ההצגה של תיאטרון מופע, על פי סיפור סיני עתיק, עושה שימוש טוב במוזיקה ובהומור
פורמט בסיסי של אגדה
אורות האולם עדיין דולקים כשהמלך גרניום השלישי עובר דרך הקהל, המשמש בתפקיד פרחי הגינה, אותם הוא משקה בטרם יעלה אל הבמה, שם נפרשת בפנינו ממלכת פטוניה הצבעונית, הפרחונית והיפה.
"פרח של אגדה" של תיאטרון מופע, המבוססת על סיפור סיני עתיק, בנויה, כשמה, בפורמט בסיסי של אגדה המציב זה מול זה את פיקוס, הגנן המלכותי, ואת תלתן, נער פשוט המפליא לטפל בפרחים ולייצר צמחים ייחודיים. השניים מתחרים על תפקיד שליט הממלכה, ובעקיפין גם על ליבה של הנסיכה גלדיולה, בת יחידה לאביה, המחפש יורש עתידי לתפקידו.
כדי לשלוט בממלכת פטוניה - שכפי שניתן להבין משמה ומשמות דמויותיה מבוססת כולה על אהבת הגינון והצמחים – יצטרכו המתחרים להוכיח את יכולתם המופלאה בטיפוח הזרעים שמחלק להם המלך, תחרות שמובילה לתככים, חמדנות ושקרים, כשברקע סיפור אהבתה של הנסיכה גלדיולה לנער הפשוט תלתן שאינו יודע שנסיכה לפניו. בהמשך יתמודד תלתן עם השאלה האם עליו לשקר כדי לנצח בתחרות, או לומר את האמת ולהסתכן בוויתור על המלוכה, מה שיוביל למוסר ההשכל המתבקש, הגורר אנחת רווחה מקהל הילדים.
על אף השימוש בפורמט ובקונפליקטים המייצגים את המיינסטרים של ההצגות והאגדות, זורמת ההצגה כולה באווירה של קריצה והומור, ומבססת את כוחה גם על מוזיקת הליווי והשירים (עליהם אחראי בן זידמן), שהם חלק בלתי נפרד המקדם את העלילה בצורה מוצלחת ובאופן דומה לזה שנעשה בפסי הקול של סדרות טלוויזיה. לא סתם זכתה ההצגה גם בפרס המוזיקה הטובה ביותר בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-19, לצד זכייתה בפרסי המחזה (אותו כתב גיל צרנוביץ, המשחק בהצגה גם בתפקיד המלך גרניום) והשחקן הטובים ביותר באותו פסטיבל.
השחקנים עושים את תפקידם היטב. בולטים במיוחד פיליפ דומרוב בתפקיד פיקוס השחצן ומולו ניר קרן (ניקוס) כתלתן המתוק, המפליא, אגב, לשיר, ליהוק מוצלח ואמין של הנער הפשוט המסתיר בתוכו נסיך אמיתי. גם לתפאורה ולתלבושות, המזכירות במשהו את הצבעוניות והקווים של "אליס בארץ הפלאות", מגיעות מחמאות.
ונכון עשו אנשי תיאטרון מופע, המייעדים את הצגתם לבני ארבע עד תשע, שכן המורכבות היחסית של העלילה לא תתאים, ככל הנראה, לקטנים יותר.
ורק מילה אחת לגבי סידורי הישיבה: גם בהצגה השנייה שנערכה באותו יום היה האולם מלא מפה לפה - עובדה משמחת מצד אחד, אבל כזו שהשאירה אותנו עם האופציה הלא ממש מוצלחת של ישיבה ביציע אולם סוזן דלל, וזו לא אופציה טובה כשמדובר בהצגת ילדים, לפחות לא כשמדובר בשורות הראשונות של היציע, שהמעקה שלו מסתיר את המתרחש על הבמה מפני הילדים ומחייב אותם לשבת על ברכי ההורים לאורך כל ההצגה במקרה הטוב, או לעמוד בצמוד למעקה במקרה הפחות טוב, וזה מצידו משאיר את ההורים חרדים מול המעקה הלא לגמרי בטיחותי שלפניהם. היתרון היחיד ביציע הוא שאפשר להוציא את הסנדוויצ'ים מהבית בלי לחשוש מסדרנים, אם כבר חושפים סוף סוף את האמת של קהל ההורים וילדיהם, הכולל, מן הסתם, גם את החתומה מטה.
"פרח של אגדה", תיאטרון מופע. מחזה: גיל צרנוביץ, בימוי: רועי שגב, תלבושות: לאה שץ, תפאורה: ניר מנור, מוזיקה: בן זידמן, משתתפים: גיל צרנוביץ, ניר קרן (ניקוס), סתיו אידיסיס, יובל כהן ופיליפ דומרוב.
08/06/2010
:תאריך יצירה
|