"מכתבים מפליקס במזוודה המנגנת", עם התזמורת הקאמרית הקיבוצית, הוא פחות הצגה ויותר קונצרט
מסע סביב העולם
"מכתבים מפליקס" הוא קונצרט-מופע חווייתי לילדים, על פי ספרן של אנט לנגן וקונסטנצה דרופ, בעיבודן של אורני יאיר ועידית שכטמן ובביצוע התזמורת הקאמרית הקיבוצית. אולם מוזיאון תל-אביב מלא עד אפס מקום, יותר מאשר בכל ההצגות הקודמות שראינו עד היום, אות של כבוד לקהל ההורים והילדים הישראלי שנענה בהתלהבות לחוויה הקונצרטנטית.
על הבמה מעין שילוב של בימת קונצרטים עם גן ילדים, כסאות התזמורת פזורים מול עמדת הניצוח, ובצד ימין של הבמה קוביות גן ענקיות. אנשי התזמורת נכנסים, לבושים בהתאם, הנגנים מכוונים את הכלים ונעמדים לקראת כניסתה של המנצחת עידית שכטמן, לקול מחיאות הכפיים הסוערות. חוויית קונצרט על פי כל כללי הטקס.
שכטמן, מלהיבה וקורנת, כמעט רוקדת את היצירות המנוגנות, ובניצוחה פותחת התזמורת ביצירת הפתיחה. לאחריה נכנס השחקן שרון צור כמנחה הערב, מציג את התזמורת ואת המאסטרה והשניים פוצחים בדיאלוג סיפורי, אליו מצטרפת מן האולם גם השחקנית אורני יאיר בתפקיד סופי. יחד מציגים השלושה את האקספוזיציה לסיפורו של פליקס הארנב, חברה הטוב ביותר של סופי, שהלך לה לאיבוד ומצא את עצמו במסע עולמי במדינות השונות, למגינת ליבה של סופי המתגעגעת.
מכל מדינה שולח הארנב מכתב בו הוא מציג את המדינה שבה הוא מבקר בפני חברתו, מה ששולח את התזמורת לנגן יצירות המייצגות את אותן מדינות. ארצות הברית, צרפת, ספרד ומדינות נוספות זוכות לעיבודים מוזיקליים יפהפיים בביצועים מושלמים של התזמורת, תוך שהן באות לידי ביטוי גם באמצעים בימתיים נוספים, כמו כובעי קאובוי ובנדנות, אקורדיון ובארט צרפתיים, רקדנית פלמנקו ספרדייה ועוד כהנה וכהנה אביזרים, שחלקם מולבשים גם על הילדים המוזמנים לבמה.
שיתוף הילדים במופע הופך לחגיגה של ממש כשאלה מוזמנים פעם אחר פעם לבמה כדי להשתתף בריקודים וביצירות המוזיקליות, ואת קונצרט הסיום מבצעת התזמורת כשעל הבמה ולמרגלותיה, על רצפת האולם, רוקדים הילדים כשהם אוחזים בדגלי המדינות השונות שחולקו להם בידי שרון צור.
שכטמן, שאחראית כאמור גם על עיבוד המופע ביחד עם אורני יאיר, משמשת גם כסוג של שחקנית במופע, מספרת קצת על הכלים השונים ועל שפת המוזיקה הבינלאומית, ויוצרת דיאלוג נפלא ובלתי פוסק עם הקהל, תוך שהיא מעורבת כמעט בכל אלמנט השזור במופע, פרט אולי לג'אגלינג שמבצעת יאיר...
והנה פליקס!
לאורך המופע כולו, כמו גם בספר עצמו, נעדר פליקס הארנב מהחגיגה, וכדי שיופיע גם הוא סוף סוף, מלמדות שכטמן ויאיר את הילדים שיר המזמין את פליקס להגיע. כשסוף סוף הוא נכנס, ארנב ענקי וצהוב, מוחא כל האולם כפיים בסיפוק, במיוחד הילדים הקטנים - כולל בתי שלכבוד המופע קניתי לה יום קודם את הספר עצמו - שציפו לבואו לאורך המופע כולו, וכאן יש לקחת בחשבון את העובדה שמדובר קודם כל בקונצרט לילדים ובו שזורים קטעי קישור ולא בהצגה שבה שזורות יצירות קונצרטנטיות.
מאחר שאת המופע מייעדים אנשי התזמורת הקיבוצית לבני ארבע עד תשע, נדמה שנמצאו לא מעט בני ארבע שקצת התאכזבו מהמינון הדל יחסית של ההצגה לעומת היצירות המנוגנות שתפסו את מרבית הזמן – שעה ורבע של מופע - ולא סיפקו את הפעוטות שאכן באו לפגוש את גיבוריהם מהספרים הידועים, ובייחוד את פליקס.
מצד שני, נדמה לי שאת ספרי פליקס כבר לא קוראים בגיל תשע, כך שלמרות החיבור הרעיוני הבאמת מקסים בין הספר, המהווה טריגר להכרת יצירות ממדינות שונות, לבין הקונצרט, נוצר לפעמים פער בין הציפיות של בני הגילאים המהווים את הרף התחתון של קהל היעד, לבין סיפוק אותן ציפיות.
מצד שלישי, מזמן, כאמור, לא ראיתי אולם בתפוסה כל כך מלאה, עם הורים המרוצים מכך שחשפו את ילדיהם לפן מוזיקלי אחר מזה שאליו הם מורגלים, ולכן הדגש הוא על אותה הבהרה, המזמינה את ההורים לקחת בחשבון את העובדה שלא מדובר בהצגה פרופר, כי אם בקונצרט הנאחז בסיפורו של פליקס הארנב כבמעין דברי קישור המובילים לכוכבות האמיתיות של המופע - היצירות המוזיקליות.
"מכתבים מפליקס במזוודה המנגנת", 1 ביולי 2010, אולם מוזיאון תל-אביב. התזמורת הקאמרית הקיבוצית. בימוי: אורני יאיר, מנצחת: עידית שכטמן, שחקנים: שרון צור, אורני יאיר.
04/07/2010
:תאריך יצירה
|