איכויות שירה ייחודיות, עוצמה מוזיקלית אותנטית, עשרים ושלושה אלבומים, מופעים מדי ערב. ציון גולן – כוכב ענק בקרב יוצאי תימן לדורותיהם וכמעט אלמוני בקרב הציבור הרחב מוציא דיסק חדש. בריאיון אישי לטל גורדון הוא מספר כיצד הפך הילד ממג`דל אשקלון לאחרון נושאי הדגל של השירה התימנית בארץ.
שמורת טבע
כבר מזמן דובר על נצחון המוזיקה המזרחית, שפרצה מן הגטאות שבהם הייתה נחלתם הבלעדית של מאות אלפי קוני קסטות לפני עשרים ושלושים שנה, והפכה לחלק מהמיינסטרים הישראלי. אולם נצחון זה, יתכן שיצא בהפסדו, מכיוון שלא מדובר בנצחון הנתח האיכותי והאותנטי של מוזיקה זו, אלא בעיקר בנצחון תחושת החפלה, מקצב מסוים, כזה שמוכר את חומוס אחלה למשל, שעל גבו חולפים בסרט נע להיטי פופ ים תיכוניים שאף אחד לא ממש מצפה מהם לשמר איזו מורשת, או תו איכות גבוה במיוחד, טקסטואלית ומוזיקלית.
כל ההקדמה הארוכה הזאת הובאה כדי לוודא שבבואכם להתייחס לציון גולן לא תמקמו אותו בין השמות הרגילים המוכרים לכם כים תיכוניים. גולן הוא שמורת טבע. סוד שמור בין יוצאי תימן לדורותיהם שממלאים את הופעותיו ורוכשים את אלבומיו, שהאחרון בהם, "ארחם יא רבי", יצא ביום הולדתו, ה-6 באוקטובר.
את המוזיקה שלו אני לא מכירה מהבית. שמעתי את שמו לראשונה מומתק על שפתיה של גלי עטרי, וההערכה שגבלה בהערצה שבה דיברה עליו סיקרנה גם אותי לשמוע על מה מדובר וכך היכרתי גם אני קצת מהעוצמה המוזיקלית של הזמר הנפלא הזה.
מערבה מהפח
את אלבומו הראשון הוציא בשנת 80`, ולמרות שהוכתר מאז, ב-87`, כ"זמר העשור של המוזיקה התימנית", כל המושגים המאפיינים זמר בתעשית המוזיקה הישראלית ממנו והלאה. לא תקראו עליו בטורי רכילות, לא תראו אותו כנראה אצל יצפאן, ואם זה תלוי בו, הוא יישאר כנראה בגדר הסוד שהוא כבר יותר מעשרים וחמש שנה.
עכשיו כאמור יוצא אלבומו העשרים ושלושה (!), וגם הוא, כקודמיו, מיועד בעיקר למיטיבי הלכת, למרות ההפקה המוזיקלית שהלכה הרבה יותר מערבה מהפח שהיה פעם כלי הליווי העיקרי למוזיקה התימנית.
גולן מתמחה במוזיקה התימנית האותנטית, רוב שיריו הם בערבית תימנית או בעברית בהגייה תימנית, ונקראים בשמות כמו "חתן בר מצווה", "יה רית ואנתי יהודייה" או "עד אלימני מכאזין". אבל גם בלי לשלוט בשפה ובמסורת אי אפשר שלא להתפעל מהאיכויות הקוליות והיצירתיות של הזמר הזה שגם מלחין חלק משיריו ושומר באדיקות על המסורת המוזיקלית התימנית.
השיחה אתו מגלה איש צנוע להפליא, דתי לאומי כהגדרתו, שמעיד על עצמו כי הוא חי חיים רגילים ונורמליים עם אשתו וארבעת ילדיו, ומקפיד לקום כל בוקר מוקדם להתפלל למרות העובדה שהוא מופיע כמעט כל ערב.
"נולדתי לשירה תימנית"
- ספר לי קצת על המוזיקה עצמה ועל ההבדל בינה למוזיקה "רגילה"
"המוזיקה התימנית היא משהו יותר אותנטי. רעיונית אין הבדל גדול בינה לבין מוזיקה רגילה. אנחנו שרים שירי טבע, אהבה ונוף, אבל השירה התימנית מוקדשת קצת יותר לקודש. זאת מוזיקה שמלווה לרוב אירועים. רוב ההופעות שלי הם בחתונות ובר מצוות.
אני מרגיש שהייעוד שלי בחיים זה להשריש את המוזיקה התימנית. הוצאתי דיסק אחד בלבד בעברית (`נעלה נעלה`) עם שירים של כותבים כמו אביהו מדינה, נורית הירש ויורם טהרלב, אבל הרגשתי שזה לא אני. אני חושב שנולדתי לשירה תימנית. אין כמעט זמרים תימנים היום, אני היחידי שנשארתי. כשאני שר תימנית זה זורם לי מהלב והנשמה, כשאני שר בעברית אני שר כמו זמרים אחרים".
