בלי הרבה היגיון
 
"זורקים אותך מבית הספר, את השיעורים אתה לא מכין/ זורקים אותך מהבית כי אותך אף אחד לא מבין/ זורקים לך הבטחות על שמאל ועל ימין// זורקים אותך מהעבודה בגלל היעדרות מחלה/ זורקים אותך מהצבא ומצבך מעורר דאגה/ זורקים עליך מבטים של בוז ושל שלילה// אז מה הפלא, אם כולם אומרים שאתה סתם זרוק?" ("שיר הזרוק", מילים שמוליק צ'יזיק, לחן שמוליק צ'יזיק ואריאל זילבר)
 
"פיטר רוט שר צ'יזיק" הוא פרויקט שמחבר מהצד האחד את פיטר רוט, מי שהתחיל את דרכו בעמדת הגיטרה של להקת "מוניקה סקס", חבר ללהקות נוספות כמו "הזבובים" ו"מלכת הפלקט", והפך למוזיקאי ומפיק מוזיקלי מצליח שהפיק אלבומים לשמות כמו אריק איינשטיין ומאור כהן, ומהצד השני את שמוליק צ'יזיק, יוצר שהעניק לנו בשנות יצירתו המועטות להיטים רבים שאת חלקם כתב ("בחברה להגנת הטבע", "שיר הזרוק", "מה תאמרי", "שירת הספרית") ואת חלקם כתב והלחין ("סיוון", "רוצי שמוליק", "אף אחד לא מזיל דמעה"), עד שנפטר והוא בן 42 בלבד.
 
לפני חמש שנים הוציא רוט את אלבום הסולו הראשון שלו, "פיטר רוט", שכלל את השיר "היא אוהבת". הפרויקט החדש תפס אותו ממש בדרכו לאלבום הסולו השני שלו.
 
"מאז האלבום הקודם קרו הרבה דברים", מספר רוט. "כמובן שהמשכתי להפיק אלבומים, זה משהו שאני נורא אוהב לעשות, והקמתי משפחה, שגם זה לוקח הרבה משאבים ואנרגיה, ובאיזשהו שלב התחלתי להקליט שירים לאלבום שני. היו לי בערך חמישה קטעים מוקלטים, והאמת שהייתי דווקא די מבסוט כי התחלתי לכתוב לבד והרגשתי שאני מפתח את עצמי. אלבום הסולו הקודם שלי היה תקליט מאוד משותף לי ולדן תורן בקטע של הכתיבה, ואתה לומד לשחרר ולאתגר את עצמך מתקליט לתקליט, אז הקטע של הכתיבה היה האתגר באלבום הסולו השני שלי, ודווקא יצא הפוך על הפוך שאני שם את הכל בצד ובעצם עובד על אלבום שבו כל הטקסטים של צ'יזיק, וחלק מהשירים הם גם במנגינות שלו או של אנשים אחרים".
 
אז מה בכל זאת היה הטריגר לעצור את התהליך שהיית בו וללכת על פרויקט מחווה מהסוג הזה?
 
"זה באמת קטע אימפולסיבי לחלוטין שאי אפשר להבין אותו. הרבה היגיון מאחורי זה לא היה. אני חושב שרגע הגילוי שהשיר 'מה תאמרי' הוא גם שלו. אמרתי, לא יכול להיות שגם את השיר הזה, שהשפה שלו קצת שונה משאר השירים של צ'יזיק, משהו חצי גבוה כזה, 'מה יאמר אז לבך, פתאום אחייך', זה הביא אותה בכזה אלגנט שלא דמיינתי בכלל שזה שיר שלו. כשהבנתי שגם זה שלו אמרתי, וואו, אני חייב להיכנס בזה, ופשוט לקחתי החלטה כזו. נכנסתי לאולפן כרוח סערה, ואמרתי ליזהר (אשדות – ט.ג.), 'זה מה אני רוצה לעשות עכשיו ויהי מה'.
 
"יזהר הוא המנהל שלי בעצם והתקליטים יוצאים בלייבל שלו, הכל מוקלט באולפן שלו, מי ששייך ללייבל זה אני ורונה (קינן, שגם שרה בדואט עם רוט את אחד משירי האלבום – ט.ג.), וזה נורא משפחתי וקטן, ועם חופש אמנותי. יזהר גם הפיק את האלבום מוזיקלית. לא ראיתי מישהו אחר שיכול להיות מופקד על התפקיד הזה של להפיק לי אלבום".

