פתח לקהל הרחב
 
לא בכדי נולד פסטיבל תיאטרון קהילתי דובר אנגלית שיתקיים בחול המועד פסח. בשנים האחרונות צמחו בירושלים תשעה תיאטראות דוברי אנגלית, העוסקים בעבודה יצירתית הנוגעת בשאלות, לבטים והתמודדויות המייחדות אותם ואת הקהילות מהן הם באים, אך יחד עם זאת רלוונטיות לחברה הישראלית כולה.
 
הפסטיבל, שיכלול מופעי תיאטרון, סטנד אפ, אימפרוביזציה, מופעי מוזיקת ג'אז ועוד, הוא כולו פרי יצירה מקומית דוברת אנגלית, שהבשילה לכדי פסטיבל של שלושה ימים, הנערך ביוזמה משותפת של מרכז המגשימים הדסה ובית אבי חי.
 
בין קבוצות התיאטרון שישתתפו בפסטיבל אפשר למצוא את Jest, Encore ו-Center Stage Theater, המתבוננות על החברה הישראלית והיהודית במבט מורכב המכיר בהבדלים ובפערים ומכיל אותם. כל תיאטרון בדרכו הייחודית עוסק בשאלות לגבי מהותה של הזהות היהודית בישראל לעומת מהותה בארצות המוצא, שאלות לגבי הישראליות שלהם, כמי שבאו מן החוץ, אך עשו בחירה מודעת לחיות דווקא כאן. ההצגות מעלות גם שאלות על הקשרים בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות.
 
בימות השנה מציגים התיאטראות בפני הקהל הירושלמי, המורכב מקהילותיהם האישיות ומקהל דוברי האנגלית, וכעת הם פותחים פתח לקהל הרחב, לזווית המבט הייחודית שלהם על מציאות החיים בישראל בכלל ובירושלים בפרט.
 
"שם התואר של הפסטיבל, 'תיאטרון חובבים', קצת מטעה", אומרת תמר בר, רכזת תחום תרבות ויצירה בבית אבי חי. "הוא נכון מהכיוון הקהילתי שלו והרצון להגיע לכולם, אבל הוא ממש לא חובבני מבחינת האיכויות שלו. מה שמיוחד כאן הוא התופעה. ריכזנו בפסטיבל תשעה תיאטראות, שזה מעיד על הצורך של עולים חדשים לעבד את חוויית העלייה, הזהות והחיים שלהם בישראל. אנחנו מכירים את זה בשירה, בכתיבה ובתחומי יצירה נוספים, ובפסטיבל הזה בחרנו להאיר בזרקור את התיאטרון".
 
במסגרת הפסטיבל יועלו מופעים רבים ללא תשלום, או בעלות סמלית, וישולבו שני מופעי ג'אז ללא תשלום, מופע סטנד אפ קומדי של בנג'י לוויט ומופע מוזיקלי של בן דריימן ולהקת הבנות Mycale עם הסולנית בתיה שכטר.

 
מתוך "מפתחות העיר". צילום: יח"צ 

נושאים עם חיבור ליהדות
 
"יש שני דברים מיוחדים בפסטיבל", מעידה בר. "האחד הוא ביטוי יצירתי לאנשים, מקצוענים או חובבים, שמתרכזים במרכזים קהילתיים והתיאטרון משמש להם כלי ביטוי, והדבר השני שמעניין הוא אופן הביטוי שלהם. גם אם היוצרים לוקחים מחזה שהוא לא ישראלי ולא יהודי, ואין בו שום קשר לשאלות של זהות והגירה, תמיד יש בכלי הזה של התיאטרון אלמנט אישי וחווייתי שלהם כמהגרים, שבא לידי ביטוי. חלק מהמחזות הם עיבודים שנעשו על ידי התיאטראות  עצמם, כך הם מבטאים את האישיות שלהם.
 
"אלה אנשים דוברי אנגלית, במציאות ישראלית דוברת עברית, שמתגוררים כאן, במקום שלא כל המשפחה שלהם נמצאת בו, כך שנוצר מצב שהתיאטרון הוא קהילתי ולעתים אף משפחתי. בית אבי חי, שמייצר תכני תרבות שפונים לקהל הרחב, בוחר להציג כאן עבור קהל סקטוריאלי דובר אנגלית ולא במרכזים הקהילתיים עצמם, כדי להביא את התופעה לקהל הרחב. לא מדובר באפיזודה חולפת. אנחנו מקווים שזו תחילתה של מסורת, פסח הוא תקופה טובה לפסטיבל תיאטרון".
 
מי שיזם את הפרויקט הוא מרכז מגשימים הדסה, מרכז קליטה העוסק בתחומי תרבות שונים. עפרה צוקר מהמרכז מגדירה אותו כמרכז קהילתי אקטיביסטי. "התיאטרון שלנו, Center Stage Theater (מרכז הבמה) מעלה ארבע-חמש הצגות בשנה, ומופעל כולו על ידי מתנדבים – שחקנים, מלבישים, מאפרים ותפאורנים", היא משתפת.
 
"קהל דוברי האנגלית הוא אוכלוסייה בלתי נפרדת מירושלים ולכן, לפני שנה, פנינו לבית אבי חי ברצון לשתף פעולה באירוע תיאטרון, המורכב מעולים חדשים וותיקים. כל ההצגות קשורות בדרך זו או אחרת ליידיש קייט ונושאים עם חיבור ליהדות. ככה גם בחרנו את התיאטראות שמשתתפים בפסטיבל. מה שמשמח אותנו הוא שבזכות שיתוף הפעולה עם בית אבי חי אנחנו יכולים לחשוף את ההצגות לקהל הרחב דובר אנגלית - תיירים וישראלים שאוהבים הצגות באנגלית".
 
