מוזיקה - עושה מה שהוא מרגיש

ג'וני שועלי, רוקר דתי בן 43, מאמין ששם אלבומו החדש "צעיר, חופשי ואנוכי" מייצג אותו נאמנה

עדיין מרגיש קצת צעיר

"זה כמה זמן שלך אין רגע איתי/ מתעלמת ממני וכל מי שסביבי/ זה כמה זמן שאת רוצה רק לצאת/ כאילו כל מה שחשוב זה רק איך את נראית/ היום כשתספרי ת'מטלות שלי/ היום כשתספרי את התכונות שלי/ להיות חופשי צעיר ואנוכי..." ("צעיר, חופשי ואנוכי", מילים ולחן ג'וני שועלי).

מהצליל הראשון של הגיטרה החמה והקול הנגיש, אי אפשר לטעות באלבום החדש של ג'וני שועלי, מי שסיפק לפס הקול הקולקטיבי להיטי ענק קסומים כמו "לעתים", "נוסע לבד" (שכתב באלבום הבכורה של להקת "רעש") ו"עכשיו" (מתוך הסולו הראשון שלו, "האלף ואחד", 1995).

משהו בגישה הכל כך בלתי אמצעית שלו מייצר תחושה של אחד על אחד, כאילו הוא יושב לידך ושר לך את השירים שלו, פשוט כמו לדבר איתך. במוזיקה שלו הוא משלים את התמונה עם צליל מהורהר, כמעט חלומי, צליל פתוח שמשאיר לך כמאזין את המקום למחשבות ולשאלות משלך. לזה הייתי קוראת נדיבות מוזיקלית.

"השם של האלבום לקוח מתוך אחד השירים", מספר שועלי (43). "הוא מדבר על נקודה מסוימת בזוגיות. בכל האלבום הזה יש כל מיני נקודות מסוימות בזוגיות, אני חושב שזה נכתב מאוד באווירה כזאת, והשיר הזה הוא אחד מהנקודות האלה".

בתוך המקום הזה של משפחה וילדים אפשר לשמור על עצמך צעיר, חופשי ואנוכי?

"אני חושב שאני כזה, כן. אני אגיד לך: דבר ראשון, הקסם בכתיבה זה שהיא לא צילומית, אדם לאו דווקא כותב את מה שהוא עצמו בפיזיות, אלא יכול לשים שם גם את הצדדים הרוחניים שלו, ובצדדים האלה אני מאוד מרגיש ככה. אני לא מרגיש כל כך מבוגר, באופי שלי אני עדיין מרגיש קצת צעיר, וחופשי. אני אדם שמאוד פתוח לעשות את מה שהוא אוהב לעשות, בעיקר מוזיקלית".

ואנוכי?

"אני בסך הכל עושה את מה שאני מרגיש. אני לא בנאדם שמתחשב כל כך באחרים כשאני עושה משהו מסוים. זה לא עניין סוחף, זה לא אני לכל אורך הדרך, אבל זו נקודה מסוימת, זה אחד הצדדים. דווקא בזוגיות ובמשפחה אדם יכול להיות אנוכי, כי הוא לא יכול להיות כל היום מאה אחוז כלפי המשפחה, הוא צריך לשמור על הקטע שלו, שאומר למשל שאני עדיין מוזיקאי שצריך להופיע, ליצור, ומוכן לעשות לעצמי את הגבולות האלה".

מחשבים זה קצת משעמם

"אני ואת כמו זוג יונים/ איך אנחנו יחד מזדקנים/ מכירים שנים ושינויים/ אז איך זה שאנחנו עדיין רבים ומתפייסים/ שילמדו הצעירים שככה זה בחיים/ שילמדו הצעירים ככה מצליחים בחיים/ אנחנו מנגנים על אותה הבמה/ אני לכם לליווי ואתם לי להקה" ("זוג יונים", מילים ולחן ג'וני שועלי).

