אנחנו עדיין כאן
 
השבוע מתייצבים בירושלים, ליתר דיוק באכסניה האוסטרית בעיר העתיקה, משתתפי הפסטיבל "צלילי ירושלים", המוכר יותר בשמו האנגלי "סאונדינג ג'רוזלם". בין המשתתפים הפעם חברים בשלושה הרכבים קאמריים, מן הבולטים באירופה כיום.
 
רביעיית המיתרים הצרפתית ווֹצֶ'ה, רביעיית מֶרֶל משוויץ, ואנסמבל רַארוֹ, גם הוא הרכב שמגיע משוויץ כשחבריו הם בני ארצות שונות. עוד משתתפים בפסטיבל הזמרת הצרפתייה, ילידת גואדלופ, מגאלי לז'ה וחברי סטודיו הנקשנים מגראץ שבאוסטריה.
 
בגרעין החברים הוותיקים, הפוקדים את הפסטיבל כבר שנים מספר, נמצא לצד המייסד והמנהל האמנותי הצ'לן אריך אוסקר היטר, המנגן בעצמו בלא מעט קונצרטים, גם את המלחין והקלידן סטפן הקל, הפסנתרן פטר גוּלדה, הקלרניתן הצרפתי מישל לֶטייק, הכנר הישראלי חגי שחם והפסנתרן הישראלי  ארנון ארז.
 
הפסטיבל המתקיים זו הפעם החמישית הוקם כדי להביא מוזיקה למקומות חדשים בירושלים ובסביבותיה, כאשר הסביבות הן אבו גוש ועין כרם ממערב לעיר, יריחו מדרום מזרח, בית לחם מדרום, רס קרקר, סבסטיה ועוד מקומות מצפון לעיר. הנגינה ברוב המקרים היא ביישובים שאין בהם אולמות לנגינת מוזיקה והנגנים נערכים בהתאם, גם בנגינה בישיבה בחוץ.
 
רוב הקונצרטים מתקיימים בירושלים, בכנסיותיה, באולם ימקא, במרכז למוזיקה ובמוסדות בעלי אופי רוחני, ולעתים גם במקומות לא שגרתיים כמו גגות בתי העיר העתיקה. הרעיון המרכזי היסודי הוא לתת מוזיקה בחינם לקהלים השונים, ומעבר לנגינה עצמה - גם הוראה במסגרת כיתות אמן, מפגשים עם ילדים הלומדים מוזיקה ועבודה משותפת עם מוסדות חינוך באתרים שונים בירושלים וביישובים סביב לה.
 
השנה יציין "צלילי ירושלים" את שנתו החמישית, מהו ההישג החשוב ביותר לדעתך שהפסטיבל יכול לרשום לעצמו?
 
אריך אוסקר היטר: "ראשית כל, ואולי הדבר החשוב מכל, הוא ההישג הקיומי, כלומר שלאחר יותר מארבע שנים הפסטיבל עדיין קיים! העובדה שהוא ממשיך ופועל וכולל אירועים קבועים שמחכים להם במקומות השונים היא בעצמה הישג.
 
"צריך לזכור שמתוך העיקרון שמנחה אותנו שהפסטיבל נועד לכל התושבים במקומות השונים בישראל וברשות הפלסטינית, איננו רוצים תמיכה של ממסד ישראלי או פלסטיני. מקורות המימון שלנו הם של מוסדות מחוץ לאזור או של פרטים המוכנים לתרום לרעיון של הבאת מוזיקה לכאן, ולכן אנחנו מתחילים בסוף כל פסטיבל לגייס כספים לפסטיבל שאחריו. אם עדיין מאמינים בנו זהו הישג".

 
רביעיית מרל. צילום: יח"צ
 
ירושלים כבבואה מוזיקלית
 
האם בעיית מימון היא גם הסיבה שהפסטיבל התקצר בכמה ימים השנה?
 
"למען האמת לא. הבעיה היא אנושית לגמרי. האינטנסיביות של הפסטיבל הזה דורשת מחלק ניכר ממשתתפיו נוכחות באירועים. נוכחנו לדעת שמספר האירועים הרב מתיש, ולא רק פיזית, ועשוי לאורך הדרך לפגוע באיכות הפסטיבל, ולכן החלטנו לקצר".
 
אז נמשיך בעניין ההישגים...
 
