4 ישראלים בני 30-26 שמנגנים מוזיקה אירית בכל יום שישי יתארחו החורף בפסטיבל "סולם יעקב"
סשנים איריים בכל יום שישי
"קונלה" הם ארבעה ישראלים בני 26 עד 30, שנדבקו בחיידק המוזיקה האירית ופיתחו אותו לכדי הרכב הכולל חמת חלילים, תוף אירי, חלילים איריים, אקורדיון, וגיטרה שמנגנת בסגנון אירי. "קונלה" הם בין ההרכבים הצעירים שייקחו חלק במפגש החורף של פסטיבל "סולם יעקב", פסטיבל למוזיקה אירית, קאנטרי, פולק ובלוז, שיתקיים בין התאריכים 5-4 בדצמבר 2009 במלון נוף גנוסר על שפת ים הכנרת. "הופענו בפסטיבל `סולם יעקב` בקיץ האחרון", מספר עופר גרומן, מנהל הלהקה, "היינו שם בהופעה של במת דשא, 45 דקות מול קהל שיושב על הדשא ונהנה מההופעה, שהייתה די מוצלחת. אנחנו מכירים גם את המארגנים של הפסטיבל וגם חלק גדול מאוד מהקהל הקבוע, היכרות אישית שגם תרמה להופעה, שהייתה כנראה מספיק מוצלחת כדי שנופיע גם במתכונת מלאה, כמופע מרכזי, בפסטיבל החורף. "הפעם ניתן שעה ומשהו של מוזיקה קלטית, פולק עממי, קטעים אינסטרומנטלים ושירים עממיים, שמדברים לפעמים על מישהו שהתאהב במישהי והתחבא אצלה בארון ואבא שלה שרודף אחריו כי הוא מצא אותו שם, או איזה שיכור בפאב שעשה בלגן שלם אחרי שהשתכר, כל מיני סיפורים עממיים". אתם שרים באירית? "לא. אנחנו מסרבים לשיר באירית כי אנחנו לא איריים ולא רוצים לשיר במבטא זר שאיזה אירי בקהל יזהה, אז דווקא פה אנחנו קצת נופלים. אנחנו שרים את השירים הגאלים בתרגום לאנגלית, שלא נעשה על ידינו כמובן". ההרכב, שכולל את גרומן בחמת חלילים, תוף אירי, חלילים איריים ושירה, את אלה ג`קסון שלומי בתוף אירי ושירה, אלעד יפרח בחליל צד אירי, אקורדיון וחליליות איריות, ועודד נבון בגיטרה שמנוגנת בסגנון אירי, נוצר תוך כדי סשנים משותפים בפאב האירי "מולי בלום" שברחוב הירקון. "במולי בלום יש מה שנקרא סשנים איריים בכל יום שישי", מספר גרומן, "והסשנים האלה מאגדים חלק גדול מהמוזיקאים שמנגנים מוזיקה אירית בישראל. יושבים על כוס בירה, מנגנים קצת, שותים עוד קצת, מנגנים עוד קצת, ובעצם כל ההווי הזה התחיל לפני שמונה שנים בערך, כשהפאב הוקם. אחרי כמה שנים של נגינה בסשנים האלה, וכמובן גם כמה גיחות לאירלנד, לדבר האמיתי, הגענו כולנו למסקנה שזה מסתדר לנו לנגן ביחד, שזה נשמע טוב, והפכנו ל`קונלה`. אנחנו בעיקרון ההרכב הכי צעיר בארץ מבחינת מוזיקה אירית עד כמה שידוע לי".