 
"פיטר רוט שר צ'יזיק (תמונת יח"צ)
 
פרשנות מהורהרת ובוגרת
 
"מה תאמרי אם אפגוש בך היום/ כך לפתע פתאום/ ואומר לך שלום// מה תאמרי אם אלחש על אוזנך/ ואשק על לחייך/ מה יאמר אז לבך// מה תאמרי אם פתאום אחייך/ ואקח את ידך/ ולסרט נלך// מה תאמרי אם אלחש על אוזנך/ ואשק על לחייך/ מה יאמר אז לבך" ("מה תאמרי", מילים שמוליק צ'יזיק, לחן יזהר אשדות)
 
בוא נדבר באמת על לעבור מעמדת המפיק למופק. יש כאלה שישאלו למה כמפיק אתה לא מפיק את האלבום של עצמך, למרות שנדמה לי שלהפיק את עצמך זה קצת כמו להתאפר בלי מראה.
 
"אתה לא יכול לחפור בתוך התחת של עצמך כל הזמן, אתה צריך מי שישמש לך כמראה כדי שתוכל להתעסק בדברים אחרים. אם הייתי מפיק את זה הייתי צריך גם לנגן, גם להקשיב באותו זמן ולראות אם הכל קורה כמו שצריך, ובעיניי זו חובה לשחרר, כמו שגם את חושבת. להפיק לעצמך זה תיק שאתה לא צריך על הראש שלך. להפך. זה כמו שהבאתי גיטריסט לתקליט הזה למרות שאני גיטריסט בעצמי. הבאתי את עמית יצחק כי הוא גיטריסט מחונן והיה לי כיף לנגן איתו בחדר. זה החזיר לי את הצבע ללחיים.
 
"נורא התגעגעתי לנגן עם אנשים. זה משהו שהיה חסר לי הרבה זמן. בגלל שהמחשב השתלט לנו על החיים זה גנב הרבה מהלייבנס של המקצוע, וזה חבל. החלטתי לעשות אלבום לייב, עם כולם בחדר, כמו פעם. אמנם זה עלה לי יותר כסף אבל זה היה כיף. הרי בתקליט הזה אין לי תמלוגים מאקו"ם כי את רוב השירים לא כתבתי, זה באמת משהו שהחלטתי לעשות נטו מתוך שיקול תרבותי, אמנותי, לא יודע איך תקראי לזה".
 
באלבום החדש מביא רוט את הפרשנות שלו לשירים ידועים כמו "מה תאמרי" (מילים שמוליק צ'יזיק, לחן יזהר אשדות), "שיר הזרוק" (מילים שמוליק צ'יזיק, לחן צ'יזיק ואריאל זילבר) ו"רוצי שמוליק" (מילים ולחן של צ'יזיק) ותורם מלחניו שלו לשירים אחרים שכתב צ'יזיק, ביניהם "איש בודד איש נודד", "שוב לבד" ו"האמת". התוצאה הסופית מעניקה לשיריו של צ'יזיק, במיוחד לידועים שבהם, פרשנות חדשה, מהורהרת ובוגרת, בהם מהדהד איכשהו הסיפור הלא קל סביב חייו של היוצר המוכשר הזה.
 
"כן, זה סיפור עצוב", אומר רוט, "אבל אני איכשהו תמיד מצאתי גם את הצד השמח בסיפור הזה. לאיש היה חלום לכתוב שירים ולהצליח, והאמת שהוא גם רצה נורא להיות זמר. אומרים שלא היו לו מרפקים, אבל אני חושב שאם הוא הצליח לכתוב שיר גם ללהקה צבאית, גם לירדנה ארזי, גם לפסטיבל שירי ילדים, גם לאריאל זילבר שהיה אלטרנטיבי בזמנו וגם ליגאל בשן שהוא הכי מיינסטרים, הוא הצליח להגיע ולהתחבר באמת לכל הקצוות ולהביא את השירים שלו לכל הכיוונים שהיו במוזיקה הישראלית. מהבחינה הזאת הוא הצליח, אבל כזמר הוא נכשל, אז נכון שהסיפור שלו עצוב, אבל היו גם רגעים של אושר, אני בטוח".
 