"לא תכננתי שזה יהיה אלבום שלם באווירה של זוגיות, אני בכלל לא מתכנן את האלבומים. אני מתחיל לכתוב, וסך הכל אלה השירים שבאמת שרדו את הכתיבה, ויצא שנהיה ביניהם איזה חוט מקשר. אולי זה יצא ככה כי התקליט הזה נכתב רובו בבית, כל הסיפור שלו נבנה בבית, ואני חושב שמה שנשאר ממנו בסוף זה אלבום מאוד קטן, לא בומבסטי. גם בנגינה ובהפקה הלכנו על משהו שהוא לא בומבסטי, מנופח, אפקטים ופוזה, אלא משהו שהוא צנוע כזה. בנאדם בדל"ת אמותיו".

את שועלי מזהים גם בנאמנות שלו לרוק, אחד הבודדים שמצליחים להעביר בעברית אמינות כל כך גדולה במין דיבור של יום חולין – בניגוד לקודש המלאכותי שמכתיבה לפעמים השפה העברית, מה שמקשה על יצירת פופ רוק אמין במילותיה – עובדה שמעוררת התפעלות וסקרנות, אם לוקחים בחשבון ששועלי הוא אחד מוותיקי החוזרים בתשובה של דור הרוק האחרון.

אחד השותפים הפוריים והמוצלחים ביותר שלו לאורך השנים הוא המוזיקאי רע מוכיח, שותפו גם לאלבום החדש. ב"צעיר, חופשי ואנוכי" אחראי מוכיח על העיבודים, ומזפזפ בין התופים לבס, לגיטרה, לכלי ההקשה, לקלידים ולחליליות.

"היה חשוב לי להתרחק טיפה מענייני המחשב", מספר שועלי. "האלבום הראשון שלי, 'האלף ואחד', יצא ב-96' אבל הקלטנו אותו ב-91', ובשבילו קניתי מחשב והתחלתי את כל ההרפתקה המחשבית שלי. השיא היה באלבום הקודם שלי ('האיש של המסיבות', 2003), ולא בא לי עוד פעם. מחשבים זה דבר קצת משעמם. אוקיי, זה מגניב ונחמד, אבל לרע, המפיק של האלבום, ולי, נראה שאין פה מקום לעשות אלבום ממוחשב או עם פוזה אלקטרונית, כי יש פה אנשים שמנגנים והעניין הוא להוציא את זה החוצה.

"בעשר שנים האחרונות שאני מנגן עם אנשים תמיד זה הגיע למקומות האלה של להביא את המחשבים, הסינתים וכל הסיפור הזה. אני עדיין אוהב את זה, אבל נראה לי שיש בזה משהו טיפה לעוס. היום גם נהיה מצב שכל אחד הוא מומחה מחשב. זה לא איזה דבר מיוחד".

ספר קצת על העבודה עם רע מוכיח, מי שהולך איתך אחורה לכל כך הרבה מקומות בעבר המוזיקלי שלך.

"העבודה עם רע מורכבת, כי לעבוד עם רע זה כיף לא נורמלי, גם בתור חברים מאוד כיף לנו לעבוד ביחד, יש לנו המון קודים אישיים, המון רגעים שפתאום משהו מזכיר לנו את 'רעש' ומביא לנו חיוך. ומצד שני היו גם בעיות, בעיקר של לוח זמנים שנמרח טיפה, וזה היה קצת חבל, אבל זה יצא לטובה בסוף. הצלחנו באמת להבין אחד את השני. ידענו איך נתחיל את האלבום, אבל לא ידענו איך נסיים, מבחינת הפקה, מיקסים, תקציב. זה היה תקליט שעשינו יחד בלי תקציב, ובסוף, ברוך השם, נמצאו הפתרונות לכל הדברים".

צריך להיות בנאדם

"אז אל תתאכזבי אם אני לא אגיע/ ואל תתאכזבי אם אני סתם מבטיח/ ואל תתאכזבי/(..)/ הפחד שלו הנה זה בא/ והרגע שלו הנה זה בא/ הפחד שלו הנה זה בא/ מהרגע שגם את תחזרי בתשובה/ והרגע שלך הנה זה בא/ אז אל תתאכזבי אם אני פתאום מגיע/ ואל תתאכזבי אם אני סתם אפתיע/ ואל תתאכזבי אל תתאכזבי" ("אל תתאכזבי", מילים ולחן ג'וני שועלי).