- בתקליט החדש השירים והשירה הם בתימנית אבל נשמע שההפקה המוזיקלית יותר עדכנית, לא מסורתית.
"זה נכון. השירה היא אותה שירה מקורית אבל שילבתי מוזיקה מערבית יותר ממה שעשיתי באלבומים הקודמים, כדי לא לאבד את החבר`ה הצעירים שרגילים למוזיקה מערבית".
"זאת מוזיקה סקטוריאלית"
- איך בעצם הגעת להבנה שזה היעוד והתחום שלך? הרי מבחינת גיל (גולן נושק ל-50) יכולת להיות זמר ישראלי "רגיל".
"זה נכון, אבל בילדותי למדתי אצל מורי (מורה תימני לתורה) וגדלתי בשכונה שכולה תימנים, במג`דל באשקלון. השפה שדיברנו הייתה תימנית, שחיתי בתימנית, וזה נדבק לי. היו אצלנו כל הזמן אירועים ושמחות בחוץ, ומאוד נמשכתי לזה. הייתי עולה על כל במה מזדמנת, התחלתי לשיר עם פח, כמו ששרו התימנים פעם. היום רק בהקלטות אני עוד משתמש בפח. להופעות יש לי אותו כבר בסמפלר...
לפני הצבא זכיתי במקום הראשון בפסטיבל הדרום עם השיר `16 מלאו לנער`, אחר כך הייתי סולן בלהקת הרבנות עם דודו פישר, משה גיאת, צמד רעים, אחרי הלהקה היה פסטיבל תימני בהיכל התרבות וזכיתי במקום הראשון, ומאז עשיתי לי הרכב של נגנים, התחלנו להופיע מדי ערב בארועים ובשמחות, ובכל שנה, עד שנה וחצי מאז אני מוציא דיסק".
- ולא מפריע לך שרק בני העדה התימנית מכירים אותך? לא מדגדג לך להגיע החוצה לכו-לם?
"אני עובד כל יום, כל התימנים מכירים אותי, אין בית תימני שאין בו תקליט שלי, ואני לא חושב שאני יכול לפרוץ בכוח לקהל לא תימני, כי זאת מוזיקה סקטוריאלית. זה לא מתאים לכל העדות ולכל הקהל. מדי פעם משמיעים אותי ברדיו בתכניות שמתאימות לזה. מה שחשוב לי זה להשריש את המוזיקה התימנית, אני כל כך נהנה לראות את החברה הצעירים נחשפים לזה. הוצאתי גם ספר שנקרא `זמירות ציון` במלאת חצי יובל לשירתי ושם יש את כל השירים שלי עם תרגום מערבית לעברית, וגם תוים וניקוד. משהו מיוחד."
"אני נגד טקסטים זולים"
- בכל זאת, בתקופה שבה המוזיקה הים תיכונית ומוזיקת העולם פורחת, לא היית רוצה עוד חשיפה? איזה דואט מיוחצן אולי?..
"האמת שהייתי רוצה לקבל יותר חשיפה אבל לא לקחתי מעולם יחצנית כי אני מרגיש שאני די מסודר, הרי אני מופיע ערב ערב. אם אני צריך יחצנית זה רק לתקשורת, לא לעבודה. עשיתי פעם דואט עם דקלון ועם אהרון עמרם. שלומי שבת הציע לי לעשות דואט איתו, והיו הצעות מעוד זמרים, אני אעשה פעם, מבטיח."
- איך אתה מרגיש כלפי הזמר הים תיכוני שהפך בעצם למיינסטרים הישראלי בשנים האחרונות?
"האמת שאני נגד טקסטים זולים. גימיקים כמו `אתה תותח`, זה שפת דיבור שמדברים ברחוב ולא כל כך נוח לי עם זה. אני אוהב יותר את הסגנון של אייל גולן שהוא קצת יותר מתון בתכנים שלו".
- איפה יכול לראות אותך מי שלא מוזמן דרך קבע לאירועים תימניים?
"אני מופיע כבר עשרים שנה בכל מוצאי שבת במועדון שנקרא `מחולות תימן` ברחוב המסגר 51. אנשים מגיל העשרה ומעלה באים מכל קצוות הארץ וממלאים את המקום, רוקדים ומכירים את השירים מילה במילה. הם שרים אתי הכל ונותנים לי סיפוק גדול".
"ארחם יא רבי, ציון גולן בשירה תימנית", בהפצת האחים ראובני.
טל גורדון
28/11/2004
:תאריך יצירה
|