בין שני אלבומים בא אי.פי.

אחרי שהוציאו לפני שנתיים את Violently Delicate, אלבומם הראשון, מגיע תורו של Delicately Violent, מיני אלבום חדש של להקת "אטליז", הרכב שהקים גיא בן שטרית ("אינפקציה") בשנת 2001 ועבר תהפוכות הרכביות ומוזיקליות לא מעטות עד שמצא את החברים והסולנית איתם יצר את שני האלבומים.

בהרכב הנוכחי חברים גיא בן שטרית - מנהיג, כותב, גיטריסט הלהקה ושירה, אור בהיר - גיטרות, עמית ארז - גיטרות ושירה, עומרי הנגבי - תופים, הדר גרין - בס ושירה, לי טריפון - סולנית וכותבת. כן מתארחים באלבום אדם שפלן ויובל סמו.

ב- Delicately Violent  תוכלו למצוא כמה מהשירים שלא מצאו את דרכם לאלבום הראשון, ותוספות שהצטברו ושלא ימצאו את מקומם גם באלבום השני של הלהקה עליו הם יגעים בימים אלה, אלבום המתעתד לצאת בסוף 2010.

הקו המוזיקלי של "אטליז" שהצטיינה באלבום הראשון בשירים שעוברים לא מעט שינויים מקצביים ומוזיקליים בתוך כל שיר, עם השפעות ממגוון מוזיקלי רחב שעובר דרך שדות הרוק המתקדם ועד הפופ, מערב באי. פי. מלודיות ומקצבים לא שגרתיים באמצעות שירים המביאים לידי ביטוי את יכולותיה הקוליים המפותחים של טריפון, ומתפתח לכיוון יותר ממוקד ומלודי, אבל לא כזה שתזמזמו, בהכרח, אחרי שתי השמעות.

חלק משירי האלבום תוכלו להוריד בחינם באתר הלהקה (www.eatliz.com), ואת המיני אלבום עצמו ניתן לרכוש, נכון לעכשיו, בהופעות הלהקה בלבד, כחלק מהתפיסה שלהם את הקו החדש של תעשיית המוזיקה נכון להיום.

"בסך הכל קלטנו את הווייב הרווח הכללי של מה קורה פה במציאות המוזיקלית, גם בארץ וגם בעולם", אומר בן שטרית, "והחלטנו לחבור למציאות, נראה לי, והחלטנו שכמה שיותר אנשים ייחשפו למוזיקה שלנו ככה ייטב. אנחנו לא מאלה שישמרו עכשיו את המוזיקה שלהם במגרה ויחליטו לחכות עד שמישהו יטרח להוציא כסף ולקנות את הפלסטיק. מעבר לזה יש את ההיבט הירוק שגם עליו אנחנו יכולים קצת להתרפק, ולהגיד יאללה, פחות פלסטיק בעולם".

ובכל זאת יש על הפרק אלבום שלם שעומד לצאת בסוף השנה הבאה

"כן, אלבום שלם שאני עכשיו במיקסים שלו. האלבום השלם יהיה חדש לחלוטין, חומרים שונים שמציירים את `אטליז` באור הרגיל של  `מה לעזאזל אתם רוצים`, כי אנחנו מאוד זזים כל הזמן, כי אין מה לעשות, החיים בתנועה ואנחנו איתם, זורמים עם זה, מתפתחים, והולכים לכיוונים חדשים מהרגע הראשון, מהאימפקט הראשוני של `אטליז` כהרכב שנוצר לפני שמונה שנים, וזה ניכר בתקליט הבא.

"יש סוג של התקדמות מוזיקלית, לטעמנו לפחות, וגם שינוי צורה. שינוי צורה זה שלפעמים דברים שהם לאו דווקא נינוחים יותר, אנחנו עדיין עצבניים ומרגיזים את האוזן, בין שיר לשיר אחר יש דפוסי התנהגות מוזיקליים אחרים, אבל עכשיו בתוך השיר אין כל כך הרבה שינויים, להבדיל מהאלבום הראשון שבתוך שיר אחד היית יכול לקבל איזה שמונה מנות שונות".

ההקבלה, היפוך השמות של האלבום הראשון והמיני אלבום מעידים גם על תוכנו

"היפוך השם נובע בעיקר בגלל ארבעה קטעים לפחות מתוך האי.פי. שהם שירים שכבר היו מוכנים והוקלטו בזמן האלבום הראשון, ולא מצאו את מקומם בו, בעיקר בגלל שהאלבום הראשון היה מתוסבך ומסובך דיו, וגם בגלל ש-12 טראקים זה די והותר, והם מצאו את מקומם באי.פי., פלוס קטעים חדשים שנוספו ברבות השנים".

