רפי פרסקי חוזר. שוב. והפעם באמת. עם תקליט חדש שיוצא אוטוטו וסיבוב הופעות, כמו שצריך. טל גורדון מצאה פרסקי בוגר ואקלקטי מתמיד וגם גילתה באיש בעל התדמית המיוסרת צד קליל להפתיע. ריאיון מבודח.
החיוך הפרסקאי
כבר שנים שנרמזים רמזים: פרסקי חוזר, פרסקי מופיע, פרסקי הוציא סינגל. עכשיו, סוף סוף, זה באמת קורה. ב- 9 בינואר, שמונה שנים אחרי אלבומו האחרון, פרסקי מוציא אלבום חדש, הרביעי שלו, "בלב ובנפש", אלבום שחתום לחלוטין בחותמת הפרסקית, עם טקסטים יפהפיים שמסמנים אולי סוג של אופטימיות מסוימת.
את האלבום מלווה סיבוב הופעות עם השירים החדשים, בלי לוותר כמובן על הלהיטים שיגרמו לכל אחד לזמזם "כמה פעמים ספרת עד עשר" ו"מיליון דולר"`.
למען "הגילוי הנאות", (מצחיק אותי להגיד ככה אבל אין לי שום מונח אחר), אחשוף (עוד מילה מצחיקה) שעומד להיות לי העונג להתארח במופע שיקיים בקמלוט תל אביב, ובהיכרות שהיכרנו לצורך האירוח הזה הפתיע אותי לגלות שלמרות הטקסטים הכבדים או עצובים כביכול שלו, מדובר באיש שלא יכול להפסיק לצחוק ליותר מחמש דקות ברצף. מפגש נוסף גרם לי כבר לקרוא את הטקסטים שלו באור חדש לחלוטין, ולראות פתאום את החיוך הצדדי והכמעט קבוע שנמצא בהם.
"התחלקתי בין לכתוב לבין להתעסק בעסקים שלי"
- אז מה עבר עליך בשמונה השנים שבהן לא הוצאת תקליט? אתה יודע שאנשים תופסים את זה כסוג של פסק זמן שלקחת.
"מה עבר עלי? תמר, הבת שלי נולדה, נפרדתי מהאקסית שלי, וזה דברים שלוקחים את האנרגיות ואת הזמן".
- האלבום הראשון שלך היה הצלחה מטאורית, והשניים שבעקבותיו, למרות שסיפקו להיטים לא מעטים, פחות הצליחו במכירות. יש לזה קשר לעובדה שלא הוצאת כל כך הרבה זמן אלבום?
"אני מתאר לעצמי שכן. זה גם העניין של חברות תקליטים שמעוניינות או לא, וגם אחרי שאתה כולך בתוך המוזיקה, עסוק רק בלעשות מוזיקה ולקדם אותה ולמכור אותה, כשזה לא קורה אתה גם מתעסק בלשרוד. אתה צריך איכשהו להתפרנס ממשהו. פתחתי בתקופה הזאת אינסוף עסקים, חלק הצליחו יותר, חלק פחות, אף אחד לא היה היסטריה..."
- וכל הזמן הזה המשכת לכתוב כרגיל?
"כל הזמן הזה כתבתי אבל לא כרגיל כי לא היה לי את הזמן הרגיל. לפני זה הקדשתי במשך שנים שלמות את כל כולי למוזיקה ועכשיו התחלקתי בין לכתוב לבין להתעסק בעסקים שלי. עבודה, מה שנקרא".
"אני לא יודע לכתוב שירים נחמדים"
למרות שסיפור הפריצה שלו נראה כסיפור סינדרלה של אמן שכבר באלבום ראשון עושה להיטי ענק כאלה המוזכרים למעלה, פרסקי התחיל את הדרך כטכנאי הקלטות וכשיצא האלבום הראשון שלו הוא היה כבר בן שלושים.
- ההצלחה המטאורית של אלבום ראשון אולי עשתה משהו לא כל כך טוב, בדיעבד? היית מעדיף להיבנות לאט מאלבום ראשון לשני לשלישי?
