במה יפהפייה, דימויים נפלאים ושחקנים מצוינים חוברים לחוויה תיאטרונית נהדרת לילדים ולהורים
חווית תיאטרון אמיתית
שוב מציב תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער (החוגג בימים אלה 40 שנות פעילות!) את רף האיכות המקומי להצגות ילדים. הפעם עם ההצגה "הרפתקה בקרקס", המציגה את ההתמודדות עם הפחד דרך סיפורו של לנסלוט, נער ביישן, בודד ופחדן.
יום אחד מגיעים לחנות הגרוטאות של דודתו של לנסלוט הנערה לני וחתולהּ המדבר. מנהל קרקס מרושע המחליט לגנוב את החתול לקרקסו, מאלץ את לנסלוט להתמודד עם פחדיו ולצאת עם חברתו למבצע הצלת החתול, תוך שהוא מתגבר בדרך על קשייו, חששותיו וביישנותו הגדולים.
"הרפתקה בקרקס" היא לא הצגת ילדים אלא תיאטרון לילדים, תענוג המאפשר להם להתמודד עם חווית תיאטרון אמיתית הבאה לידי ביטוי בכל פרט בימתי.
את האווירה התיאטרונית הם יוצרים באמצעות במה יפהפייה ועליה תפאורה המביאה דימויים נפלאים ומתוחכמים של קרקס, משחקי תאורה נהדרים המשלימים את התמונה, מוזיקה השואבת מהצבעים הקרקסיים המוכרים לנו מהעבר בצירוף סאונדים אלקטרוניים מעודכנים, תלבושות מלאות השראה ושפה משחקית מהוקצעת. כל אלה מספקים לקטנים חוויה תיאטרלית שלמה המניחה בפניהם את היסודות המוצקים ביותר בדרכם להפוך לצרכני תיאטרון בוגרים.
נושא השפה בא לידי ביטוי גם בשפת הדיבור היפהפייה וגם בשפת הגוף הנפלאה שמפגין צוות שחקנים מצוין, הראל מוראד, אייל רדושיצקי, לאה גלפשטיין ויעל טוקר, המייצרים, כל אחד במסגרת תפקידו, דמויות נפלאות שאותן מוביל החתול המדבר (יובל שלומוביץ), חתול אסרטיבי מאין כמותו המהווה את הקונטרה לביישנותו ולחששנותו של הגיבור.
אחד המפתחות לחוויה התיאטרלית ב"הרפתקה בקרקס" הוא השימוש המבריק במזוודות המאכלסות את חנותה של דודתו של לנסלוט, ההופכות במהלך ההצגה לחיות במשחקם של הילדים, ואז לדלתות שעליהן הם נוקשים בחיפושן אחר החתול החטוף, כל זאת באמצעות הדמיון בלבד, מה שמאפשר, שוב, לפתח את דמיונם של הילדים בדרך לחוויה התיאטרונית הבוגרת.
הילדים מרותקים, מעורבים, צועקים אל הבמה את התשובות הנכונות לשאלותיהם של גיבורי ההצגה וההורים זוכים גם הם לחוויה מעשירה המכבדת את צופיה בכל שלב ותחום.
נכון עושים כנראה אנשי התיאטרון שמייעדים את הצגתם לבני השש עד עשר (בן השמונה שצפה מטעמנו אהב במיוחד את המוזיקה ואת הסיפור), ובכל זאת העזתי לקחת איתי גם את בת השלוש וחצי שהבטיחה להסתדר גם בהצגה לגדולים, וזו יצאה בסיום ואמרה, "את יודעת מה למדתי אמא? למדתי שלא צריך לפחד". עמדה בהבטחה כמו גדולה.
"הרפתקה בקרקס", מאת ג'יימס אמברוז בראון, תרגום: יעקב שבתאי, עיבוד ובימוי: שי פיטובסקי, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. 27 בפברואר, מרכז סוזן דלל, במסגרת "פסטיבל ירון להצגות ילדים".