גם פרקטיקה גם תיאוריה
 
במרחב הגדול המתקיים בין האקדמיות למוזיקה ועד בתי הספר הידועים הנותנים את מרכז הבמה למוזיקה קלאסית, ג'אז, רוק ועד מוזיקה אלקטרונית ומוזיקת אוונגרד, בולט חסרונם הגדול של מחלקות, או בתי ספר נפרדים, המוקדשים כולם למוזיקה מן המזרח, במיוחד במדינה כמו שלנו. לחלל הזה בדיוק נכנס "המרכז למוזיקה מן המזרח", השוכן בשכונת מוסררה בירושלים, ומהווה מרכז ייחודי בעולם בכך שכל תחומי לימודיו מוקדשים לשבע תרבויות שונות של המזרח.
 
מי שנהנה מהפתיחות המסוימת שחלה בארץ ובעולם כלפי תרבויות המזרח ישמח לטעום, בקונצרטים השונים אותם מקיים בית הספר, צבעים מוזיקליים ישנים-חדשים, המבוצעים בכלים שחלקם הגדול אינו מוכר לאוזן הממוצעת, ולהתוודע לחוויית המוזיקה הקלאסית מן המזרח אותה מציע בית הספר.
 
ד"ר אבי שושני, מוזיקאי המתמחה בפרפורמנס אדיוקיישן (חינוך לאמנות הביצוע), ממקימי בית הספר והמנהל האמנותי-פדגוגי שלו, מספר על החזון שהוביל להקמת המרכז.
 
"אני גדלתי בבית דו תרבותי, חציו תרבות המערב וחציו תרבות המזרח, וכמובן שהתוודעתי לשתי התרבויות בגיל רך מאוד, חמש בערך, ומכיוון שכך, הגעתי באיזושהי תקופה בחיי למסקנה שצריך להביא לידיעת הציבור גם את התרבות הקלאסית של המזרח, ולא רק של המערב, כי בדרך כלל הביטוי 'קלאסי' היה מיוחס למערב בלבד, והדבר הזה לא נכון מבחינה היסטורית.
 
"במשך רוב השנים ראיתי שהמדינה שלנו מתפתחת בכיוון של מוזיקה מערבית בלבד, גם מבחינת בתי הספר והאקדמיות וגם מבחינת תזמורות, גופי ביצוע וכן הלאה, וחשבתי שמן הראוי להקים גם אקדמיה שתעסוק במוזיקה הקלאסית של ארצות המזרח, שרוב הציבור אינו יודע על קיומה".
 
למה בעצם לתת מקום רק למוזיקה הקלאסית, ולא להוסיף לצידה גם את העיסוק בכאן ועכשיו של המוזיקה המזרחית - מה שהיה מעלה, אולי, את רמתה של  המוזיקה המזרחית הקלה בארץ?
 
"משום שהמוזיקה הקלאסית היא המוזיקה שהחזיקה מעמד במשך מאות שנים. יכול להיות שיקום בית ספר אחר שיחליט ללמד מוזיקה קלה. אני חושב שהמוזיקה הקרויה מזרחית היא באמת פרובלמטית, אבל אם אמנים שרוצים לבצע מוזיקה יותר פופולרית של ארצות המזרח יבואו וילמדו כאן במשך שלוש-ארבע שנים, יכול להיות שהם יוכלו לייצר מוזיקה פופולרית ברמה גבוהה יותר".
 
מה מלמדים במרכז למוזיקה מן המזרח, על מה אתם שמים את הדגש?
 
"בואי קודם נגדיר את המוזיקה הזאת. מבחינה גיאוגרפית מדובר על האזור שנמצא בין צפון אפריקה במערב ועד הודו שבמזרח, ומדובר על מספר תרבויות: הערבית, הפרסית, התורכית והסופית, היוונית, הצפון אפריקאית והתרבות היהודית במזרח. כיוון שהיהודים היו נפוצים בכל ארצות המזרח, הם הקימו תרבות משל עצמם, שהייתה דומה למקומית אבל לא ממש זהה.
 
