זה יהיה כנראה האירוע המוזיקלי החשוב של השנה. מפגש פסגה של גדולי המשוררים העבריים בימי הביניים עם כמה מבכירי המוזיקאים שפועלים היום בארץ. טל גורדון שמעה מאסף תלמודי, אחד מהעושים המרכזיים במלאכה, מה הולך להיות.
דלת לאוצרות התרבות העברית
מפגש תרבויות על זמני מיוחד במינו עתיד להתקיים בכ"ט בנובמבר (התאריך סמלי, ולא במקרה, כפי שיפורט בהמשך) בהיכל התרבות בתל-אביב, ולפתוח דלת לאוצרות התרבות העברית הקדומה.
שירים שכתבו משוררים כמו שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, שמואל הנגיד, ישראל נג`ארה, עמנואל הרומי ומשוררים רבים נוספים יזכו לפרשנויות חדשות ומסקרנות מפי יוצרים ומבצעים כדוגמת אהוד בנאי, ברי סחרוף, אתי אנקרי, מיכה שטרית, מאור כהן ואמנים נוספים, בתקווה שכל הצדדים ירוויחו מהדיאלוג בין ישן לחדש.
ניצן זעירא, מפיק הערב והמנהל האמנותי, הוא בעל החזון שאסף, לאחר תחקיר ממושך, שירים רבים, חלקם נדירים ביותר, והעביר אותם לידי המוזיקאים והיוצרים שישתתפו בערב. מלבד הלחנים המסורתיים והפיוטים העתיקים שיושרו בערב, יוצגו גם לחנים חדשים לטקסטים העתיקים.
הרכב הנבחרת
חלקו האחד של הערב ילווה על ידי תזמורת המגרב, בניהולו המוזיקלי של נינו ביטון, שתבצע בעצמה שניים מהשירים, ותלווה תשעה מהאמנים המשתתפים בערב - מאיר בנאי, אביתר בנאי, יסמין לוי, ברי סחרוף, המדרגות, מורין נהדר, ישראל ברייט, אתי אנקרי ויונתן רזאל.
את החלק השני ילוו שני הרכבים – אנסמבל היונה בניהולה המוזיקלי של פרופ` חביבה פדיה ו"יוסף ואחד", בניהולו המוזיקלי של ניצן פרי. בחלק הזה ישתתפו אהוד בנאי (שיבצע גם דואט עם סחרוף), מאור כהן, מיכה שטרית, ליאור אלמליח, אהרון רזאל, שי צברי, גבריאל חסון, יהודה עובדיה פתיה ומוש בן ארי.
"פיוטים בסגנון רוק – זה לא"
ההפקה המוזיקלית של החלק הראשון של הערב הופקדה בידי אסף תלמודי, שבימים כתיקונם הוא מלחין יצירות מוזיקה מודרנית, המזפזפ מדי פעם גם לפרויקטים של מוזיקה "קלה" (השתתף בנגינה ובהפקה מוזיקלית באלבומים של "קרח תשע", מאור כהן, שלומי שבן, נעם רותם ואפרת בן צור).
לפני הכל מסביר תלמודי כי למרות התואר שניתן לו בערב זה, מדובר בעבודה משותפת לחלוטין.
- כשרואים שמות כמו ברי סחרוף ומאיר בנאי הנטייה הראשונה היא לחשוב שמדובר בערב פיוטים בנוסח עדות הרוק...
"זה לא פיוטים בסגנון רוק, זאת לא המטרה. בחלק שלנו אין רוקנרול צרוף, אצלנו זה משהו תזמורתי. זה אמנם גם לא מתכוון להיות משהו אותנטי לגמרי, אבל בחלק שמלווה תזמורת המגרב אין מערכת תופים, או בס חשמלי, והמוזיקה עובדת על קוים מלודיים ולא על הרמוניות, והמקצבים נעשים על ידי כמה אנשים עם כלי הקשה ולא על ידי מתופף, ומהבחינה הזאת זה כן מסורתי".
" פיוז`ן של דקויות "
- אתה יכול להרחיב קצת?
"כל האמנים מיישרים קו עם הישן ומתכתבים עם המסורת אבל יוצרים גם משהו חדש, לא אופייני בהכרח לפיוטים. יש כמה לחנים חדשים מאוד יפים. מאיר בנאי למשל מביא לחן שלו שמגיע ממקום קצת אחר מפיוטים, השיר שהלחין יונתן רזאל הוא לאו דווקא מרוקאי. יסמין לוי, שהיא זמרת פלמנקו שמצליחה מאוד עכשיו באירופה בתחום מוזיקת העולם בחרה בלחן של בית כנסת ירושלמי ומקבלת ליווי של תזמורת בצבע אלג`יראי דווקא. כך שיוצא בסוף משהו חדש כזה, מאוד יפה, פיוז`ן של דקויות, לא של דברים קיצוניים.
זה לא באמת מנסה להיות אותנטי לאיזשהו סגנון, זה נשמע קצת כמו מסורת חדשה. יש גם קטעים מסורתיים מאד מוצלחים. ברי סחרוף עושה לחן עממי, אביתר בנאי עושה ניגון מבית כנסת פרסי בסגנון ירושלמי".
- כאדם חילוני, יש סיכוי שאני אכיר משהו מהדברים שיושמעו בערב?
