ספורט או מוזיקה

" הגליסנדו (צליל גולש) של פליטמן מרחף גבוה מעל דוכני המטיפים הארציים בקלילות שמימית שמשווה את איכויות קולה עם אלו של קתלין בַּאטל או דון אַפּשוֹ (שתיים מזמרות האופרה הגדולות ביותר בארצות הברית)", כך קבעו מבקרי הסי.אן.אן לאחר ששמעו את קולה של הילה פליטמן כקול השמימי בסרט המצליח "צופן דה וינצ'י".

היו מי שהתווכחו על איכות הסרט, אבל על איכות קולה של הילה פליטמן הייתה תמימות דעים. השבחים לא פסקו בסי.אן.אן. "וושינגטון פוסט" דיבר על זמרת עם אנרגיות סטאטוספריות, בהירות חד פעמית בדיבור, צליל של מלאך בשירה, ואם צריך היא יודעת להפיק קולות יבבניים כמו השרקן". "לוס אנג'לס טיימס" מדבר על זמרת שהחלה בצליל שהוא כולה אקסטזה ומאז לא מרפה ואחרים פשוט מקנאים מעל כל עיתון בכלי הנפלא שהטבע העניק לה.

השמימית שנולדה כאן קרוב לאלוהים, בעיר הכי שמימית, ירושלים, חוזרת כעת להופעות עם תזמורת הבמה הישראלית (בקונצרט "הקול הנשי והקול האישי" בניצוח רוני פורת) מעיר המלאכים, לוס אנג'לס. "רוני פורת חבר ותיק וכיף לשוב לכאן", היא אומרת. הילה מגיעה לארץ עם בעלה המנצח והמלחין אריק ויטקר ובנם בן החמש אֵש. "הצליל העברי של המילה 'אש' מצא חן בעיני אריק ולכן נשאר השם...", מסבירה הילה, המנסה להדביק לו שמות חיבה.

הילה פליטמן, זוכת פרס הגראמי על ביצוע יצירה, רושמת הצלחות בקונצרטים רבים בעיקר בארצות הברית, ואפילו בעלת חגורה שחורה ב"טיי קואן דו", אמנות לחימה קוריאנית, שיש בה בעיקר הרבה בעיטות.

למה דווקא?

"זה היה שיגעון של רגע שנתפסתי לו. באחד המופעים שאריק (בעלה המלחין אריק ויטקר, המקבל המון מקום והתייחסות בשיחתנו אבל יחכה להזדמנות חשיפה אחרת - י"ש) חיבר והיו בו שילובים של טכנו, אופרה, מיוזיקל, ובתוך זה היה עניין של לחימה. ואני תמיד הייתי בנאדם פיזי. זה מאוד התאים לי".

זה עוזר לעשיית מוזיקה ?

" כן, בדרך שלי לעשות מוזיקה עם תחושה חזקה של תנועה ותזוזה יש לספורט הזה מקום. אם כי אני חייבת להודות שעכשיו, כשאני עסוקה עם הבן, אני הורדתי את מינון הטיי קואן דו".

וזה לא השינוי היחיד. היום, כלומר בשנים האחרונות, הילה משתדלת להיות הרבה עם הבן אֵש ולכן היא צמצמה לא רק את העיסוק בספורט אלא גם את מספר הופעותיה באולמות הקונצרטים. אבל לפחות פעם בחודש היא נמצאת על הבמה. וכיוון שהרפרטואר שלה הוא בעיקרו מוזיקה שנכתבת עכשיו, כל הופעה כרוכה בחזרות לא מעטות. "אז אני לוקחת את אש איתי לכל מקום, לפעמים הוא לא כך כך אוהב את ההסתובבות אבל הוא מדי פעם מסוקרן ."