"כן, אם כך  ההישג השני הוא האמנותי. לאורך חמש שנות קיומו שומר על רמה גבוהה של עשיית מוזיקה ובמקביל הולך ומתקדם ליצירת שפה מוזיקלית משלו, הנובעת מן ההקשר החברתי-תרבותי של המקום שבו הוא מתקיים".
 
בעניין זה ממש ישנה השנה נוכחות בולטת בהרבה לסוג היצירה שאתם מכנים "מלאנז' אוריינטל" (מעורב מזרחי). האם זהו הכיוון, פחות מוזיקה מערבית ויותר מוזיקה שנוצרת מן השילוב של נגנים מן המערב הפוקדים את המזרח? האם הצעד הבא עשוי להיות נגינה של מוזיקאים מערביים במסורת המוזיקה הערבית על סולמותיה, משפטיה המוזיקליים וכדומה?
 
"לא נלך להחליף את המוזיקאים המקומיים. זו אינה הכוונה. אבל לאחר נגינה והופעות לפני קהל שברובו הגדול שמע מוזיקה מערבית, בביצוע חי, לראשונה במופעי הפסטיבל, הגענו למסקנה שהדרך לקרב את הקהל המקומי היא בשילוב יסודות מן המוזיקה שלו. ירושלים עצמה מייצרת בבואה מוזיקלית המורכבת ממוזיקות שונות, נוצריות, מוסלמיות ויהודיות, והמוזיקאים שמגיעים לכאן מתרשמים. יש בינינו גם יוצרים, מלחינים ואחרים שסופגים את הגוונים המוזיקליים הרווחים כאן ומתוכם נרקחת המוזיקה שקיבלה נוכחות יתר בתכנית השנה".
 
מדי שנה מגיעים לפסטיבל הרכבים קאמריים חדשים, למעשה גלריה די יפה של שמות שזו להם הופעה ראשונה באזור. איך עובד תהליך הבחירה?
 
"למרבה המזל שמו של הפסטיבל כבר הולך לפניו גם באירופה, והתוצאה של המוניטין היא שלא מעט אמנים פונים אלינו ומבקשים להצטרף. לעצם תהליך הבחירה, הוא אינו שונה לדעתי מכל פסטיבל מוזיקה. אני כמנהל אמנותי, או מישהו מטעמי, שומע את ההרכב, עדיף בהופעות חיות, ולעתים רחוקות יותר בהקלטה המלווה בהתרשמות אישית של מי שניתן לסמוך על דעתו ולהחליט בעקבות ההמלצה.
 
"אבל, וזה מאוד חשוב, רובם של הפונים אינם יודעים לקראת מה הם הולכים. הם אינם יודעים שהם עתידים להופיע במקומות שבהם אין תנאים מינימליים להופעה, אבל יש בהם קסם רב, קסם אחר, למשל קונצרט הזריחה ביריחו שכבר קנה לעצמו מוניטין ועוד. לקראת המופעים האלה יש להיערך, וגם זה חלק מן העניין שבשילובם של אמנים חדשים".
 
שיתוף פעולה עם אוניברסיטת אלקודס
 
השנה יש נוכחות גדולה לנגני כלי הקשה. זו הליכה בזרם הרווח בעולם כיום או שיש לכך משמעות מיוחדת בהקשר המקומי?
 
"העניין בכלי ההקשה הוא די מתבקש, למען האמת. הרעיון הוא תמיד במופעים האחרונים לצרף מוזיקאים, ילדים ומבוגרים רבים ככל האפשר לעשייה המוזיקלית. בשנים האחרונות בקונצרטי הגגות היו הרבה מאוד כלי נשיפה. כלי הקשה מקובלים על הרבה מאוד צעירים. לכן החלטנו לזמן לכאן מרכז מוזיקלי משמעותי מאוסטריה, שגם בעשייה היומיומית שלו מחובר מאוד למוזיקה בחוצות הערים, בכיכרות, לצד הופעות באולמי קונצרטים.
 
"הקונצרט המסיים יתנהל כמסורת הפסטיבל ברחובות ירושלים. בפנייה הישירה שלנו חיברנו את המוזיקה למשחקי גביע העולם ואנחנו מזמינים כל אחד להצטרף לנבחרת. היום האחרון של הפסטיבל הוא היום של משחק הגמר בטורניר גביע העולם בדרום אפריקה, ומכאן שם האירוע. חגיגה של כלי הקשה ביום הזה תקבל משמעות נוספת".
 