ה"ברוך השם" זורק את השיחה לנושא הדתי שנושב שם מאחור, ואני משתמשת בביטוי הזה כדי להמחיש עד כמה ייחודית החזרה בתשובה של שועלי, שכשהיה לי הכבוד להיות חלק מהרכב משותף לו, לרונית שחר, לאלונה דניאל ולי לפני שנים מועטות, הייתי צריכה להזכיר לעצמי כל פעם מחדש שאכן מדובר באדם דתי, שלא יופיע ביום שישי או יעשה חזרה בשבת.

בוא נדבר על החיבור המופלא הזה שאתה עושה בין דת לרוקנרול.

"דבר ראשון, לא עשיתי אף פעם הפרדה. חזרתי בתשובה אבל נשארתי ברוק. אפילו מעבר לזה, חזרתי בתשובה ועבדתי עם 'רעש' ועשיתי מיליון ואחד דברים, אפילו עם להקה של בנות... אף פעם לא עשיתי לעצמי איזה קיר שאומר שיש פה איזה בעיה.

"מבחינת טקסטים אני מתאר לעצמי שדברים נכנסו ברמת הכתיבה וההתייחסות לשפה, אבל לא רציתי להיסחף לקלות הזאת של לג'מג'ם את מזמורי השבת ולהפוך אותם לאלבום. זה קל מדי בשבילי. יותר נחמד לי להתחבר לעצמי, לחפש משהו שהוא משלי ולהביא אותו, ומשם כנראה גם הפתרון לשאלה של איך אני כן מצליח לשלב את זה.

"אני לא בא וכופה על עצמי: 'אני רוקר אז אני הולך לקנות בגדים בחנות של הרוקרים, אני דתי אז אני הולך וקונה בגדים בחנות בבני ברק', כל מיני חלוקות שרואים נגיד ב'כוכב נולד', עם אנשים שעוד לא עלו על הבמה וכבר יש להם סט בגדים שככה נראה רוקר, וככה בסוף יוצא גם האופי של הכתיבה. 'אני רוקר, אני כותב טקסטים כאלה וכאלה ואני שר בצורה מסוימת', או 'אני שאנטי אז אני אתלבש שאנטי ואכתוב גם מילים של שאנטי'. אנשים צריכים להשתחרר מכל מיני שגעונות כאלה. צריך להיות בנאדם, כמו שאתה בארוחת ערב אצל אמא שלך בבית, עם המשפחה, ככה אתה. האנשים צריכים לחזור להיות הם עצמם".

עוד מאפיין של הדתיות הייחודית שלך היא העובדה שהבית שלך, זוגתך והילדים, לא דתיים. אין חיכוכים בלתי נסבלים במצב כזה?

"אין חיכוכים כי יש סטטוס קוו מסוים, ברור מאוד, שנבנה אחרי הרבה זמן, אבל בצורה טובה ובריאה, שאומר שהבית הוא בית כשר והבית הוא בית שומר שבת, וזה סובב את כל המשפחה. בתוך זה כל אחד עושה את הדרך שלו. הילדים חילונים, אשתי חילונית, אני דתי מאוד בקיום מצוות, אבל באווירה הכללית היומיומית אין לנו איזה עננה דתית מעל הבית. הבית מתנהל סך הכל כחילוני, חוץ מקיום המצוות.

"אני לא מופיע בימי שישי, שבת אצלי זה שבת כמו בכל בית דתי אחר בעולם, אין הנחות בקטע הזה. זה פלטה של שבת וכל הקומבינה של בית דתי. אני מאוד אורתודוכס בגישה הדתית שלי, אבל הילדים הולכים לבית ספר חילוני רגיל. ואנחנו לא נוסעים בשבת אבל הילדים יכולים ללכת ליומולדת של חברים שלהם אם זה במרחק הליכה מהבית. הם יודעים שיש דברים שלא עושים, אבל הם ילכו גם אם יש שם ליצן שעובד בשבת עם הגברה".

כמה שנים אתה כבר חוזר בתשובה?

"19 שנה, בתהליך. בהתחלה לא עבדתי בשבת, אחר כך התחלתי לשמור כשרות, אחרי זה התחתנתי והתחלתי לשמור שבת כמו שצריך, הפסקתי לעשן בשבת, אחרי זה הפסקתי לעשן בכלל. כל דבר לקח לו את הזמן שלו, וברגע שהיה צריך לקרות הוא קרה".