"אנחנו מלמדים גם את הפרקטיקה וגם את התיאוריה, ומקיימים כאן בית ספר באווירה שונה מאשר באקדמיה למוזיקה, בכך שאנחנו מלמדים על פי צרכיו של התלמיד. מכיוון שהתלמידים שבאים אלינו באים ממקורות מגוונים - חלקם בוגרי אקדמיות למוזיקה מערבית שהחליטו, כאשר סיימו את לימודיהם, לפנות ולהבין גם את התרבות של המזרח, חלקם הגיעו מאיזושהי מסורת מהבית, חלק הגיעו מכיוון שלמזרח יש איזה אפיל שאולי מושך את הצעירים - אז יש לנו מגוון גדול מאוד של קורסים יחסית לאקדמיה רגילה למוזיקה, ככה שכל תלמיד שבא ללמוד, יכול לקבל קורסים שמתאימים לו, בין אם הוא בתחילת דרכו המוזיקלית ובין אם הוא בוגר אקדמיה. במובן הזה זה שונה מהאקדמיה למוזיקה.
 
"המורים שלנו בחלקם יהודים, בחלקם ערבים. למזלנו הרב יש לנו מורים שהגיעו לכאן מארצות שונות, ולכן יש אפשרות ללמד את המוזיקה של אותן ארצות, ממספר תרבויות, דבר שהוא ייחודי לבית הספר הזה ביחס לבתי ספר אחרים בעולם שעוסקים במוזיקה הקלאסית במזרח, כי בכל ארץ מזרחית מלמדים את התרבות של אותה ארץ בלבד. אצלנו, מכיוון שהיהודים הגיעו לכאן מארצות שונות וחלקם למזלנו מוזיקאים ברמה גבוהה, בית הספר מלמד מספר תרבויות ולא אחת. במובן הזה אפשר היה להפוך את בית הספר לאיזה מקום של עלייה לרגל מארצות המזרח, הבעיה היא שאין לנו יחסים עם המדינות האלה".

 
המרכז למוזיקה מן המזרח. מקור: אתר musicenter
 
מוזיקה מזרחית באמת
 
מה המאפיינים של המוזיקה הקלאסית של המזרח מהתרבויות השונות שציינת?
 
"דבר ראשון, היא בנויה על תיאוריה מאוד רחבה, ומי שלומד את התיאוריה הזו מייצר כמובן מוזיקה שונה לגמרי. דבר שני, זו מוזיקה שהחזיקה מעמד במשך מאות שנים, שזה אחד המאפיינים של מוזיקה קלאסית בכלל, והדבר השלישי, זו מוזיקת חצר. כמו הקלאסיקה המערבית שנוצרה בחצרות, אצל נסיכים, אנשי דת, כך גם במזרח".
 
בסוף מאי ובתחילת יוני ייערכו הקונצרטים הקרובים של בית הספר, ובהמשך יתקיימו הקונצרטים השנתיים - שלושה בחורף, שלושה באביב, ב-30 ביוני קונצרט סיום השנה שבו משתתפים התלמידים המצטיינים של אותה שנה, וב-19 בספטמבר - קונצרט פתיחת שנת הלימודים הבאה, שבו מופיעים מורי המרכז בפני התלמידים הוותיקים והחדשים.
 
"כל היצירות הן של מוזיקה קלאסית מזרחית מהתרבויות שציינתי קודם", מוסיף ד"ר שושני, "וחשוב להגיד בהקשר הלימודי שהתלמידים לומדים כמובן מקצועות פרקטיים וגם הרבה מקצועות תיאורטיים, ורוכשים השכלה מספקת על מנת להיות נגנים וגם אנשים המבינים את התיאוריה שעומדת מאחורי המוזיקה.
 