ביניהם קאבר ל- army of me של ביורק

"ביניהם קאבר לביורק שאנחנו מבצעים מזה כמה שנים טובות כבר וחבל היה לנו לפספס, כלומר אם הוא לא היה יוצא באי.פי., מן הסתם הוא לא היה יוצא לעולם, כי כבר התקדמנו הלאה משם".

               עטיפת האי.פי. Delicately Violent

משבר גיל 37
 
מה עבר עליכם כהרכב, בארץ ובעולם, בשנתיים שעברו מאז האלבום הראשון שהוצאתם?

"מה שקורה פה בארץ זו בהחלט התקדמות. אני יכול להגיד שיש כמה תכניות אירוח בגל"צ, שאלה דברים שלא חווינו פעם, מאשרים לנו כל מיני אירוחים בצורה יותר חלקה. השם שלנו כנראה עשה את שלו, עבודת השטח החזקה והאינטרנט המאוד עוצמתי שאנחנו עובדים עליהם בשנתיים האחרונות עשו את שלהם וזה מורגש, גם ברמת איך שקהל מגיב ויודע את המילים לשירים, כל אותם דברים שנחשבים סימני היכר להוקרה".

הופעתם הרבה בשנתיים האלה?

"אנחנו מופיעים בהתאם למה שאנחנו מייצרים. כלומר אם יצא אי.פי. אנחנו נעשה מקבץ יותר צפוף של מופעים שיתפרסו על יותר מקומות ברחבי הארץ ולא רק פה במרכז. עובדים על פי מה שהגיוני. אם יש משהו שצריך לקדם אז עובדים בהתאם".

ובחו"ל?
"ממש עכשיו אנחנו מרכיבים לעצמנו סיבוב אירופאי שיתרכז בעיקר בגרמניה. אנחנו רוצים להאמין שעד אפריל כבר יהיו לנו כמה נקודות על המפה. בשנתיים האחרונות היינו עסוקים בלקדם את עצמנו בצורה אחרת, של שיווק הקליפים ואלבום הבכורה. ההצלחה של הדברים האלה מתגלה בטווח מאוד רחוק, זה כנראה לא משהו מיידי.

"משהו שלא עשינו, וחבל, היה קשור גם ברמה הטכנית של זמנים שלא הסתדרו ואנשים שהיו עסוקים בענייני עבודה אחרים, כך שלא קידמנו את העניינים שלנו בחו"ל בלייב, וזה חבל, וזה מה שאנחנו הולכים לרפא הפעם, ואת האלבום החדש שעדיין לא יצא, נגבה במופעים בסיבוב בחו"ל".

שמונה שנים, כאמור, אתה מוביל את "אטליז" בדרך לא לחלוטין קלה. מה מזין את הכוח כל פעם מחדש לעשות את המלחמה על הדבר הזה, שהוא לא פשוט ולא מהיר?

"הייתי בן 37 בשבת האחרונה, וחשבתי בדיוק באמת. לא מזמן נכנסתי לאיזה מין סחרור של התקף חרדה קל, נקרא לזה, של `פאק, מה אני עושה בגיל 37?`. כי סך הכל, אני, מהיום שנולדתי אני יודע מה אני רוצה לעשות. אני אוהב לצייר, עוסק באנימציה ואני אוהב לעשות מוזיקה. תמיד ידעתי שמתישהו יתעורר המקום הזה של האם זה באמת מה שאתה רוצה לעשות בחיים, ובגיל 37 התעוררתי והסתכלתי על עצמי ואמרתי, אני לא יודע אם זה מה שאני רוצה לעשות כשאני אהיה גדול, וזה עסק ביש.

"עד היום לא הייתי בצומת הזו מעולם, כי מגיל אפס ידעתי מה אני רוצה לעשות. אז עכשיו לי אין הרבה ברירות. זה מה שעשיתי, יש מאחורי כדור שלג שגם אני בניתי וגם גדל מעצמו, וכמו שאומרים, זה גדול ממני, ואין לי ברירה. כרגע אני מונחה, בורח מהמדרון ומאחוריי כדור שלג ענקי. זה או זה, או להימעך". 
 

אטליז יופיעו היום, יום ראשון, 20 בדצמבר 2009 ב- 22:30, באברקסס, תל-אביב. הכניסה חופשית. הופעות נוספות יתקיימו ב-8 בינואר 2010 בקיבוץ עין השופט, ב-22 בינואר במועדון ברזילי בתל-אביב וב-2 בפברואר בבארקה באר שבע.