קונוטציה של שלום

גם בשנתו השישית מפגיש הכנס "מדברים אמנות" ( 10-9 באוקטובר בימק"א ירושלים) אמנים ויוצרים יהודים ופלסטינים מתחומי אמנויות הבמה בניסיון לקדם את הדיאלוג התרבותי ואת שיתופי הפעולה האמנותיים בין העמים.
 
בין אירועי הכנס יתקיימו  סדנאות מקצועיות של יוצרי תיאטרון, מוזיקה ומחול, ומופעים פתוחים לקהל של אמנים יהודים ופלסטינים. לכבוד מופע הנעילה של הכנס, לובנה סלאמה, זמרת הבית של תזמורת נצרת, שברזומה שלה דואטים עם אמנים חו"ליים נכבדים כמו סולן רדיוהד תום יורק ועומר פארוק טאקבילק, תאחד כוחות עם דוד ד`אור, למופע הכולל שירים בעברית, בערבית ובאנגלית.
 
"את לובנה פגשתי בפעם הראשונה לפני די הרבה שנים, כשהיא תרגמה את המילים של `שמור על העולם ילד` לערבית", מספר ד`אור, "וזה מאוד מאוד ריגש אותי כי פתאום השיר קיבל קונוטציה של שלום. הילדים שלנו והילדים שלהם, שישמרו על העולם. מין בקשה מדור העתיד לחיים טובים יותר בעולם הזה. הופענו אז יחד בשני שירים בהופעה של תזמורת נצרת שהתארחתי בה, והיא שרה כל כך יפה, והיא כל כך מקסימה על הבמה שהיא מיד שבתה אותי ואת הקהל בקסם שלה.
 
"מאז עברו כמה שנים, ובינתיים פנו אלינו לעשות את המופע המשותף הזה, שבו אנחנו מנסים בעיקר להביא את המסר הזה של עד כמה אנחנו בני האדם קרובים אחד לשני ועד כמה בעצם זה אפשרי לחיות בשלום והרמוניה, אם זה היה תלוי רק באנשים, ולא בעוד כל מיני גורמים".
 
איך החיבור הזה בא לידי ביטוי על הבמה?
 
"דרך המוזיקה. מוזיקה בעיניי היא האלמנט המחבר. מוזיקה זו השפה של הלב, וברגע שמתחילים לשיר, פתאום מזהים דרך השירה ודרך הקול את כל המערכת הרגשית שיש לנו כבני אדם, ואז כאב הוא כאב, לא משנה של מי, ושמחה היא שמחה, ולכן, כאשר שרים יחד, כמו נמוגים הגבולות האחרים, הדי מלאכותיים למעשה, שלכאורה עומדים בין זמר יהודי לזמרת ערביה, ונשארת רק המוזיקה, השפה של הלב, המקום הנקי הזה".
 
איך נראה הערבוב מבחינה אמנותית? אתה שר בערבית, היא שרה בעברית?
 
"המופע הוא מופע משותף חד פעמי, חשוב להדגיש, שבו ההרכב של הנגנים שמלווים אותי במופעים, מלווים גם את לובנה במספר שירים שלה, מלווים אותי במספר שירים שלי, ואת שנינו יחד בשישה שירים שאנחנו שרים יחד, בעברית, ערבית ואנגלית. לובנה שרה שירים שלי שכתבתי בעברית, אני שר שיר של עבד אל חלים חאפז בערבית, אנחנו שרים ביחד גם את Imagine, שזה בעיניי אולי שיר השלום האולטימטיבי והיפה ביותר שנכתב אי פעם, ואותו אנחנו שרים גם באנגלית, גם בעברית וגם בערבית".
 
בוא נדבר רגע על הדמיון האמנותי בין שני העמים האחים האלה
 
"עמים אחים לחלוטין. קודם כל השפה, שהרבה פעמים מאוד משפיעה על המוזיקה, על הלחן, והשפות שלנו הן שפות מאוד דומות, עם האותיות הגרוניות, והמון מילים שנשמעות ממש אחיות. שם יש את עניין רבעי הטונים שאצלנו קיים רק במקומות מסוימים במוזיקה שלנו, והוא יפהפה בעיניי. השירה בעולם הערבי, גם הקלאסית, היא יפהפייה במורכבות שלה, לא פשוטה לאוזן המערבית, גם במידה הרגשית שהם מחדירים למוזיקה, הכל שם מאוד רגשי".
 
גם אצלנו
 
"ולכן אנחנו מתחברים".
 
איפה החיבור האישי שלך למוזיקה ערבית?
 
"קודם כל, באתי ממשפחה שנולדה בלוב, ככה שזה לא זר לאוזניים שלי. דבר שני, אני מתחבר למוזיקה בכלל. כששרתי בפעם הראשונה את השיר `אחלם ביכ`, אני חולם עליך, של עבד אל חלים חאפז, עם כל רבעי הטונים וכל המבנה הכל כך מיוחד של השיר, התרגשתי מאוד, כי זה מביא לידי ביטוי עוד פן בשירה שלי שהמעטתי להשתמש בו".
 
עכשיו שאני יודעת שאתה בן להורים מלוב אני חייבת לשאול איך זה, אם כך, שעד היום מיעטת כל כך להשתמש בו? הקונוטציה הראשונה שעולה לי למשמע השם שלך היא לא ממש לובית
 
"קודם כל זה בא לידי ביטוי באלבום האחרון שלי שנקרא `שירת רבים` שרובו ככולו פיוטים צפון אפריקאיים מבית אבא. אני לא יודע להגדיר את עצמי, אבל בארץ הזו עם קיבוץ הגלויות שלה, בלי קלישאה, נחשפתי לכל כך הרבה סגנונות מוזיקליים. כבחור שהוריו באו מלוב, השכנים שהיו הכי קרובים אלינו היו פולנים ששמעו מוזיקה קלאסית, יחד עם המוזיקה הישראלית שהתנגנה בארץ, הכל במעין מיש-מש אחד גדול נטמע בתוכי, ולכן שום דבר לא זר לי, וזה יתרון לא רק שלי אלא של הרבה מוזיקאים ישראלים שיכולים לגעת בהמון תחומים באופן מאוד טבעי.
 
"אני באמת מקווה שהמוזיקה תצליח לחבר לבבות, ולגרום לכולנו לאהוב יותר ופחות לשנוא. אני מאמין לגמרי ביכולת של המוזיקה ליצור שינוי, ואני חושב שיש לכך גם הוכחות, רק צריך להיות יותר פתוחים לזה ולא להיות ציניים כמו שהרבה מהאנשים סביבנו". 
  
  
המופע המשותף של דוד ד`אור ולובנה סלאמה יתקיים ביום חמישי, 10 בדצמבר 2009 ב-20:00 באולם ימק"א בירושלים.  כרטיסים למופע:  65-50 ₪ , במשרד "קלעים"  02-6222333  וב-"בימות" 02-6237000. פרטים על ההרשמה לכנס ועל המופעים הפתוחים לקהל בטל`: 02-6728040.