הכמיהה לאפריקה
 
פסטיבל "מחולוהט" 2010 בסוזן דלל יארח השנה, זו הפעם השביעית, את להקת "בנגורה" למוזיקה ומחול אפריקאיים, החוגגת השנה עשור לקיומה.
 
סיפור האהבה בין שני עמודי התווך של הלהקה, רחל וסבולה בנגורה, החל לפני כ-12 שנה בגמביה, לשם הגיעה רחל כדי ללמוד את רזי התיפוף האפריקאי. כשפגשה את סבולה, מאסטר-מתופף בן שבט הלנדומה, הבינה מיד שמדובר באהבה. השניים נישאו, חזרו יחד לארץ והקימו בכרכור את "בית בנגורה" - מרכז המוקדש להפצת התרבות האפריקאית בישראל.
 
להקת בנגורה, המונה 12 נגנים ורקדנים, העמידה עד כה כשמונה יצירות מחול אשר הועלו על הבמות הגדולות בארץ, בהן "שירת התוף", "דיורה", "ליברטה", והמופע החדש – "מחול התופים", המתייחס לקשר שבין הריקוד לתיפוף. שיחה על קסם המקצבים האפריקאיים, על אהבה ועל חלומות שמתגשמים.
 
איך נוצר החיבור ביניכם?
 
רחל: "החיבור שלי היה קודם כל לאפריקה, ורק אחר כך לסבולה. המחול היה תמיד חלק מרכזי בחיי, אבל לתופף התחלתי בערך בגיל 25. ניגנתי עם אמנים בלילות ירח מלא וגיליתי את ההשפעה העצומה שיש למקצבים עליי. התאמנתי שבע-שמונה שעות ביום, עד שהחלטתי לחפש מורה שילמד אותי את שורש התיפוף האפריקאי.
 
"פחדתי לנסוע לאפריקה לבד, אז נסעתי ללונדון להתחבר לאמנים אפריקאיים. לונדון הפכה לבית שלי במשך עשר השנים הבאות. ניגנתי עם מתופפים והרכבי רגאיי בפסטיבלים ואפילו ברכבת התחתית. לפעמים הייתי צריכה להתמודד עם שיכורים שניסו לגעת בי, אבל לא התייאשתי. הכמיהה לאפריקה הייתה חזקה ממני.
 
"יום אחד ניגנתי ברחוב עם מנהל להקת פטלה, שסיפר לי על להקת מחול ותיפוף של בני שבטים שונים המארחת אמנים מכל העולם במערב אפריקה. ברגע שאספתי מספיק כסף נסעתי לשם, פגשתי את סבולה שהיה מאסטר הלהקה והתאהבנו. הוא בא איתי לכאן והשאר היסטוריה".

חגיגה לאדם ולאדמה
 
מה זה בעצם מחול אפריקאי?
 
סבולה: "לקצב ולתנועה באפריקה יש משמעות פיזית ורוחנית עמוקה, והם מלווים את האדם בכל תחומי החיים - בעבודה, ברפואה, בשמחות, בטקסים סודיים פולחניים ביער המקודש ובהעברת ידע ממקום למקום. המחול האפריקאי הוא חגיגה לאדם ולאדמה ויש בו הרבה הומור. הרקדנים והרקדניות הם בעלי יכולת גופנית גבוהה, ובנוסף למחול גם שרים ומנגנים. מעל כולם ניצב הגריו - המוזיקאי או השחקן שבני משפחתו היו אמנים במשך דורות. הוא שר, מנגן בקורה או בבאלאפון, שזה קסילופון עץ אפריקאי, וגם משמש כקוסם.
 
"הריקודים האפריקאיים מאוד אנרגטיים ומבוצעים בעיקר לצלילי תופים במקצבים שונים. כל תנועה מחוברת למקצב, ולכל מקצב התנועות האופייניות שלו. מקצב ה'קונקובה', למשל, נוצר כדי להמריץ את העובדים בשדה. אופייניות לו תנועות של עבודה, קציר או אפילו דיג. זה מקצב אנרגטי, גברי וחזק. מקצבים נשיים יותר הם ה'מאמיה', המאפיין את תנועות הנשים הבוגרות, וה'נאלו', שהוא מקצב הנשים המתפללות לפוריות וכו'. כל ריקוד מבוצע בתלבושות שונות ומיוחדות, ובריקודים העוסקים בחיות הרקדנים והרקדניות חובשים מסכות". 

