המחזמר המצליח עולה השבוע בגרסה תזמורתית שמפגישה על הבמה את אילי גורליצקי ויונה עטרי
מחזמר בלבוש מלכותי לתזמורת
בשנת 1964 עיבד ותרגם נתן אלתרמן את מחזהו של סמי גרונמן "החכם והכסיל" למה שהפך למחזמר העברי המצליח ביותר בכל הזמנים, "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". את השירים הלחין סשה ארגוב. אילי גורליצקי בתפקידו הכפול הנפלא כשלמה ושלמי, יונה עטרי כנעמה אשתו של שלמי הסנדלר, ורחל אטאס כנופרית המצרייה, חרכו את הבמות אלפי פעמים בתפקידיהם המיתולוגיים.
תנועותיו המפורסמות של גורליצקי המרקד בפני אשתו נחקקו כל כך בזיכרון הקולקטיבי, עד שהתערבבו בזיכרוני האישי וגרמו לי להאמין שאפילו אני הספקתי לראות אותו מבצע אותן על הבמה באחת ההפקות המחודשות, זיכרון שהתנפץ בשיחת הטלפון שלי עם גורליצקי, שחוזר עכשיו לתפקידו המקורי ולזוגתו המקורית, יונה עטרי, בגרסה החדשה למחזמר, שמעלה התזמורת הסימפונית חיפה, בניצוחו של אריה לבנון.
את ההזדמנות הבאמת נדירה הזו לצפות בשניים מתאחדים על הבמה מספקת הגרסה החדשה, שנשארה נאמנה באופייה למחזמר המקורי, ותוחזקה בקטעי קישור שנכתבו בידי גורליצקי, ומתוכננת לשתי הופעות בלבד השבוע בתיאטרון הצפון ובאודיטוריום חיפה. לצידם של גורליצקי ועטרי תמצאו גם את דפנה ארמוני והמקהלה הקאמרית טבעון.
"אנחנו מחדשים את האהבה הישנה שלנו לשלמה המלך ושלמי הסנדלר", מספר גורליצקי, "אבל הפעם בלבוש חדש, לבוש מלכותי הייתי אומר, של התזמורת הסימפונית בחיפה, שמנהלה המוזיקלי הוא נעם שריף. בשנת 64` עשה אריה לבנון את העיבודים בשיתוף עם עלם צעיר ומבטיח ששמו נעם שריף, ועכשיו זו סגירתו של המעגל.
"לבנון עשה את העיבודים התזמורתיים הגדולים לתזמורת של 60 איש, עם כלי מיתר, עשרות אבובים, חצוצרות, כלי הקשה, משאת נפשו של כל אמן, זמר, בדרן, שרוצה לפרוק מעליו את העניין התמידי הזה של תזמורת של שלושה-ארבעה אנשים שיש בה קלידים שמנגנים את כל הכלים. כאן יש כלים חיים, וזה בהחלט שם אותנו על פלטפורמה אחרת, וזה פשוט מרגש, להיכנס ולשיר את `בהיכלו יושב שלמה` עם ליווי תזמורתי שנותן לך אפשרות להתעלות ולהגיע לגבהים שבצורה רגילה אתה לא מגיע אליהם".
"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", מימין: יונה עטרי, אילי גורליצקי ורחל אטאס, משמאל: רחל אטאס , צילום: מולה את הרמתי
"אין שום שינוי בכושר הפיזי שלי"
בין השירים יוגשו קטעי קישור שכתבת. מה בדיוק יקרה על הבמה?
"זו לא ההצגה עצמה, אבל אני מקדם בשפה אלתרמנית את העלילה, כי אנשים בסך הכל לא באים לשמוע ערב קונצרטנטי בלי שהם יודעים את העלילה. אני מתאר את המלך או את הסנדלר, עושה מונולוג פה ושם, הכל באווירה של המחזה, וכך הקהל יודע בדיוק למה דפנה ארמוני בתפקידה כנופרית המצרייה שרה את השיר הזה כאן, ומהו השיר הבא".
ספר בכמה מילים, למי שלא זכה להכיר את המקור, את סיפור העלילה, המשיק קצת ל"בן המלך והעני"
"בירושלים מושל שלמה המלך. בשוק של ירושלים מסתובב סנדלר שדומה לו שתי טיפות מים, `תו לתו המלך לפרטיו`. נופרית, פילגשו של המלך, עושה מהעניין הזה שערורייה, ומספרת למלך שיש מישהו שמשים עצמו למלך. המלך אומר, `תביאו לי אותו ואנחנו נראה`. נעמה, אשת הסנדלר, מתעקשת לבוא איתו לארמון המלך, כמובן ששלמה שם עליה עין, והיא מובאת אל הרמון הנשים.
"שלמה המלך מחליף בגדים עם הסנדלר, כי הוא אומר לעצמו, `מה אני ומי אני עת בגד המלכות מעליי יוסר`, או במילים שלנו, האם הבגד עושה את האדם, או שיש תכונות מולדות אחרות שגורמות לכך שכל מי שיראה אותך יהיה משוכנע שאתה המלך, אבל זה לא ככה. אפילו שר צבאו שרואה אותו עם הבגדים האלה זורק אותו לשוק, שם חושבים אותו כולם למשוגע שמאמין שהוא המלך.
