לא פחות עוצמתי מלד זפלין
 
החיבור בין הקצוות והשילובים של המודרנה עם הפולקלור הם אחד המאפיינים החזקים של "נקמת הטרקטור", מהרגע בו התחיל ההרכב את דרכו המוזיקלית, לפני כעשרים שנה.  כבר אז, הרבה לפני שמישהו חשב פה על פיוטים ועל החיבור ביניהם לבין הרוק הישראלי, יצרה הלהקה גרסאות משלה לפיוטים כמו "דרור יקרא", "אל נורא עלילה", ואת שתי היצירות הידועות ביותר שלה בתחום הזה, "אחד מי יודע", העבודה שיצרו עם להקת המחול בת שבע, והביצוע הרקיד שלהם ל"אדון הסליחות".
 
כעת הם סוגרים מעגל במופע הפתיחה של פסטיבל העוד הקרוב (26-12 בנובמבר ברחבי ירושלים, ו-27-24 בנובמבר בנצרת), עם מופע שכולו מחווה לשירי הרב והמשורר משה אבן-עזרא, מגדולי היוצרים של תקופת תור הזהב בספרד, ומי שכתב את "אל נורא עלילה".
 
בערב יציגו חברי הטרקטור (בהרכב חדש יחסית הכולל את אבי בללי, מנהיג, סולן ובסיסט הלהקה, אביב ברק בתופים, רועי ירקוני בקלידים, גליה חי בוויולה ואופיר לייבוביץ` בגיטרה), עשרה משיריו של אבן-עזרא, שאת כולם, פרט ללחן אחד של רועי ירקוני, הלחין בללי, וכמובן את "אל נורא עלילה" בלחנו העממי.
 
"זה התחיל מהמקום הזה של מפגש שכונתי בבית כנסת בתור נער, בגילאים 12-11", מספר אבי בללי. "חברים מהשכונה בדרום גבעתיים, מגיעים לטרום בר מצווה, מתחילים להתעניין, בשכונה, בכיתה, כל הסביבה משתנה פתאום לכיוון הזה של יהדות, מוצאים את עצמנו בבית כנסת, שומעים זמירות של שבת, דבר שנורא הקסים אותי. הקסימה אותי הדרמה שקורית בתוך החלל הזה של בית הכנסת.
 
"מלבד השירה, מלבד הפיוט, יש שם את העניין הזה של חזן שמוביל, קהילה שמובלת, התכנסות פנימית, מחשבה פנימית, החצנה של קולות ושל משפטים שלא היו מובנים לי בכלל אבל נורא ריתקו אותי מבחינת הכוח הדרמטי שלהם. כל זה הוביל אותי גם אל הימים של יום כיפור, ואני מוצא את עצמי מקשיב ל`סליחות`, ול`אל נורא עלילה`, וחושב לעצמי, באותם ימים של נער מתבגר שאומר, `רגע, זה לא פחות עוצמתי מה`לד זפלין` שאני שומע בבית`.
 
"היה לי באותה תקופה חיבור נורא חזק לעולם הזה של ג`ימי פייג`, וללהקות כמו `גונג`, שעוסקות בזן, בפולקלור, במיסטיקה, ו`סליחות` זה אמנם התיעוד הראשון של `נקמת הטרקטור` כשהקלטנו את זה לאלבום הראשון שלנו ב-89, אבל לפני התיעוד הזה זה היה דבר שביצענו בתקופות של פינגוין, ליקוויד, תקופות של הניו וייב בכלל.
 
"הדבר הזה של יהדות, תרבות, מורשת יהודית, והתעסקות עם אסתטיקה של פולקלור, תרבות, אותיות, מילים, מחשבות, זה דבר שנורא סקרן אותנו, והביא אותנו גם בשיא הטבעיות לפרויקט שאיתו אנחנו בעצם סוגרים מעגל בכלל, עם 20 שנה של פעילות באופן רשמי של `נקמת הטרקטור`". 

            נקמת הטרקטור, צילום: יח"צ
   
למנף את אבן עזרא עם אמנות מודרנית
 
בדיוק הרגע לדבר ספציפית על ערב המחווה שלכם לרב משה אבן-עזרא בפסטיבל העוד הקרוב
 
"הציעו לנו להיות חלק ממופעי הפתיחה של פסטיבל העוד במלאת 10 שנים לפסטיבל, והציעו לנו את השמות שמואל הנגיד ומשה אבן-עזרא. משה אבן-עזרא היה הראשון שהתחלתי לחקור עליו, ברמה המאוד אינטואיטיבית, וגיליתי שבעצם הוא איתנו בלהקה כבר עשרים שנה. הוא זה שכתב את `אל נורא עלילה`.
 
