מפרט טכני:

הצבע של האלבום "אבן על אבן" הוא צבעו של מי שיונק את השפעותיו מאילנות מוזיקליים גבוהים כמו יוני רכטר ומתי כספי. הידיים הם ידי שגיא זקוסקי, מוזיקאי מצטיין של האקדמיה למוזיקה (זוכה פרס דיקאן הפקולטה לאמנויות הביצוע) שגדל בערד ועסק מגיל צעיר בלימודי פסנתר קלאסי וג`אז.

על אף הזיקה הברורה של 11 השירים של אלבומו הראשון של זקוסקי "אבן על אבן", לאוריינטציה של רוק ישראלי מתון, קל להרגיש את חינוכו הקלאסי של היוצר, בשכבות שבין השירים, ובכוח שמגבה את אותה השראה רכטרית- כספית, ונותן לה צידוק שהוא הרבה יותר מיומרה לשמה.

כוח מניע נוסף שמזין את השירים הוא הכאב על אובדן אימו, כאב שהוביל בסופו של דבר את זקוסקי ליצירת שירי האלבום, מה שהופך את הידע ואת הרגש לשני הכוחות המובילים של האלבום, משוואה שרע לא יכול לצאת ממנה.

זקוסקי, בן 29, נשוי וחי ברחובות, עדיין לא מופיע עם שירי האלבום, ועל הבמה תוכלו לראות אותו בעיקר כאמן אורח, נגן ומפיק מוזיקלי במופע משותף עם ארז הלוי ("הלילה", "הדייגים", "כך ברא אותך הטבע"), שאת אלבומו האחרון, "השער נפתח", הפיק מוזיקלית בשנה שעברה.

ציטוט נבחר:

"אני צריך עוד זמן/ לעכל את העובדה/ שגנזו לי כל סימן/ למצוא עוד דרך ישנה/ על המסלול המסוכן/ נוהג מהר כמו מטורף/ עלייך, על מה שחלף"

                 עטיפת האלבום, צילום: סיוון צדוק

השאלון:

מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?

התחלתי ללמוד פסנתר קלאסי כבר מגיל 6. בגיל 14 התחלתי להתעסק בעיבוד ובהפקה מוזיקלית, בעיר שגדלתי בה, ערד. בשנת 98 אמי נפטרה ממחלת הסרטן, והמשבר הזה שעברתי גרם לי להתחיל לכתוב שירים. הייתי אז קצת לפני הגיוס, והתחלתי לכתוב, בעיקר על הכאב.

"כשסיימתי את הצבא רציתי ללכת הכי רחוק שאפשר, אז למדתי בבית ספר רימון, ולמדתי תואר ראשון ושני בקומפוזיציה, באקדמיה למוזיקה בירושלים. היום אני מרצה שם במקצועות תיאורטיים של פיתוח שמיעה, תורת המוזיקה. אני עובד עם זמרים במחלקה לג`אז ולמוזיקה רב תחומית. הפקתי גם את האלבום של ארז הלוי ואת האלבום של אמיר נגבי, ועכשיו אני מוציא את האלבום שלי אחרי עבודה מאוד קשה והרבה זמן.

"המוות של אמא שלי היה המניע שגרם לי להתחיל לכתוב, לפני 11 שנים. יש באלבום שירים מאותה תקופה, אבל הם עברו הרבה מאוד שינויים לאורך הזמן שעבר מאז אותו משבר. בזמן הזה עבדתי על כל מילה וכל תו בכל שיר, אז יש שירים שעוסקים במישרין בנושא הזה, ויש שירים שבעקיפין. אני מוצא בכל שיר באלבום את הכאב ושברון הלב שעברתי. הרבה פעמים אני מנסה להסתיר את זה באמצעות סיפור אחר או סיטואציה אחרת, אבל זה קיים בכל שיר. זה משהו שהוא בתוכי. ברגע שבודקים את היחס שבין המילים למלודיה ולהרמוניה, אפשר להבין את זה.

מתי הבנת שמעוד בחור שכותב שירים אתה הופך את המוזיקה לדרך החיים שלך?

תמיד ידעתי שמוזיקה תהיה התחום שלי כי כבר מילדות עסקתי בפסנתר קלאסי ובג`ז ברמה גבוהה, ובעיבודים, ובעבודה באולפן. ברגע שהתחלתי ללמוד באקדמיה הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, אני רוצה להתעסק בזה בצורה המקצועית ביותר, אני רוצה לחנך בהמשך סטודנטים לאמנות, ולכתוב ברמה הגבוהה ביותר שאני יכול. ידעתי את זה מגיל צעיר, עם הנגינה שנמשכתי אליה יותר מלכל דבר אחר.

איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?

אני חושב שאפשר להגדיר את זה כרוק רך ונוגה, למרות שיש באלבום כמה שירים עם קצת יותר אנרגיה ודרייב. רוב השירים הם בנימה נוגה.

השפעות ומודלים?

החל ממוזיקה קלאסית וג`אז ועד אמנים ישראלים. אין לי מודל אחד ספציפי, מכל אחד אני לומד. אני חושב שהמוזיקה שלי נמצאת באזור של מתי כספי, יוני רכטר. ככה ארז הלוי חושב ואני יוצא מנקודת הנחה שאולי הוא צודק...

מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?

שעברתי איתו תהליך של השלמה עם המציאות שלי. בזכות האלבום אני מרגיש איזו שהיא הקלה מהכאב, שאני יכול לחלוק אותו גם עם אחרים ולהוריד ממני קצת את העול.