הילה גילתה את המוזיקה דרך הפסנתר בגיל חמש בערך, את הזמרה אחר כך, וכבר שמענו שבשלב מסוים היא גילתה גם את הספורט. אבל כחברה צעירה במקהלת "אנקור" העוסקת גם בספורט, השילוב לא נראה למנצח ארנון מרוז. הוא העמיד בפני הילדה  את הברירה: "ספורט או מוזיקה". הילה בחרה בספורט, ויתרה על המקהלה. תודו שיש הנאה בלתי רגילה לראות מורה שטועה בגדול בזיהוי הכשרון של הילד או התלמיד ורק העתיד מוכיח עד כמה ההערכה הפדגוגית היתה שגויה.

הילה ויתרה על המקהלה אבל לא על החינוך המוזיקלי. היא למדה בתיכון שליד האקדמיה בירושלים. מי שהחזיר אותה לכיוון הזמרה הייתה המנצחת מיה שביט (מייסדת מקהלת העפרוני, המנצחת עליה עד היום). בתיכון למדה בהדרכתה של פנינה שוורץ, שהקנתה לה את הדרך להעמיק בהבנת הטקסט בחיפוש המשמעות ולפעמים גם את הרובד הפילוסופי שמאחורי המילים. העיקר שהקשר עם הזמרה לא נותק.

"ביוזמת מיה שביט ניגשתי לאודיציה באופרה הישראלית, עוד באולם נגה ביפו, לתפקיד פלורה (באופרה 'טבעת החנק' של בריטן) והתקבלתי. הכרתי את המנצח אשר פיש". אחרי ההצלחה הראשונה ההיא ועם סיום לימודיה כאן, התחנה הבאה הייתה בית הספר ג'וליארד בניו יורק. תואר ראשון, תואר שני, אמן, היכרות עם אריק ויטקר, מי שיהיה בעלה ואביו של אש. "מניו יורק חזרתי בעזרתה של ג'ואן דורנמן לסדנת האופרה הקייצית", מרחיבה הילה. אבל הקריירה העיקרית שלה התפתחה בארצות הברית .

תיחום הולך ונעלם

כאשר בודקים את הדיסקים שלך מגלים שבחלק מהם את מופיעה כיוצרת, כמחברת שירים.

" אני צריכה להודות בעניין הזה שוב לאריק. יש לו תכונה של פרגון לכל מי שעובד בסביבתו והוא גורם לו להיות שותף בתהליך היצירה וליצור בעצמו. כך למשל את חמישה שירים עבריים כתבתי אחרי שחברים מגרמניה היו שותפים להזמנת יצירה. אריק עודד אותי בכיוון וכך נולדו השירים, אבל אני לא מלחינה, לכל היותר מחברת מוזיקה".

מה הייתה היצירה שזיכתה אותך בגראמי?

" זו היצירה 'מיסטר איש הטמבורין' של ג'ון קורליאנו שנכתבה לטקסטים של בוב דילן. לדעתי הנוסח של קורליאנו מעניק לטקסטים החשובים של בוב דילן משנה תוקף ומשנה משמעות. היצירה נכתבה בהתחלה לזמרת הנפלאה סילביה מקניר, שגם שרה אותה בליווי פסנתר באולם 'קרנגי' בניו יורק. אחרי כמה שנים קורליאנו ערך מהיצירה נוסח תזמורתי והוא רצה אותי ליצירה הזאת. אני חושבת שפרגוניו מוגזמים אבל הם מחמיאים ואנחנו משתפים פעולה בעוד יצירות ."

מה על הקלטת פס הקול ל"צופן דה וינצ'י" ?