"זה ענה לי על שאלות ששאלתי את עצמי תמיד, עוד בתור נער, מאיפה זה בא. הרי זה לא בתנ"ך, זה לא בחמישה חומשי תורה, זה לא בסדרי משנה, אז איפה נמצא הדבר הזה, מאיפה זה בא, ועכשיו קיבלתי את התשובה, בשנה האחרונה, כשהתחלתי לעבוד על שירי משה אבן-עזרא, ושם זה נסגר איתי ברמה הרוחנית המעטה שיש לי... נקמת הטרקטור נועלת כבר 20 שנה את המופע עם `אל נורא עלילה`, מן הסתם נורא סקרן אותי מי האיש, והמקום שאני הולך אליו עכשיו עם הלחנים של השירים, זה לא להלחין אותם, אלא לצאת ולהוביל את הקהל אל מסע לתוך יצירה ופעילות של משורר בתקופת ימי הביניים".
 
איך האמירה הזאת באה לידי ביטוי באמצעות הלחנים החדשים?
 
"הלחנים הם דבר נלווה בכלל. כל הרעיון שלנו מאז `סליחות`, וכל הביצועים שלנו, כמו ל`אחד מי יודע`, הם לעשות איזה יבוא של התקופה והתרבות היהודית אל תוך תקופתנו אנו, ולהטמיע ולטשטש את הגבולות, ולא להתייחס לזה כאל מוצג מוזיאוני של `פעם היה כזה משורר`, או `פעם היו כאלה מילים`. אני נורא מחפש את המקום שישמור על בהירות והבנה שיש בטקסטים מודרניים, וזה דבר מאוד מורכב.
 
"בעצם כל השפה הזאת זו שפה שצריך להיכנס אליה. כי לכי תסבירי למישהו מה זה `מסלדים בחילה בשעת הנעילה`, למשל. אלף שנה שרים את זה אנשים, הרבה מאוד לא מבינים באמת למה הוא התכוון. כמובן שיש לזה פירוש, אבל ככל שאנחנו מתרחקים מנקודת המוצא של אבן-עזרא ככה פחות מובן לתרבות המודרנית על מה הוא מדבר. אני רוצה להטמיע את זה ולמנף את זה עם אמנות מודרנית. לא לעשות את זה כי יש פסטיבל ויש איזו חגיגה עכשיו סביב משהו יהודי. אני לא רואה את זה ככה אלא כמעיין יצירתי שיכול לתת השראה לעוד אלף ואלפים שנה,/
 
אז איך באמת הופכים משפטים כאלה שבאמת מאוד רחוקים מאיתנו, למובנים?
 
"זאת השאלה ששאלתי את עצמי בתהליך הכתיבה. למה התחברתי ל `אל נורא עלילה`? לא הבנתי את המשפטים בתור נער, אבל הבנתי שבצירוף כל המילים האלה והלחנים העממיים יש איזה התכוונות נורא חזקה לכל אות שנאמרת, והדבר הזה לוקח אותך, הוא חזק מאוד, ולפה רציתי להירתם ולרתום את כל הריכוז בלחנים. איך להגיד את המילה ושירגישו את האזורים שלה. כי אני לא יכול לשיר ולשים מאחוריה פירוש".
 
היום אתה כבר מבין מה זה "מסלדים בחילה בשעת הנעילה"?
 
"היום אני כבר מבין את הפירוש כי זה מאוד חשוב לי לתהליך ההלחנה. `מסלדים`, לדוגמה, בא ממילה כמו סלטה, היפוך באוויר. מסלדים זה כמו מתהפכים. `בחילה` זה בבהלה, בפחד ביראה. בשעת הנעילה, כולם מתהפכים ונבהלים ולוקחים אחורה. שערי שמיים ננעלים וזה הולך להירשם ולהיגמר, זה הרגע".
 
אנציקלופדיה של פעם
 
שירה מיאסניק עובדת עם הטרקטורים על הווידאו ארט במופע, ואליהו דגמי, נגן העוד, מתארח במופע, והוא החיבור של הטרקטורים לכלי שעליו מבוסס הפסטיבל כולו.
 
"מאז ומתמיד השתמשנו בטרקטור בכלים אוריינטליים", אומר בללי. "תמיד עניין אותנו סאונד, ובשבילי זאת הזדמנות אדירה להכיר את העוד בתוך היצירה שלי באופן עמוק יותר. הצליל הזה מנחה אותי במסגרת הפסטיבל, ואנחנו נותנים לו מקום של כבוד לצד אבן-עזרא מבחינת המיקום וההתייחסות שלנו שהם גם לשירים של אבן-עזרא וגם לעולם העוד ולצלילים שלו. החיבור נשמע לגמרי טבעי. אין פה פתאום, `וואי, צנח עלינו עוד`. השתמשנו כבר בכלים כמו סאז טורקי בתקליטים מסוימים, או בדיג`רידו בהופעות, אלה דברים מסקרנים. צלילי עולם".
 
בזמן שעבר מאז שאתם התעניינתם בחיבור עם הפולקלור היהודי הגענו לתקופה שבה תחת כל עץ רענן עומד רוקר ישראלי ובפיו פיוט. איך אתה מתייחס לתופעה הזאת?
 