"בינתיים, הסנדלר הלבוש בבגדי המלך מתנהג קצת מוזרה, אבל מאמינים שהוא המלך. על רקע זה יש סיטואציה מצחיקה כשהוא אומר שטויות מצחיקות של איש שוק, והכל מסתובב סביב ההומור הסנדלרי העממי שלו. אנשי השוק יודעים ש`אם בין דברי חכם ובין דברי טיפש כאילו אין הבדל, הבדל בכל זאת יש`. אלתרמן צרוף. וככה זה מתנהל לאורך המחזה".
התפקיד נשאר במקומו, ואתה משתנה לאורך השנים. מה משתנה ביחס שלך אל התפקיד הזה שאתה חוזר אליו כל פעם ממקום אחר?
"תראי, במלואו, בפעם האחרונה שביצעתי אותו זה היה לפני 25 שנים, אבל הפעם הראשונה הייתה לפני 45 שנים. אני חושב שמה שמשתנה זה אולי איזו שהיא בגרות שמשנה פרופורציות. זאת אומרת, יש גם דברים חשובים אחרים בחיים, ולכן זה מקל עליך להיכנס לתפקיד, אבל לא באיזה יחס של קדושה כמו זו שאפפה אותנו כשעבדנו עם אלתרמן הגדול. היום אני מסתכל על זה כעל יצירת ענק של אלתרמן המתרגם והמעבד. יש שם מטבעות לשון כמו, `כי חי האיש חיים קצרים כה, ומת לזמן כל כך ארוך`. זה משפט ענק. אני כל הזמן בחיים אומר אותו. לכן החזרה לזה היא דבר נפלא, אבל זה לא משהו קדוש. יש הרבה דברים קדושים אחרים בחיים".
מדובר בתפקיד מאוד תנועתי, מאוד פיזי
"ואני רוצה להגיד לך, למרות שזה עלול להישמע אולי פלצני, שאין שום שינוי בכושר הפיזי שלי, כי יונה ואני מופיעים כל השנים בקטעים, יש לנו באמת המון המון הופעות שבהן אנחנו שרים את שירי שוק המציאות, וכולם אומרים, `איך אתם מתנועעים? מה קורה כאן?`, ואני אומר, אני לא יודע, כל זמן שזה עובד אני לא שואל למה".
אילי גורליצקי, צילום: יח"צ
המסיבה של אלתרמן
בשנת 2005 העלה תיאטרון הבימה הפקה חדשה של המחזמר עם אבי קושניר בתפקיד שלמה ושלמי, בעיבודים מוזיקליים של יוני רכטר. ראית את ההצגה הזו?
"לא יצא לי, אבל הייתה לי איזו שהיא רתיעה מן העיבודים המוזיקליים ששמעתי. יכול להיות שאני טועה, ויכול להיות שאני שבוי, אבל סשה ארגוב כתב מוזיקה עממית, אפילו נאיבית, והצלילים המודרניים האלה עם הקצבים החדשים, ממה שאני שמעתי, לא נכנסו לי, אף על פי שאני מעריך מאוד את רכטר שהוא באמת מוזיקאי נפלא, הקונספציה הזו לא נראתה לי, וקיבלתי איזה סימוכין כאלה גם מאנשים שנתנו אז את ידם לדבר.
"אבל אני משוכנע שקושניר היה מצוין ושההפקה הייתה מצוינת. אני את המוזיקה של סשה אוהב כמו שהוא כתב אותה, עם העיבודים שלהם הוא נתן את הסכמתו, ואני לא חושב שאת `מיי פייר ליידי` היו עושים היום אחרת, עם מקצבים של היום, אלא בדיוק כמו שכתבו אותם אז".
מעניין אותי לשמוע את דעתך על מה שקורה היום במוזיקה ובתיאטרון, בהתייחס לעובדה שאפשר לומר שהמחזמר מייצג תקופה שבה מה שהצליח היה גם איכותי, בניגוד אולי לתקופה שלנו
"אני לא רוצה להגיד את הדברים האחרונים שאמרת, אבל עם הרישא שלך אני מאוד מאוד מסכים, שההצלחה הייתה איכות, והאיכות עשתה את הרייטינג, והיום לפעמים יש פריצות כאלה שלא האיכות אלא האנטי איכות עושה את הרייטינג. וזה לא בגלל שזה מה שהקהל רוצה כי הוא נולד עם זה, אלא כי את הקהל גם מרגילים.
"אז, השפה האלתרמנית הייתה פשוט נפלאה, אף על פי שגם אז לא דיברו אלתרמנית, אבל כולם אהבו לשמוע ולהיות חלק מהמסיבה הזאת. ולכן הזיכרונות שלי מההצגה היו... קודם כל, איזה קאסט! רחל אטאס, שהיום, אגב, דפנה ארמוני נכנסה לנעליה בהצלחה גדולה, היא פשוט נפלאה לדעתי, וזוגתי הנצחית יונה, זה כיף לחזור אליה, ובונים שעשה אז את הבימוי, והמוזיקה של סשה ארגוב, והתפאורה של אריה נבון, חגיגה, חגיגה, חגיגה".
"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" יעלה ביום רביעי, 2 בדצמבר ב-20:30 בתיאטרון הצפון, טל`: 04-8814814, וביום חמישי, 3 בדצמבר ב-20:30 באודיטוריום חיפה. לרכישת כרטיסים בתיאטרון הצפון ובקופת התזמורת: 08-8599499.