" זה היה תהליך שונה ממה שאני רגילה לו. למען האמת לא קראתי את הספר, וכשהתבקשתי להקליט את הקול שלי לפסקול הסרט, לא היה מדובר בטקסט מילולי מושר אלא טקסט שרומז על פולחן, על משהו מיסטי. אני ישבתי וצפיתי בסרט והוספתי את הקטעים בקול הדק והגבוה לפי ההנחיות של מצבי רוח וכו'. היו מקרים במהלך העבודה שהצפייה בלבלה אותי, נסחפתי בקטע זה או אחר של הסרט כצופה ושכחתי להיכנס בזמן. היה צריך להתחיל מחדש. דבר אחד שהדריך אותי בהקלטות האלה, ולא רק בהן, הוא הידיעה שזמר אינו צריך להיות בעצמו עצוב על הבמה, הוא צריך לגרום לאחרים להרגיש עצבות. אם הוא השיג את התחושה הזו אצל זולתו, הוא הצליח. נראה לי שהצלחתי במשימה".

את מזוהה בעיקר במוזיקה העכשווית שאת שרה.

" נכון, והמקום הזה טוב לי. יצירותיו של קורליאנו, יצירות של דיוויד דל טרדיצ'י, של הפיני המוכר יותר כמנצח אסה פקה סלונן. היצירות מתקשרות עם הקהל בדרכים משלהן. אם בטקסטים של המשוררת היוונייה הגדולה סאפפו או אפילו ביצירות ללא מילים, מעין וקאליזות. יש מסרים חזקים ליצירות האלה. גם כאן אני אשיר יצירה של דל טרדיצ'י. ובביצוע בכורה בישראל את 'עיני חמור הים', יצירה למילים של לואיס קרול מתוך החלק השמיני של 'אליס בארץ המראה'. את היצירה הזאת כבר שרתי בעבר עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח מהטה ומזור. דל טרדיצ'י התעסק הרבה עם אליס, הגיבורה המוכרת של לואיס קרול ."

בהופעה בישראל תשירי את דל טרדיצ'י וגם מוזיקה של באך ושל מוצרט. מה את מביאה למוזיקה המוכרת, הקלאסית המובהקת, מהשירה של החומרים המודרניים?

" מעניין שאתה שואל את זה, כי זו שאלה מורכבת שגם אני מתחבטת בה מדי פעם. למרות השוני בין המוזיקה של באך למשל לזו של דל טרדיצ'י, נראה לי שבשתיהן יש מרכיב של רעננות, של ראשוניות ושל טוהר".

יש סוג מסוים של מוזיקה שאת מזוהה איתו יותר?

" אני לא רואה את עצמי כזמרת של סוג מסוים של מוזיקה, אני לא בדיוק זמרת אופרה ולא בדיוק זמרת קונצרטים. בכלל נראה לי שהתיחום המוזיקלי, השייך למגמות שמרניות במוזיקה, הולך ונעלם. איפה נגמר הפופ ומתחילה הקלאסיקה. ככלל רווחת התפיסה שמוזיקה קלאסית היא מורכבת, טעונה, משמעותית, אינטליגנטית והולכת לקצוות, לעומת המוזיקה הפופולרית שהיא בסיסית, פשוטה, משעממת ונטולת עניין. אני מעריצה גדולה של הזמרת ביורק, יש במוזיקה שלה מורכבות גדולה והכל מרתק והיא מקוטלגת כזמרת פופ ."

את החשיבה הזו את מביאה להופעות ?

" דווקא כן, ומאוד לאחרונה יחד עם חברת האמרגנות איתה אני עובדת  אנחנו מכינים רסיטלים, יענו רסיטלים שיש בהם מוזיקה מודרנית והרבה גרסאות כיסוי לשירים מוכרים, כלומר קלאסיקה של פעם ושל היום ופופ מסוגים שונים ובכלל.

ואיך הקהל מגיב?

" מקבל, אולי בעיקר משום שזה לא צפוי".

הילה פליטמן תהיה הסולנית של תזמורת הבמה הישראלית בקונצרט "הקול הנשי והקול האישי". שישי, 2 ביולי 2010, ב-12:30 בקיבוץ צרעה (02-9908105); שבת, 3 ביולי, ב-21:00 במוזיאון תל-אביב (03-6077020).