איך כל זה בא לידי ביטוי בלהקת בנגורה הישראלית?
 
רחל: "סבולה הוא המנהל האמנותי של בנגורה, הכוריאוגרף והמלחין, ואני מנהלת אדמיניסטרטיבית, מתופפת, כוריאוגרפית וכותבת שירה וטקסטים. יש לנו 12 אמנים בלהקה – על המתופפים אחראי אסף שטיינברג, שהוא מה שנקרא באפריקה - שף באטר, ועל הרקדניות אחראית המטראנסן של בנגורה מלי מזל.
 
"בין המתופפים לרקדנים קיים כל הזמן דו שיח יוצר. הרקדניות והמתופפים תלויים לגמרי אחד בשני, לכן אנחנו שמים דגש בחזרות על דיוק, תיאום והרמוניה. על זה בדיוק המופע החדש שלנו, מחול התופים - המעגל הקוסמי האינסופי של מחולל הקצב, וזה המחולל לקצבו. בנגורה עורכת אודישנים כל שנה והרקדנים עוברים סמינר מיוחד שמלמד רקע תנועתי וכוריאוגרפיות. מאוד חשובה לנו ההעמקה בתחום התרבות האפריקאית, וגילוי אישי של הרוח האפריקאית, שקיימת בכולם ויכולה לבוא לידי ביטוי אחרי אימונים מתאימים".
 
סבולה: "לפני שאתה הופך לאמן אתה חייב ללמוד את הדרך. זה לא כמו שמישהו מחליט ללבוש מדים, זו דרך פנימית. לכן אני דורש מהאמנים בלהקה ציות מוחלט לכללים ולמקצבים הנתונים. שלא ישנו ולא יוסיפו כלום עד שהם בטוחים בעצמם ואני בטוח בהם. יש מקצבים שהם קשים לעיכול וקשים יותר לביצוע, ולכן בניתי את הכללים הנוקשים האלה, כאשר החופש מתקיים במסגרות נתונות וברורות".

"בנגורה" (תמונת יח"צ)

בסך הכל החיים יפים
 
נוח לך להיות אמן אפריקאי בישראל?
 
סבולה: "אני מאושר להיות כאן ולנהל להקה בסגנון אפריקאי. אני מרגיש לגמרי בבית. יש כאן המון צמא לידע האפריקאי ומי שרוצה להתמסר לידע הזה, אני מעניק לו את כל כולי. ויש לזה פירות. כשבנגורה מגיעה היום להופיע באפריקה אנחנו יכולים לשבת ולנגן עם המתופפים הכי טובים באזור ולהרגיש כשווה בין שווים, וגם רקדני בנגורה זוכים לתשבחות והערצה מהרקדנים האפריקאים".
 
ואיך אתם שורדים מבחינת תקציב?
 
רחל: "אין לנו שום סיוע ממקורות ממשלתיים או מסחריים, הכל אנחנו מממנים בעצמנו. חלק מהכסף שאנחנו מרוויחים אנחנו שולחים לקרובי משפחה באפריקה. זה קשה, לפעמים אפילו סיזיפי, אבל האמונה עוזרת לנו לשרוד ודברים טובים קורים כל הזמן.
 
"הנה, החלום הגדול שלנו להקים מרכז אפריקאי בארץ התגשם. אנחנו פועלים במתחם ענק ומקסים בכרכור שהוא התגשמות חלומו של כל אמן. אנחנו מקיימים כאן סדנאות אמן וחוגים לילדים ולמבוגרים, ומטפחים באהבה את החצר הענקית שלנו, שיש בה גינת ירק אורגנית, פינות נוי ומשתלה. בסך הכל החיים יפים והמתנה הכי גדולה שזכינו בה היא האפשרות לחיות יחד ולעסוק באמנות המדהימה הזאת, שמושרשת לנו כל כך עמוק בנשמה".
 
המופע "בנגורה – מחול התופים" יתקיים ביום חמישי, 8 ביולי 2010, במרכז סוזן דלל בתל-אביב. כרטיס: 90 ש"ח. להזמנות: 03-5105656.