"אני חושב שזה נורא יפה. אני רואה בבית התפוצות היהודי אחראי ישיר לעניין הזה, וגם בגופים כמו בית אביחי. אני חושב שזה חלק מהתרבות היהודית, והרבה יותר מעניין מלנסוע לגואה מהבחינה הרוחנית, להבין את העולם הזה, להכיר אותו, וזה נהדר שעושים לזה אפ-דייט, כי יש פה משהו שהוא תמיד רלוונטי וחזק, וזה פרויקט מעניין שתהיה עכשיו סדרה של איזה עשרים כאלה פתאום.
 
"זה כמו אנציקלופדיה של פעם. לתת לחברה המודרנית, החדשה, הצעירה, פרשנות מוזיקלית. ואני חושב שכמו שאני התחברתי, וכמו שתמיד התחברו לעולם הדת והפולחן והסמלים, ויש חזן ויש קהילה, אז יש אמן ויש קהל. ההקבלה הזאת מאוד מסקרנת אותי ואני חושב שיש בה משהו נכון וטוב. אני לא רואה בזה טרנד סתמי. יש שם משהו שסוחף ומרתק אמנים מבחינת הצלילים של המילה, זה מאוד מעורר וזה טוב שאנשים עוסקים בזה. זה נהדר שאחד עושה את יהודה הלוי, והשני את אבן גבירול, והשלישי את אבן-עזרא. זה עוד דרך להכיר ולהביא לעולם היהודי התרבותי, עוד דרך לחשוף כתיבה עמוקה ורוחנית". 
  
"מה שמחפשים בגואה יש בבית כנסת כל יום"
 
אצלך הסקרנות לחיבור עם הפולקלור היהודי היא חלק מהסקרנות כלפי שילובים באופן כללי. זה יפה שזה מוביל אותך גם למקום היהודי, כי יש לא מעט יוצרים שיכולים להתעניין עמוקות בצליל העולמי ולהתעלם לחלוטין ממה שיש להם פה
 
"נכון, זה מסקרן אותי בכל הקשר. התרבות היהודית מסקרנת אותי ואני מבין אותה יותר כיהודי, אבל לא פחות מזה מסקרנת אותי התרבות המרוקאית, הטיבטית, או זו של איי באלי. אני נורא מחובר מעבר למילים ולטקסטים, לעולם הפולחן והסמלים, שהוא דומה בכל התרבויות.
 
"הרי בזמנו, ב-89, כשעשינו את `סליחות` כטכנו, המילה טראנס הייתה מקושרת רק למהלך רוחני, לא הייתה מוזיקה כזאת, טראנס, ב-89. ההבנה שלנו הייתה ש`סליחות` הוא באיזה מקום של דפיקות לב מאוד גבוהות ושל טראנס רוחני מאוד גבוה. אלה דברים שחוויתי אותם בבית כנסת. ההרגשה הזאת של איך שכולם שרים, החיבור הזה בין טראנס והתחברות.
 
"מה שאנשים מחפשים בגואה יש בבית כנסת כל יום. אני לא פוסל את גואה, אבל הרבה חבר`ה בגואה לא מכירים את מה שיש פה מתחת לאף. מרשימים אותם הצבעים והפסיכדליה, אבל גם פה את יכולה לעשות סמים וללכת לבית כנסת וליהנות מזה. ביהדות אומרים `יין ישמח לבב אנוש`, ומדברים הרבה על קטורת ובשמים, התעסקות עם דברים שדי מובן למה הם מתכוונים. יש ביהדות לא מעט את המקום הזה".
 
כל ההתעסקות הזאת נשארת אצלך מוזיקלית נטו או מחלחלת גם למקום האישי?
 
"זה מחלחל לחיים האישיים שלי בכל מיני גוונים. זה בא לי נורא טוב ובעיתוי מצוין. הרי שנים `נקמת הטרקטור` רוצה, עוד מימי `סליחות`, שנעשה דיסק שלם של פיוטים, זמירות וניגונים. לא יצא, לא יצא, לא יצא, הגיעה תקופת הפיוטים למחוזותינו באופן אופנתי כאילו, וכמו שאמרתי לך אני רואה בזה דבר טוב, וברקע יש את פטירתו של אבי.
 
"עם פטירתו, לפני שמונה חודשים, נכנסתי שוב לעולם היהודי, כי כמו שיש פה ברית, בר מצווה, שמחות, גם עולם האבלות נורא עניין אותי במובנים היהודיים, ונכנסתי למקום של שבעה ותפילות, שחרית, מנחה, ערבית, משום כוונה של להתמסר לדת, אלא מתוך עניין רוחני של מוזיקאי, אמן, מתוך השראה, מתוך חיפוש וגם מתוך רצון להתנחם. אני מוצא את עצמי מתנחם ביהדות, וזה דבר שהזניק אותי נורא חזק שוב אל עולם הפיוטים, כי בעולם האבלות נפגשים עם השירים, הפיוטים, התפילות, וזה דבר שהעיר את הצורך, הרצון וההשראה במקומות האלה מחדש".
 
 
"אחד מי יודע", מופע הפתיחה של פסטיבל העוד - "נקמת הטרקטור" במחווה לר` משה אבן-עזרא יתקיים ביום חמישי, 12 בנובמבר 2009 ב-21:00 בתיאטרון ירושלים.