"את הטקסטים את מכירה משעורי ספרות בתיכון של שירת ימי הביניים. גם מי שהולך לבית כנסת פעם פעמיים בשנה, ביום כיפור נניח, מכיר חלק מהשירים האלה, כי חלק מהפיוטים האלה מצאו את דרכם לסידור. זה לא פופ שצריך לפעמים לשמוע כמה פעמים כדי ליהנות ממנו. יש בשירים האלה משהו שתופס אותך מהשמיעה הראשונה".
"פיצוץ של כשרונות"
-ספר קצת על תזמורת המגרב..
"תזמורת המגרב היא אחד ההרכבים היחידים בעולם שמנגנים מוזיקה קלאסית אלג`יראית וגם את הפן היהודי של המוזיקה הזאת. נינו ביטון, שמנהיג את התזמורת, הוא מוזיקאי מדהים ומורה נהדר, שאסף סביבו מגוון מאד מעניין של אנשים, כמו למשל חלילנית מברצלונה, צ`לנית אנגליה-נוצריה, וכמה תלמידים מהאקדמיה למוזיקה בירושלים. הוא מעביר להם את התורה שלו - מוזיקה קלאסית אלג`יראית, מוזיקה מרוקאית, והצדדים היהודיים של סוגי המוזיקה אלה, ושומר על הגחלת בצורה מעוררת הערצה".
- איך מתחברת העבודה בין כל הצדדים המסורתיים והעדכניים שאתם מביאים?
"בכל מה שקשור לסגנון המסורתי לא אני הפוסק, אלא נינו. אני בעניין של התוצאה הכללית. אז אני אמנם מעבד את זה, אבל לא מדובר בעיבודים שמוכתבים מלמעלה - זה נוצר בעבודה עם התזמורת, שהיא קבוצה של אנשים יוצרים, וזה כזה פיצוץ של כשרונות, שלא צריך להמציא דברים מאפס. הרבה פעמים צריך פשוט לא להפריע".
"גוונים של דתיות"
- למדת דברים חדשים?
"אני בעיקר לומד שם ומאוד נהנה מזה. זה התחיל מהעולם של המוזיקה היהודית האלג`יראית, וממשיך עם מורין נהדר שבאה ממסורת קצת אחרת של מוזיקה, משהו שונה בבנייה של המלודיות, שיש בו משהו פרסי מובהק, והיא מנגנת על איזה כלי שאף פעם לא ראיתי.
גם שיטת העבודה היא אחרת לגמרי: אנחנו עושים חזרות למשל בלי הגברה בכלל כי כל הכלים מאוד עדינים, והשירה זה לא משהו שממלמלים, היא נועדה להישמע ולהיות ברורה מבחינת דיקציה והבעה, אז לא נזקקנו להגברה בחזרות. וזה תענוג צרוף לשבת שנים-עשר נגנים וזמר ולנגן, זאת הייתה חוויה מלמדת בפני עצמה.
מעבר לזה, אף פעם לא עבדתי עם אנשים דתיים, ובפרויקט הזה יש אנשים בכל מיני רמות של דתיות, מחילוני, דרך מסורתי ועד דתי, ובדרך יש כל מיני גוונים של דתיות, ואפילו בחורה אחת נוצריה בהרכב. מאחר וגם הטקסטים בחלקם דתיים – היה ממש קל לעבוד על זה. לעבור ביום חזרות את כל הגוונים האלה, ועוד בירושלים, שבה נערכות החזרות, זה מאד כיף".
הצהרת עצמאות בתחום התרבות
- ולמה הבחירה דווקא בתאריך כל כך סמלי כמו כ"ט בנובמבר?
"הרעיון הוא של ניצן זעירא, שרוצה לעשות איזשהי הצהרת עצמאות שנייה. הפרשנות שלי לרעיון היא שאם עניינו של כ"ט בנובמבר המקורי היה לקחת חזקה מחדש על נכס גאוגרפי ישן ולבנות פה משהו חדש, ניצן בדעה שלא התבצעה פה לעולם הצהרת עצמאות מקבילה בתחום התרבות. בתחום השפה היא כן נעשתה, אבל בתחום השפה המוזיקלית – לא. האירוע הזה אמור להיות התחלה של הצהרת עצמאות מוזיקלית. אבל זאת רק פרשנות שלי..."
לסיום, ציטוט שאומר הכל מקומוניקט המופע: " ז`אן פול סארטר, מגדולי הפילוסופים של המאה העשרים התבטא בנושא זה במפגש עם אמנים בעין הוד בשנת 1980 כאשר נוכח בחיבתם היתרה של אמנים ישראלים לתרבויות זרות: "במרתפי הבנקים שלכם יש מיליארדים של דעת, אז אתם הולכים לבקש הלוואות בבנקים זרים? אינכם יודעים כמה אתם עשירים?"
"יהודה הלוי פינת אבן גבירול", יתקיים בכ"ט בנובמבר, ב- 21:00 בהיכל התרבות בתל אביב.
עוד על המופע (כולל פירוט השירים והמבצעים)
קופון הנחה למופע
עוּד עם כל דבר - פסטיבל העוד התל-אביבי
טל גורדון
25/11/2004
:תאריך יצירה
|