בקונצרט שנקרא "השתקפויות שירה באוויר" משתתפים גם משוררים פלסטינאים. קריין יקרא משיריהם לצלילי מוזיקה של באך לצ'לו ובעיבוד לאקורדיון ולפסנתר. ניסיון לשלב אמנויות באחד הפסטיבלים הקודמים הביא לאמירה פוליטית בציורי ילדים שהאמנית האוסטרית שהנחתה את האירוע לא הייתה ערה לה, והפסטיבל גלש לביטויים ולדימויים פוליטיים, שעל פי תפיסתו הוא לא רצה להגיע אליהם.
 
האם אינך צופה בהקראת טקסטים הזמנה לעימות פוליטי שתביא את הפסטיבל שוב למקום שממנו הוא לכאורה רוצה להתרחק, ומשמעותו העתידית תהיה זיהוי הפסטיבל פוליטית עם צד אחד?
 
"הרעיון הזה נולד כשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אלקודס. ברור למי ששותפים שמדובר במיזם אמנותי. אני מקווה שבחירת הטקסטים תהיה תואמת. כמובן שאנחנו כמוסד אמנותי איננו מטילים צנזורה על אמנות. אבל גם אם תהיה גלישה ללשון לא צפויה, לאמירה, לא נורא. נחיה עם זה".
 
להקת חימום למשחק כדורגל
 
ולו לצורך מראית העין של פסטיבל הפונה לשתי האוכלוסיות, ושומר על יחס זהה לכל תושבי האזור, למה לא נערכתם במקביל לשיתוף משוררים וסופרים ישראלים ושילובם בתכנית הפסטיבל?
 
"האמת, זה רעיון טוב. האמת השנייה - לא חשבנו עד הסוף, אבל מכיוון שמדובר לפי שעה רק בניסוי, וחשוב לי להדגיש ניסוי אמנותי, השירים שיוקראו אמורים לעסוק באמנות. אם הניסיון יעלה יפה, אין כל סיבה שבשנה הבאה לא ישותפו גם משוררים וסופרים ישראלים הכותבים עברית בפסטיבל, לצד נגנים שמדברים בצלילים".
 
השנה, לראשונה, הפסטיבל פונה לקהל ומבקש לרכוש כרטיס בתשלום. אם כי זה אכן לא נראה כמו כרטיס אלא כרכישת מקומות שמורים. שינוי במדיניות?
 
"לא בדיוק שינוי. הקונצרטים עצמם ימשיכו להיות בחינם. בעבר שמרנו מקומות לפי הזמנות מראש. צריך להתייחס לסכום, 250 שקל כדי לשמור למי שמשלם מקומות בכל הקונצרטים, ויש 16 קונצרטים. אם נחלק את הסכום נראה שמדובר בהשתתפות צנועה. למעשה הסכום המבוקש הוא תרומה למימון המשך פעילותו של הפסטיבל. כך צריך להתייחס אליו".
 
עניין טכני לחלוטין, אינכם חוששים מהתנהלות במקביל למשחקי גביע העולם, פעילות שעשויה להקטין את מספר הצופים שיגיעו לקונצרטים?
 
"עד כמה שיכולנו לקחנו את המשחקים בחשבון. אבל העולם לא מבטל קונצרטים בגלל תחרויות כדורגל, חשובות ככל שתהיינה. יום הפסטיבל האחרון חל ביום שבו מתקיים משחק הגמר בתחרויות גמר הגביע. המשחק עצמו ישודר זמן רב אחרי שהקונצרט יסתיים, אבל אנחנו חשבנו על סמיכות האירועים ולכן הקדמנו חגיגה בירושלים לחגיגה המשודרת מדרום אפריקה. בסמטאות העיר העתיקה ינועו נגנים רבים שינגנו ויהיו לבושים בבגדים צבעוניים. לבגדים ניתן לקרוא תחפושות. הנקשנים שיצעדו בתלבושות בסמטאות יהיו להקת חימום למשחק הכדורגל".

פסטיבל "צלילי ירושלים" יתקיים מ-27 ביוני עד 11 ביולי 2010 בירושלים וסביבותיה.