רעננות עם הסתייגויות

קונצרט ליל אמש נפתח בנגינה ללא מנצח של "כריזנטמות", פנינה רומנטית שחיבר פוצ`יני לרביעייה קאמרית שנוגן כאן נוסח לתזמורת של יואב תלמי. לדידי  - זר פרחים בניחוח מעודן לקהל הנאמן או אולי אזהרה שגל הקיצוצים שעובר על האנסמבל יכול להבָּא להביא לכך שהאנסמבל ינגן ללא מנצח. כך או כך היצירה המתוקה נוגנה בהקפדה באיכות המוכרת של סולני תל-אביב.
 
היצירה הבאה, הקונצ`רטו ה-27 של מוצרט (האחרון), נכתב כאשר מעמדו הסולני של כלי המקלדת כבר ברור לקהל ולכן את מקומן של הצהרות הנוכחות ביצירות מוקדמות של מוצרט, תופס כאן שיתוף הפעולה הקאמרי בין הסולן לתזמורת.
 
בנגינת אמש הוביל מתן פורת את הנגינה בהדגשים מרתקים ובהפניית תשומת לב למוקדים אחרים. אלא שמשהו בדיאלוג בינו לבין התזמורת נפרם. צמצום מספרם של נגני כלי הקשת בתזמורת ואיכות הצליל של "מרכז ענב", שכמסתבר אינה ידידותית להרכב תזמורתי, הותירו תחושה שבמקומות לא מעטים הצליל התזמורתי של האנסמבל התפוגג. כל זה נעלם בשני קטעי ההדרן שהוסיף מתן פורת, רומנצה אופ` 28 של שומן  ואת העיבוד המקורי, התוסס והסוחף שלו  ללהיט הברזילאי "סמבה בצליל אחד" של אנטוניו קרלוס ז`וֹבּים.
 
השמעת בכורה של הקונצ`רטינו לקלרנית ולכלי קשת של חיים פרמונט, פתחה את החלק השני של הערב. היצירה החדשה היא עיבוד של חמישייה לקלרנית ולכלי קשת שחיבר פרמונט לפני כשבע שנים תוך עדכון והרחבה של התפקיד הסולני.
 
פרמונט, איש רֵעים להתרועע, נשאר כזה גם במוזיקה שלו והיצירה נותנת לסולן אפשרויות רבות לחשוף את איכויותיה של הקלרנית ככלי רומנטי וככלי "כליזמרי" וכשותף מעולה בדו-שיח קאמרי וכל זאת כאמור בנינוחות כשכל האיכויות יוצאות מן המוזיקה ללא מאמץ ניכר לעין. גיא יהודה החי בארה"ב, בהופעת בכורה סולנית בישראל, נשמע מרשים, מוקפד ומרתק שהעניק הדגשה לצדדים הרומנטיים של היצירה וטוב יהיה לשוב ולשמוע אותו כאן.
 
הסימפוניה מס` 74 של היידן חתמה את קונצרט פתיחת העונה של סולני תל-אביב והחזירה לאנסמבל את יוקרתו המוכרת. זאת למרות מעט הסתייגויות שיש לי, חלוקת העוצמה בין כלי המיתר הנמוכים (צ`לות וקונטרבס) בפרק השני האיטי, נשמעה מוגזמת לטובת הצליל הנמוך. הוא הדין בטריו שבפרק השלישי שבו נגינת כלי הקשת בפיציקטו (פריטה במיתרים) הובלטה יתר על המידה, ולעומת שני אלה הפתיחה ההצהרתית של הפרק האחרון צליל הקרנות לא התמזג לחלוטין עם צליל כלי הקשת. 
 
יש כאן כמובן עניין של טעם אישי אך מנגד, ייתכן שגם כאן צמצום מספר הנגנים ואיכות צליל האולם נתנו את אותותיהם, ולמרות כל זאת סולני תל-אביב שומרים על רעננותם גם בפתח העונה התשיעית. צריך לדאוג שבשנת העשור (העונה הבאה) האנסמבל לא רק ישמור אל איכותו אלא גם יחזור לממדיו הקודמים. כי גם הגודל קובע.  
 
סולני תל-אביב. מנצח: ברק טל. סולנים: מתן פורת, פסנתר גיא יהודה, קלרנית. קונצרט מס` 1 (לזכר אסתר בלשה), מרכז ענב לתרבות, 3 בנובמבר 2009.