סוג של נגטיב
 
"עשרים שנות יגון וצער/ עבר שלא נגמר/ אינך אותו הנער/ המחפש את המחר/ זיכרונות ילדות קשה/ השאירו בך משקע/ וחיפוש מתמיד אחר עתיד/ שלא נועד לך// איש בודד איש נודד/ ספר מאיפה באת/ איש בודד איש נודד/ מתי תחזור הביתה". ("איש בודד איש נודד", מילים שמוליק צ'יזיק, לחן פיטר רוט)
 
אני חושבת שהסיפור שלו עצוב יותר ברמה האישית.
 
"ברמה האישית זה נכון. ידוע שהוא היה על תרופות, ושהוא נפטר בן 42, נורא צעיר. אין ספק, זה לא סיפור שמח. אבל מה שאני אוהב מאוד אצל צ'יזיק זה את האמינות. אני מרגיש את האמינות בכל מילה וזה מה שקונה אותי אצלו, ואצל כל אמן שאני אוהב. הטקסטים שלו אמינים נורא והם מחזיקים מעמד מבחינתי גם היום ועומדים במבחן הזמן, ואם אנחנו מדברים על הלהיטים שלו אז הם מושמעים עד היום, וגם היום אריאל זילבר נשמע פרֶש מתמיד עם 'רוצי שמוליק'. תמיד כשאני שומע את השיר הזה זה נשמע לי סופר עדכני, לא משהו מיושן".
 
אם הזכרת את "רוצי שמוליק", נורא יפה הפרשנות החדשה שהוא ושירים נוספים קיבלו אצלך באלבום, משהו מהורהר יותר מהביצועים המקוריים.
 
"זילבר באמת הביא לשירים נופך יותר מצחיק ופאן, כמו השירים של זילבר, ואני חושב שהוא אחד מהטופ פייב שהיו בישראל אי פעם ואני מעריץ גדול שלו, אבל באמת כשאתה קורא אחד לאחד את הטקסטים אפשר לתקוף אותם בהחלט מהמקום המדוכדך, ונראה לי שזה הלך אצלי לשם בלי כוונה. 'תני לי מחסה' קיבל את הכיוון הזה, ו'רוצי שמוליק', אבל 'איש נודד' דווקא קיבל מנגינה מאוד שמחה יחסית. אלה לא דברים שנעשו במודע. כשאני עושה מוזיקה, על אחת כמה וכמה כשזה לעצמי, זה לא בשליטה. אולי זה אפילו סוג של נגטיב. אני בנאדם באמת שמח בחיים, וזה די מוזר שנמשכתי ככה לטקסטים האלה, אבל צ'יזיק סקרן אותי כבר שנים.
 
"גם באלבום שעשיתי לאריק איינשטיין ב-2006 היה את 'אף אחד לא מזיל דמעה' של צ'יזיק. כבר אז חיפשתי קול שיחזיר את צ'יזיק לחיים, במקרה הזה זה היה אריק. אני גם זוכר שיחה שלי מלפני שנים עם ורד קלפטר שדיברנו שחייבים לעשות משהו עם השירים של צ'יזיק. זה כל הזמן היה בראש שלי. אבל לקום ולעשות מעשה באמת קרה רק לפני שנתיים, כשהחלטתי שהגיע הזמן ואני עוזב הכל. זה מגיע לו ובעיקר מגיע לנו, בתור מדינה, שיהיה לנו את השירים האלה, שיקבלו את הפוקוס הזה, והלוואי שגם השירים החדשים יעמדו במבחן הזמן בעוד שנים. אני יודע שזה נשמע שמאלצי, אבל ככה אני מרגיש באמת".
 
מה עם אותו אלבום שני שנזנח בדרך לצ'יזיק? חזרת אליו?
 
"האלבום הזה מחכה בסבלנות לאחרי התקליט של 'מוניקה סקס'. אנחנו מסיימים עכשיו תקליט חדש, עוד שנייה במיקסים. זה אלבום רביעי, הפקה של עופר מאירי, זה כל כך אחר, ובינתיים אנחנו עפים על זה. המגניב בזה שפעם ראשונה 'מוניקה' מקבלת את הלגיטימציה לעבוד גם דרך הרגליים".