תיאטרון אורנה פורת מארח את תיאטרון מופע להצגה מלאת חיים, צבע ותנועה. רק חבל שהשפה דלה מעט
למלך החיות יש הודעה: הוא לא רוצה להיות אריה, הוא צריך חופש מחובות המלוכה והולך לחפש את עצמו. אולי יהיה ציפור ויעוף מארץ לארץ, אולי תנין שיסתלבט כל היום במי הביצה עם חבריו. הוא עדיין לא החליט. בכל מקרה הוא עוזב, הוא מתפטר, מצדו תמצאו לכם מלך אחר.
בעזרת קוסמת הנקרית בדרכו הוא הופך לאט לאט מאריה ל"ארטווסזברהפורפרזונצבצפרדע", שילוב של כל החיות שחשקה נפשו לנסות ולהיות, וב-50 הדקות של ההצגה עובר את המסע שגורם לו להבין, בסופו, שכל אחד צריך להרגיש טוב עם מי שהוא, במקום לנסות להיות בכל פעם מישהו אחר.
זהו סיפורה של "לא רוצה להיות אריה" שכתב וביים יאקי מחרז - הצגה מוזיקלית המשלבת בין שחקנים לרקדנים מבית "תיאטרון מופע", המתארחת בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. רגעי התנועה והריקוד הם אכן הרגעים הבימתיים המוצלחים במיוחד בהצגה, ביחד עם הצד הוויזואלי המרהיב, הפונה אל החושים בעזרת במה מלאת חיים, צבע ותנועה. מסך אחורי שקוף שמאחוריו חלק מההתרחשויות הבימתיות – בצירוף עבודת תאורה מצוינת – מייצרים תחושה של וידאו בתוך תיאטרון. ואת כל אלה מחזקות התלבושות הנפלאות של החיות, אותן פוגש האריה במסעו חזרה לעצמו.
כל עבודת ה"מסביב" של ההצגה מרשימה. זברה בימתית העולה במדרגות האולם לפני שהיא עולה לבמה לרקוד עם האריה מטריפה את קהל הילדים. המוזיקה דינמית ונעה מצלילים מלאכיים ומהודרים ועד לשירי מפתח, המובילים לכך שבשיר הסיום מצטרפת הקטנה לשירה ולריקוד. אולם נדמה שמשהו בשפה ובצליל הדיבורי של ההצגה דל מעט יחסית לשאר הפרמטרים של ההפקה, במיוחד עבור מי שהורגל לשפה התיאטרלית שמנהיגה האכסניה בה מתארחת ההצגה - תיאטרון אורנה פורת.
ועוד מילה, אפרופו אותה אכסניה. תענוג לראות פעם אחר פעם אולם מלא, הבעת אמון של קהל ההורים הישראלי בחוויה התיאטרלית שמציע להם שוק הצגות הילדים. לצד חלטורות שגם הן, ברובן, נסבלות, נוצר בארץ שוק הצגות ילדים נפלא ברובו, והאיכות הזו יצרה תהליך של היזון חוזר שגידל קהל נאמן ומרוצה המשיב אהבה ומצביע ברגליו.
"לא רוצה להיות אריה", תיאטרון מופע. כתיבה ובימוי: יאקי מחרז, מוזיקה: אפי שושני, תפאורה ותלבושות: רננה מישורי, כוריאוגרפיה: לוסי ממן, משחק: אסי כהן, מאיה מדג'ר, שחר פרץ, אור אילן.
07/03/2010
:תאריך יצירה
|