"בקונצרטים יהיה מגוון של כלי נגינה. אנחנו מלמדים פה כ-25 כלי נגינה וסגנונות זמרה שונים, זה מספר גדול, אני חושב, ואפשר יהיה לשמוע יצירות ווקאליות במוזיקה ערבית, פרסית, הודית, תורכית, לדינו, מרוקאית, וכלי נגינה שאולי פחות מוכרים לרוב הציבור. העוד והכינור מוכרים לרוב הקהל, אבל התר או הסאז, הסנטור, הקאנון, הקימנצ'ה, ניי תורכי, ניי פרסי, בנסורי שזה חליל הודי, אלה כלים פחות מוכרים לציבור, ואותם אפשר יהיה לשמוע גם בקונצרטים הפנימיים וגם בקונצרט הסיום.
 
"לשאלתך הקודמת על האפשרות שלנו למעורבות במוזיקה המזרחית הקלה בארץ", ממשיך ד"ר שושני, "אם אמן שמבצע מוזיקה פופולרית מזרחית ירצה לבוא וללמוד, שיבוא, ברצון, ילמד את כל התיאוריה, יידע לבצע מוזיקה בכלים האותנטיים, ואז מצידי שיחבר מוזיקה משל עצמו. להפך, אנחנו אפילו מעודדים את זה.
 
"אם את מחפשת חזון, החזון הוא שאנשים צעירים שילמדו כאן את המגוון הזה של התרבויות יוכלו אחר כך לייצר את המוזיקה שהיא באמת מזרחית, הבנויה על יסודות הקלאסיקה המזרחית, ולייצר מוזיקה פופולרית הבנויה על יסודות יותר מעניינים, מגוונים, מורכבים ועמוקים, כמו שקורה במוזיקה המערבית. מלחין כמו מתי כספי למשל, כותב מוזיקה פופולרית, אבל יודע היטב את התיאוריה של המוזיקה המערבית הקלאסית, אחרת לא יכול היה לחבר את המוזיקה שהוא מחבר. לצערי, לא כן הדבר אצל מוזיקאים הנקראים מוזיקה מזרחית, כי אין להם את הידע הדרוש לייצר דברים בעלי מורכבות ועניין".
 
כמנהל בית הספר אתה מרגיש את הפריחה היחסית של המוזיקה המזרחית הקלאסית, אולי אפילו בחסות מוזיקת העולם?
 
"אני לא כל כך מעורה בציבור, לא יוצא ומבלה, אז אני פחות מודע לזה, אבל אני יודע דבר אחד, שאותם תלמידים שלמדו אצלנו והגיעו לאן שהיו צריכים להגיע, הם עסוקים מאוד. מוזיקת עולם זה ביטוי קצת בעייתי מבחינת המוזיקאים כי היא מתפרשת כדבר קצת שטחי. זה שאתה לוקח איזה כלי אינדונזי ובונה סביב זה מוזיקה פופולרית לא הופך להיות מוזיקה מזרחית במובן שאני מדבר עליו, זה רק נותן צבע של כלי נוסף, אבל זה לא באמת להבין את שורשי התרבות של המזרח ולייצר מזה משהו יותר פופולרי.
 
"אבל כן, אם אני עושה השוואה בין מספר הקונצרטים בתחום ובין מספר הנרשמים לבית הספר, ודאי שהיום יש יותר נרשמים מפעם, ונרשמים בעלי רמה גבוהה יותר, וכך גם רמת בית הספר עולה. דבר נוסף שאני רואה הוא שהמונח 'קלאסי' כבר לא כל כך זר יחד עם הביטוי 'מזרחי' כפי שהיה לפני 15 שנה. יש כבר אנשים שיודעים על קיומה של מוזיקה קלאסית מזרחית".
 
הקונצרטים הקרובים של "המרכז למוזיקה מן המזרח" ייערכו ב-30 ו-31 במאי וב-1 ביוני 2010 בגינת המרכז שבשכונת מוסררה, ירושלים. הכניסה ללא תשלום. לפרטים: 02-6280779.