חיכוכים מרתקים

הרעיון המרכזי בסדרה הנוכחית של תזמורת הקאמרטה הוא יצירת קִרבה, בינינו לבין הזרם המרכזי, "המיינסטרים". אלא שהמיינסטרים הזה שייך כולו למוזיקה של יוזף היידן. יצירות שחיבר היידן במסגרת עיסוקו המרכזי בחייו, מלחין החצר של הנסיך ניקולאס אסתרהאזי, שחיבר מוזיקה לכל אירוע של  משפח הנסיך. משרה של מלחין בית, בבית של אוהבי מוזיקה, שבעליו מנגנים בעצמם, תבעה מן המלחין כוח יצירה בלתי נלאה ודמיון רב כדי להכניס לתבניות ולדפוסים המוכרים רוח חדשה ולנתב סדרה של הפתעות ליצירות השונות המושמעות באירועים שונים.   
 
מספר היצירות הרב שהניב היידן העניק לו שליטה ומעמד של "אבא" למוזיקה קאמרית לסימפוניות ולעוד מבחר תת ז`אנרים במוזיקה הקלאסית.
 
הסימפוניה מס` 64 שכותרתה "זמנים משתנים" חושפת את היידן ברגעים של שקט, המנסה לשרוד למרות הלמות חיי היום יום העומדת בדרכו. התרגום המוזיקלי לראיית עולם זו היא מאבק בין קבוצות כלים בתזמורת. הדרמה שנשמעה על הבמה נבעה בעיקר מחִספוס צלילי של חלק מכלי הנשיפה, בעיקר הקרנות. הוּבלנו בין רוגע ושלמות למאבקים פנימיים ואלה הובנו היטב והעמידו תמונה של חיכוכים מרתקים, בידיהם של נגני הקאמרטה עם רגעים סולניים יפים לנגני האבוב ולנגני הקרנות.
 
את הרוגע והשלמות מותיר היידן לפרקים המלודיים ביצירות הדתיות שלו וכאלה היו שתיים בליל אמש:  "מיסת הקדוש ניקולאי", מיסה צנועה יחסית ו"מיסת נלסון" שבה כבר קיימת נטייה אל הגדול ואל  המרשים. צליל התזמורת במיסות הועשר בקולו של העוגב ובתרועת החצוצרות. מוזיקלית, יש במיסות רמזים רבים ליצירות של בן דורו הגדול והמוערך של היידן, מוצרט. הערכה הדדית אפיינה את יחסיהם ולכן לא מפתיע לשמוע אזכורים של דואטים של אופרות של מוצרט בתוך היצירות הדתיות.
 
מי שזכתה בקונצרט אמש להערכה הגדולה והמוצדקת במבחר הקולות ששמענו הייתה זמרת הסופרן דניאלה לוגסי, שנטלה בקלות את הובלת הסולנים, לא רק בגלל מבחר האריות שהתמודדה איתן אלא בעיקר בזכות זִמרה בשלה ועתירת גוונים, כסולנית יחידה וכשותפה באנסמבלים השונים. לא יהיה זה הימור מסוכן לומר שעוד ידובר בה רבות.

שני לצדה הוא זמר הבריטון האוסטרלי, סיימון לובלסון, בקול לא גדול במיוחד אבל עתיר מבע ועומק. הטנור האנגלי ג`יימס אוקסלי, ידע רגעים טובים ומרגשים בשתי היצירות אלא שמאלה לא קבלנו די. זמרת האלט איילת אמוץ-אברמסון, ניחנה בקול מעודן ועשיר שלא הצליח להתמודד עם האנסמבל הגדול של מקהלה ותזמורת ולהראות בו נוכחות הולמת.
 
האורחת המרכזית בסדרת קונצרטים היא המקהלה הפילהרמונית של טרנסילווניה (רומניה), מקהלה שבולטת בעיקר במימד הדרמטי הקולי שלה. הקולות ששמענו, בנוסף לדיוק ושליטה הפגינו גם עוצמה מרשימה, לעתים גם מרשימה מדי אבל עוצמות מיותרות אלה נעלמו בעיקר בפרקים שבהם המקהלה שרה ללא הזמרים הסולניים.
 
המנצח אבנר בירון הוביל היטב את התכנית של יוזף היידן המלחין שנחשב לספק המרכזי החשוב לרפרטואר שבו שולטת הקאמרטה הישראלית. פרקי הסיום בשתי המיסות המבקשות שלום מן השמים, הדהדו זמן רב אחרי הקונצרט שהוא ללא ספק, התחלה מרשימה לעונה החדשה.  
 
הקאמרטה הישראלית ירושלים בניצוחו של אבנר בירון – "בחצרו של אסתרהאזי", בהשתתפות סולנים והמקהלה הפילהרמונית טרנסילבניה. 14 בנובמבר 2009, מוזיאון תל-אביב לאמנות.