"מוזיקה אירית קיימת בשביל ריקודים וסשנים"
מה בעצם מחבר אתכם למוזיקה אירית? זה משהו שאתם מביאים מהבית, משורשים כלשהם? "אין לי שום הסבר רציונלי לעניין הזה. אני ישראלי, ממוצא פולני, עם הורים צברים, לא באתי מבית אירי, ולא מבית מוזיקלי, זה פשוט חיידק שנדבקנו בו שלא עוזב אותך לכל החיים. זו מוזיקה עממית, מאוד שמחה, מאוד קצבית, מאוד מחברת אותך לאנשים אחרים, שמתאגדים לפעמים בבתים ועושים את הסשנים האלה. זו תופעה מדהימה. חוגגים למשל ימי הולדת ומביאים תופים, כינורות, אקורדיון, ממש מין סצנה קטנה ופרטית כזאת שלא מכילה הרבה מאוד אנשים". תנסה להיזכר ברגע הראשון שחיבר אותך למוזיקה הזו "אני חושב שזה היה כשה`לורד אוף דה דאנס` הגיעו לארץ, ב-99. באותה תקופה גם `הקורס` נכנסו לפלייליסטים, ויצרו אצלי את החיבור המינימלי למוזיקה אירית, שהוביל אותי למולי בלום. מה שהשלים את החיבור שלי למוזיקה הזאת זה הסשנים, שהם למעשה הרוח החיה של מוזיקה אירית. מוזיקה אירית קיימת בשביל ריקודים ובשביל הסשנים האלה. תוך כדי זה נחשפתי ללהקת `דרויש`, להקה אירית מאוד מפורסמת שהגיעה להופיע בארץ ופשוט סחפה קהל שלם על הרגליים. `דרויש` שכנעו אותי סופית שהחיידק הזה מוטמע בי, ולדעתי בכולנו". איפה למדתם לנגן בכלים האיריים העממיים? "באירלנד. אלה ואני היינו באירלנד תקופה ארוכה ולמדנו אצל מורים מקומיים. זו הדרך הכי טובה לטעמי ללמוד כלי עממי. אלעד היה באירלנד שנה ולמד שם לנגן אקורדיון וחליל צד, כשניגן עם להקות מקומיות שלימדו אותו את רזי המוזיקה האירית, איך מקשטים עם האצבעות, איזה דברים קטנים צריך לעשות כדי שזה יישמע אותנטי, עודד למד מהפאב, ממולי בלום, את הסגנון האירי". מלחינים מחדש מנגינות קיימות אתם גם כותבים מוזיקה אירית? זה אפשרי לישראלי לכתוב פולק אירי? "בעיקרון אנחנו הולכים לפי השיטה האירית. בגלל שהמוזיקה האירית מורכבת מהמון מנגינות שרובן ישנות, מה שאתה עושה זה למעשה מלחין מחדש מנגינות קיימות. זה מה שעושות כל הלהקות האיריות, וזה מה שנותן למוזיקה האירית את ההמשכיות שלה. אתה לא יוצר חומר חדש אלא קצת ממחזר חומרים של אנשים אחרים שהיו קיימים לפני מאתים שנה. אתה יכול לקחת יצירה של דקה שאיזה אירי קלאסי כזה זמזם לעצמו בשדה, ואתה כותב אותה מחדש ונותן לה רוח קצת יותר מודרנית. במקרה שלנו, בגלל שאנחנו מגדירים את עצמנו כלהקה של מוזיקה קלטית, אנחנו לוקחים גם מוזיקה סקוטית, מוזיקה גאליסיאנית, מוזיקה ברטונית, ועושים פיוז`ן לכולם". כשאני מנסה לנתח את זה, החיבור שלך הוא הרי לא לאותם סיפורי פאב איריים עממיים, כי זה לא משהו שהוא חלק מהחיים שלך, אלא בעיקר דרך המשיכה לפולק. מה שמוביל אותי לשאלה אם אותה משיכה לפולק לא גורמת לכם לחפש דברים גם בפולק המקומי. "זה לא שפולק מקומי לא מעניין אותי. אבל אני חושב שיותר מושכת אותי השפה הזרה. אני גם שר בעברית, אוהב את המוזיקה בעברית, אבל משום מה השפה הזרה מדברת אלי יותר, למרות שאני כן חושב בעתיד לנסות לעשות המרה של המוזיקה האירית לעברית. הופעתי למשל עם להקת `קלטן`. יש להם שיר שנקרא `עמליה` שהוא שיר עברי לכל דבר, בעיבוד אירי, שזאת דרך נהדרת להיכנס ללב של הקהל הישראלי. אני מאוד אוהב פולק ישראלי, אבל בשנים האחרונות החיידק של המוזיקה האירית תפס אותי כל כך חזק, אז זה כרגע הראש". "קונלה" יופיעו ביום שישי, 4 בדצמבר 2009 ב-22:30 במסגרת מפגש החורף של "סולם יעקב" בנוף גנוסר. הופעה נוספת: 27 בנובמבר ב-22:00 במרתף 10, חיפה.
17/11/2009
:תאריך יצירה
|