"אנחנו מקבלים הצעות מנגנים וממלחינים. כך למשל, נגן הקלרנית חן הלוי שיהיה סולן בחודש מרץ הקרוב ינגן יצירה של כריסטוף מהרטקה. יצירה מעולה. יצירה אחרת לקלרנית היא יצירה חדשה של חיים פרמונט שאותה ינגן עם האנסמבל גיא יהודה. פרופ` גיא יהודה, בן 34, מלמד קלרנית באוניברסיטת צפון-פלורידה בארה"ב ומאז שיצא מישראל ללימודים בארצות הברית ועד היום הוא לא הופיע כאן כלל. זה אירוע". 

                      גיא יהודה, צילום: יח"צ
 
האם הצמצום פוגע במספר החזרות לכל תכנית?
 
"לא. אנחנו מקיימים חמש חזרות לפני כל תכנית ולפני החזרות הכלליות יש גם חזרות לקבוצות הכלים השונות. מדי פעם כשצריך להוסיף חזרה ישנה הירתמות של מובילי הקבוצות לעבודה".
 
דיברת על כך שאתה לומד את הפרטיטורות בכל מקום אפשרי על מנת שתגיע מוכן לדוכן המנצחים. האם ההכנה מראש יוצרת נוקשות או סגירות שלך?
 
"בכלל לא. לדוגמה, אחד התפקידים שלי הוא לסמן לנגני כלי המיתר את הקשתות בתווים, (מה שנראה לנו הנוכחים בקונצרט כנגינה ממושמעת וטבעית כאשר כל נגני כלי הקשת, עולים ויורדים עם הקשת על המיתרים ביחד, באותה שנייה, אינו טבעי כלל וכלל. הנגן הראשי מסמן בתווים מתי הקשת עולה ומתי היא יורדת, וכך יש לנו תחושה של לכידות – י. ש.). באחת החזרות לא מזמן ראיתי שהסימון שלי לא תואם לאנסמבל כולו ויש מי שאינם מסתדרים עם הסימון שלי. אז במהלך החזרות, לקחתי את כל התפקידים ושיניתי את סימוני הקשתות. זה חלק מהתהליך המשתף את כולנו בהכנות לקראת הקונצרט וכמובן באחריות המשותפת להצלחתו".
 
דת המוזיקה
 
קשה להיות מוזיקאי בישראל?
 
"נתחיל בכך שאחת הסיבות להקמת האנסמבל לפני תשע שנים נעוצה בדיוק בקושי הזה. יש מוזיקאים מצוינים ובתזמורות אין מקומות רבים מדי. אם אתה טוב מספיק יש סיכוי שתמצא עבודה בחו"ל. מצד שני העיסוק במוזיקה הוא בשביל רובנו עניין שלא עוזבים, שלא מחליפים".
 
ממה מתפרנסים?
 
"בשבילי המוזיקה היא סוג של דת. אז בנוסף לניהול מוזיקלי של הקבוצה וניצוח עליה, אני מנצח על תזמורת הנוער של קונסרבטוריון גבעתיים. אני מלמד בתיכון לאמנויות ויצ"ו-ליאובק חיפה, שם אני בעצמי למדתי. לדעתי זה התיכון עם מגמת המוזיקה הטובה בישראל.
 
"עוד אני מנצח אורח בתזמורות שונות בארץ עוד אני יועץ להיכל התרבות באור עקיבא בבניית תכנית קונצרטים תזמורתיים שנתית ואני מנהל מוזיקלי של הקורסים במתא"ן (מפעל חינוכי מוזיקלי ארצי חשוב שעמד בפני סגירה מוחלטת לפני פחות מחודש וכעת לפחות לזמן הקרוב הוא ממשיך לפעול – י.ש. )
 
"לצד הניצוח אני מנגן ככנר בהרכבים קאמריים שונים. לכל אחד מאיתנו יש מגוון עבודות, האנסמבל הוא כאמור גם מקום הנותן הזדמנות לכולם להביע את ההתלהבות הגדולה שלהם מעשיית המוזיקה".
 
במפת התזמורות של ישראל היום "סולני תל-אביב" והקאמרטה הישראלית ירושלים הם שני הגופים היחידים שהמייסדים שלהם מנהלים אותם והם מזוהים לחלוטין עם התזמורות. מה השתנה מבחינתך מאז שהקמת את התזמורת?
 
"היום אני פחות מעורב בניהול היומיומי. בהתחלה עשיתי הכל לבד. היום כאמור יש מנכ"ל ומפיקה והדברים נראים אחרת. מוזיקלית, היו פה שינויים, הייתה תחלופה, ובכל זאת כאשר אני מקשיב להקלטות אני יכול לדבר על טביעת אצבעות שלי כמנצח".
 
אתה יכול לציין את מאפייניו של האנסמבל?
 
"נגני האנסמבל אוהבים לנגן את הקלאסיקה של המאה השמונה-עשרה, אבל לא בכלים אותנטיים. הנגינה מתאפיינת בהרבה קלילות, בדמיון, באיכות ריקודית ובצליל `פָּריך`, קריספי".   
 
ברק טל הוא כאמור יליד חיפה, לדבריו "אין מוזיקאים אחרים במשפחה, לא האחים ולא ההורים. ובהתחלה הייתה הטלת ספק בעצם בחירת המקצוע. גם היום, כשבני המשפחה באים לקונצרט, הם באים בשבילי. לא תראה אותם בקונצרטים של תזמורות אחרות".
 
האנסמבל  פותח את העונה בחיפה, בקונצרט פתיחה שכבר היה למסורת, לזכרה של אסתר בלשה, מוזיקאית ומורה דגולה מחיפה שהייתה מורתו של ברק וגם מורתו של הסולן גיא יהודה, בן כיתתו של ברק. "הפעם הקשר החיפני יבלוט עוד יותר, בקונצרט הראשון," אומר ברק.  
 

קונצרטי פתיחת העונה יתקיימו במוצאי שבת, 31 באוקטובר ב-20:30 באודיטוריום חיפה, ביום שלישי, 3 בנובמבר ב-20:30 במרכז ענב תל-אביב וביום רביעי, 4 בנובמבר ב-20:00 בתיאטרון חולון.   למידע נוסף ולכרטיסים: אנסמבל סולני תל-אביב - 077-7520202, חיפה - 04-8363804 תל-אביב-  03-5466228, חולון - 03-5023001/2/3.