שורה שקרובה במיוחד ללבך משירי האלבום?

אין שורה ספציפית, אבל אני חושב שהשורה שאיתה אני מסיים את הדיסק, "וכמו בכל שנה מניח אבן על האבן, מוחה את הדמעה" ("אבן על האבן"), זו השורה שמסכמת את 11 השנים האחרונות שלי, ואני מאמין שגם את השנים הבאות.

טריגר לכתיבת שירים?

פשוט דברים שאני חווה, שכואבים לי, שנוגעים אלי, ומהווים טריגר לכתיבה. אני חושב שמבחינת זמן אני כותב יותר באזור של הערב, אבל זה לא משהו קבוע.

עם אקדח לרקה, על מה לא היית יכול לוותר: מילים, מנגינות, שירה או נגינה?

לא יכול לוותר על לנגן.

מה אתה אוהב במוזיקה ישראלית?

אני חושב שבמוזיקה ישראלית יש נושאי כתיבה שאין במוזיקה אחרת, כמו פיגועים, כמו הקטל הרב בדרכים, כמו הצבא. אלה דברים שקשה למצוא אותם במוזיקה של מדינות אחרות, ואלה נושאים שמאוד מדברים אלי כישראלי שחי כאן.

ומה לא אוהב במוזיקה ישראלית?

אני לא יכול להגיד משהו ספציפי, אבל אני לאאוהב שמתייחסים למוזיקה כמו אל לחמניות, כשאחד עושה משהו ומיד אחריו כולם נשמעים אותו דבר. אם יש ז`אנר או מודה מסוימת, כולם כותבים אותו דבר. מטרת האמנות והמוזיקה הוכיחה לאורך כל השנים דווקא את החידוש.

הופעה אחרונה שראית?

עידן רייכל בהיכל התרבות בפתח תקווה. מאוד אהבתי את האנרגיה שיש על הבמה. ההרכב האחיד, השותפות של הנגנים, זה היה מאוד מרגש.

התקליט הראשון שקנית בחיים?

"גזוז", 20 להיטים. זה היה בקלטת.

דיסק אחרון שרכשת?

שלומי שבן, "שרמוטה פוריטנית". קצת באיחור, אבל קניתי בסוף.

אלבום שהיית לוקח לאי בודד שהתקנון שלו אוסר על הכנסת אייפודים?

אני חושב שהייתי לקוח איזו שהיא הקלטה של `תמונות בתערוכה` של מוסורסקי. זו יצירה שתמיד מרגשת אותי.

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר ובאיזו שעה זה קורה?

השעות שאני קם בהן משתנות מיום ליום. בסדר היום שלי אני מלמד, עובד באולפן, כותב, ומתאמן הרבה בנגינה.

ממה אתה מתפרנס?

אני מרצה למוזיקה, מלמד, מפיק מוזיקלי, עושה כל מיני פרויקטים באולפן, כותב מוזיקה לסרטים, בעיקר דוקומנטריים, מתפרנס מכל מה שקשור למוזיקה.

עבודות עבר ביזאריות?

בזמן הצבא שידרתי משחקי כדורגל של הפועל ערד בערוץ המקומי. צילמתי, ערכתי ושידרתי. וון מן שואו, מה שנקרא.

חוץ ממוזיקה?

אני אוהב ללכת לים, לנוח הרבה בזמן הפנוי, לקרוא, וקצת לחפש דברים מעניינים באינטרנט, דברים שמאתגרים קצת אינטלקטואלית. כל מיני מאמרים או דברים כאלה.

מה רצית להיות כשהיית קטן?

מגיל קטן אני זוכר את עצמי מנגן אז אני כל הזמן יודע שזה מה שאני אעשה. תמיד רציתי להיות ליד הפסנתר באיזשהו אופן וידעתי שאני אהיה מוזיקאי. לא ידעתי בדיוק מה, אבל ידעתי שזה מה שאני אעשה.

מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?

כי משמעותי מבחינתי זה המוות של אמא שלי. זה הדבר שהפך אותי בן רגע מנער לאיש בוגר שלוקח אחריות על עצמו, וכלפי הסובבים. זה שינה לי את כל האופי והאישיות. אין דבר יותר משמעותי מזה בחיים שלי.

מה הדבר שהכי מפחיד אותך?

שיום אחד יהיה קץ של האמנות בארץ. זה הכי מפחיד אותי כי זה הדבר שאני מתעסק בו, ואני פוחד שלא תהיה לגיטימציה לדברים שהם קצת מאתגרים ומעניינים מוזיקלית.

וברמה האישית יותר?

ברמה האישית עברתי כבר פעם אחת מוות, וזה דבר שסובב אותי הרבה זמן, ואני מאמין שיש אחרינו המשך. אבל עצם קיומי כמוזיקאי זה דבר שמאוד מדאיג אותי כי זה מראה את כל העתיד של המדינה ושל ההשכלה הגבוהה פה, וזה מאוד מאוד מפחיד אותי.

מה הדבר שהכי מצחיק אותך?

דברים קטנים מהיום יום שאנשים עושים באופן טבעי ולא שמים אליהם לב. שכנים שצועקים, ריבים על חנייה, הרבה דברים שהאדם עצמו לא רואה אותם כמצחיקים כי זה חלק מהאופי שלו, אבל כשמסתכלים מבחוץ רואים שזה מצחיק.

שגיא זקוסקי, "אבן על האבן"
http://szmusic.webs.com