נוח לי לחזור בתשובה

והתהליך הזה לא הפריע לך להמשיך לעבוד עם אנשים ולהישאר במוזיקה ה"רגילה"?

"בטח שהפריע. אני, לכל הדוסים של היום שחושבים שהם עושים עכשיו קריירה מהדוסיות, לחצי מהם אמרתי פעם 'לא' בגלל שאני לא מופיע בימי שישי... אנחנו ב'רעש', כשעוד היה 'רוקסן', כבר לא הופענו בימי שישי. גם לא היה לנו קהל בגלל זה. חיילים שבאים לשבת וקופצים להופעה, ואנחנו היינו מופיעים בימי רביעי ולא היה אף אחד...".

אז תסביר לי עכשיו את השורה בשיר "אל תתאכזבי" שמדברת על הפחד שלו שגם היא יום אחד תחזור בתשובה.

"אני חושב שהשיר הזה מאוד ממצה את כל השאלות על הדתיות ששואלים אותי במשך השנים. מאוד מאוד נוח לי לחזור בתשובה. זה לא שיש איזה גוי של שבת בבית שלי, ממש לא, אבל בואי נאמר שאם אשתי הייתה מתחרדת, והייתי צריך לשים על כף המאזניים את היותי מוזיקאי פעיל לעומת בית שהולך לשכונה דתית ומסתגר, לא יודע איך הייתי חי עם זה. כל עוד אני נושא הדגל, מאוד מאוד קל לי. אם זה היה הפוך לא יודע מה היה קורה...".

ידעת כבר להיטי ענק כמו "לעתים" ו"עכשיו". איך אתה מרגיש עם הרדיו של עכשיו, ששונה כל כך מהרדיו שהיה כשהוצאת את השירים הישנים?

"הוצאתי שני סינגלים בינתיים, ב-FM88 משמיעים נהדר, ממש כיף. גלגל"צ משום מה יש להם איזה עניין שהם מתעלמים, אני לא יודע מה הסיפור שלהם, אבל אני חושב שבעצם במדינה, בגלל כל הצונאמי של המזרחי, 'כוכב נולד', החוזרים בתשובה, כל הגלי ענק האלה של מוזיקה, נהייתה פתאום חלוקה הוגנת יחסית באיזשהו מקום. יש שתי תחנות רדיו שמשמיעות מוזיקה איכותית – אני מדבר על תל-אביב, אבל גם מחוץ לתל-אביב יש את אותן תחנות סטודנטים שמשמיעות מוזיקה איכותית. יש עוד כמה תוכניות ספציפיות שמשמיעות מוזיקה איכותית, וכל השאר זה מין אוסף רייטינג לא ברור.

"בסך הכל אני לא חושב שאנחנו, היוצרים היותר – לא יודע אם המילה 'רוקר' נכונה, אולי 'אלטרנטיבי' היא מילה יותר נכונה – אני לא חושב שלא משמיעים אותנו. כן משמיעים. יש תחנות שמשמיעות, ויש תחנות כמו גלגל"צ שהחליטו שהן היום התחנה שמנסה ליצור איזה רייטינג מסוים, ומצד שני לנסות למצוא תמיד את האמן הבא שלהן. 'לסמן', יש את המילה הזאת, לסמן את האמן הבא. אז שיסמנו מה שהם רוצים, אין לי בעיה עם זה. סך הכל בתקופות אחרות כן השמיעו אותי המון בגלגל"צ, אולי היום לא תורי. ולא שאני שמח מזה, אגב. הייתי מאוד רוצה שהם ישמיעו".

הדבר הזה משפיע על ההתפרנסות גם או שאתה מתפרנס נטו ממוזיקה?

"מתפרנס ממוזיקה, בטח. אני מופיע, יש לי הרכב נהדר, עם יובל ליבליך (לשעבר "גן חיות") ואמיר פרי (לשעבר "פורטרט"), ב-4 במאי יש לנו הופעת השקה בתמונע, נארח את ברי סחרוף ואת אסף אמדורסקי, שמנגנים איתנו את כל ההופעה".

ג'וני שועלי, "צעיר, חופשי ואנוכי".
הופעת ההשקה של ג'וני שועלי תיערך ביום שלישי, 4 במאי 2010 ב-22:00 בתמונע, תל-אביב.