ההפקה שמעלה Center stage theater של מרכז המגשימים בפסטיבל היא המחזה "הנבחר", על פי עיבוד לספרו של חיים פוטוק, שיצא לאור בשנת 1967, תורגם לשפות רבות ואף היה לסרט. העלילה המתרחשת בארצות הברית של שנות ה- 40, בתקופת השואה ועד לאחר קום המדינה היהודית, מספרת על חברותם של חסיד בשם דני ואורתודוכס מודרני בשם ראובן, שנפגשים במשחק בייסבול, במהלכו דני כמעט הורג את ראובן. בהתחלה שוררת בין השניים עוינות, עד שהם נעשים חברים. לשניהם רקעים שונים המייצגים פנים שונות של היהדות – האחד ציוני נלהב וכך גם אביו, ואביו של השני הוא חסיד אנטי ציוני, עם חצר של מאמינים.
 
"המחזה מתאר את המתח בין שתי הגישות השונות, גם לאור השואה", אומר הרב דוד גולינקין, שמגלם בהצגה את דמות האב החסיד האנטי ציוני, "הוא אומר שצריך להתפלל ולחכות שאלוהים יושיע, והתגובה של דוד, האב השני, היא שצריך להקים מדינה יהודית. לאורך כל ההצגה יש מתח בין שני העולמות של האבות והבנים והמתח האידיאולוגי בין אנטי ציונות לציונות. למרות כל זאת שני הצעירים הופכים לחברים טובים".

 
Doctor Jazz Band. צילום: יח"צ 

ישראלים, אנגלים, דתיים וחילונים
 
גולינקין עצמו, מעבר להיותו רב, נושא תואר פרופסור ומשמש כנשיא מכון שכטר להשכלה גבוהה בירושלים. במסגרת התיאטרון הוא מממש את אהבתו לעולם היהדות בדרך נוספת. "אני רב קונסרבטיבי", הוא אומר על זהותו ביחס לזהות שהוא מגלם במחזה. "אבי היה רב קונסרבטיבי וסבי היה רב אורתודוכסי, אבל לא חסיד. המתח בין הדתי ציוני לבין החסידי החרדי קיים עד היום. ביומיום אני לא מתווכח עם החרדים, אבל הרבה מהמתחים האלה קיימים עד היום הזה. דבר לא השתנה".
 
במהלך חודש ינואר האחרון עלתה ההצגה שבע פעמים. בהצגה שמונה שחקנים, שמגלמים תפקידים שונים. "במחזה הזה אין נשים", הוא אומר, "אך אין לי התנגדות עקרונית לעניין. אישית אני אוהב לשחק במחזות שקשורים לחיים היהודיים. הנושאים חשובים וההצגות שוות את השקעת הזמן שאין לי".
 
במסגרת "תיאטרון התורן", התיאטרון החינוכי היהודי, מעלה הבמאי רוברט בינדר את ההצגה "מפתחות העיר", אותה הוא מגדיר כ"אופרה קלה מקורית עם הרבה הומור והיסטוריה, והכל אמיתי".
 
"לפני כמה שנים שמעתי סיפורים משפחתיים מחברת ילדות על סבא וסבתא שלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הסב שירת בצבא האוסטרו-הונגרי והמשפחה של הסבתא חיה במאה שערים. באותה תקופה שרר רעב בירושלים. הסבתא חילצה את הסבא מהצבא שלא ייהרג. התעניינתי בהיסטוריה של ירושלים, מה קרה כאן בין הנוצרים, המוסלמים והיהודים והאוסטרו-הונגרים שהגיעו לכאן, ובנינו עלילה.
 
"כל מה שיש במחזמר הזה הוא אמיתי. הוספנו מוזיקה מקורית ומעניינת, ויש לנו צוות של 12 אנשים להציג את הניסים של 1917 – החל מהכניסה של אלנבי והצבא הבריטי ועד לסוף הממשל התורכי בארץ", הוא אומר ושופך אור על העלילה: "באותו זמן ראש העיר חוסיין אל-חוסיני יצא למסור את מפתחות העיר לבריטים מהטורקים, ומי שקיבל את המפתחות היו שני טבחים בריטים שחיפשו ביצים למפקד שלהם".
 
התיאטרון פועל קרוב לארבע שנים כמלכ"ר, ולדבריו, הוא עצמו עוסק בתיאטרון 50 שנה. "עבדנו על ההצגה שלוש שנים. הבכורה הייתה בתיאטרון החאן והופענו איתה גם בתיאטרון המקרא. ההצגות מבוססות על תרבות וחינוך ולא על דת. עשינו הצגות גדולות ויותר קטנות בכל הארץ". שחקני התיאטרון הם ישראלים, אנגלים, דתיים וחילונים. כעת הם עובדים על הפקת ענק של "כנר על הגג" באנגלית עם תרגום לעברית, בהשתתפותם של 60 שחקנים.
 
לדברי המארגנים, הפסטיבל מיועד לישראלים ולתיירים דוברי אנגלית המבקשים להיחשף לתיאטרון בעל זיקה יהודית וישראלית, אשר יספק למתעניינים נקודת מבט נוספת על המציאות ממנה באנו ובה אנו חיים.
 
פסטיבל Stage One יתקיים  במהלך חול המועד פסח, רביעי עד שישי, 31 במרץ עד 2 באפריל 2010 בבית אבי חי בירושלים. כרטיסים: 40-20 ש"ח. חלק מהמופעים מתקיימים ללא תשלום. לפרטים: 02-6215300.