"אולי כן. זה עושה הלם, הייתי בהלם, בפירוש. הופעתי בפעם הראשונה בטלוויזיה בתכנית של גבי גזית עם השיר `מיליון דולר`, התכנסנו ביחד לראות את התכנית ויהודה (פוליקר) אמר לי באותו ערב, `חכה חכה, עכשיו אתה יורד למטה וזהו זה, אתה לא מבין מה הולך להיות`. כי כו-לם ראו אז ערוץ 1. ואיך שירדנו למטה, נסענו לאכול משהו, עמדתי לחצות את הכביש, עצרה בחריקת בלמים מכונית סוברו לבנה, אני לא אשכח את זה, ומישהו צעק `הנה הוא! הנה הוא! זה פרסקי, הוא היה היום בטלוויזיה!` וזהו, מאותו רגע זה התחיל".
- ומה בנאדם מרגיש כשבתקליטים הבאים זה לא חוזר על עצמו, למרות הלהיטים?
"התקליט השני תפס אותנו באמצע מלחמת המפרץ, זה כאילו היה חוסר מזל באיזשהו מקום. שבוע אחרי שהוא יצא לא היו אנשים ברחובות. לא הייתה נפש חיה, והיה ברור שהלך התקליט. זהו. לא היה למי למכור אותו. התקליט השלישי היה המשך ישיר של התקליט הראשון אבל היה איזה אנטי כבר, אולי כי השירים שלי לא נחמדים...אני לא יודע לכתוב שירים נחמדים..."
" אם אתה לא סופשבוע רגוע, יותר טוב שתירגע"
"זאת החבילה שלי, כן , זה מה שיש ואני לא יודע אם אני צריך להתגאות או להתבייש/ יש כאן את כל הפצעים והצלקות שפגעו לי בשלמות הרגשות, יש כאן את כל הנקודות החלשות כשלוחצים הן מורידות דמעו/ת וגם את כאן שפעם היית בשבילי הכל, ולא היה לנו על מה לדבר כשנפגשנו ברחוב אתמול" ("החבילה שלי", מתוך האלבום החדש)
- מדברים הרבה על ההבדל בין האקלים המוזיקלי של התקופה שבה הוצאת את הראשון שלך (1989)
להיום
"היום ברדיו הכל לקק. אין שום דבר שהוא לא לקק. יש איזה קו כזה של סופשבוע רגוע, וזהו. אם אתה לא יכול להיכנס לסופשבוע רגוע, יותר טוב שתירגע... ואני גם רוצה להגיד משהו שחשוב שתכתבי: לפי דעתי כמעט כל הראפ וההיפ הופ הישראלי, חוץ מכמה דברים שיוצאים מן הכלל, נשמעים כמו להקה צבאית. פרסומת לשוקו... מי שקצת אוהב היפ הופ וראפ, ואני אוהב מאוד, יודע שזה ממש לא הקטע".
- בשנים האחרונות שבהן לא שמעו ממך, הייתה תחושה של החמצה מצידך, של תסכול?
"לא. בשנים האחרונות חזרה לי התשוקה לזה אבל בשנים הקודמות הראש שלי ממש לא היה בזה, הייתי בדברים אחרים. נורא נפגעתי מהתקליט האחרון במובן הזה שחשבתי שזה תקליט מצוין, מאוד אהבתי אותו, מאוד נהניתי לעשות אותו, מאוד אהבתי להופיע עם הלהקה שלי, אני חושב שהיו הופעות מצוינות, וזה לא עבד מילימטר עם הקהל. אני נפגעתי והלכתי. זה לא שנעלבתי, אלא שזה היה פשוט כורח המציאות שאני יותר לא אהיה כי היה חבל על האנרגיות".
" תקליט אקלקטי"
"`אני רוצה להיות הראשון שאומר לך כמה שאני אוהב אותך, אני רוצה להיות הראשון שמצחיק אותך
אני רוצה להיות זה שמגלה לך שבאביב יש פריחה, ושלכת בסתיו בכל שנה רציתי לשיר לך שיר לפני השינה בלי מילים רק מנגינה" ("לה לה לה"`, מתוך האלבום החדש)
- מה חדש בתקליט החדש, מה שונה מהדברים הקודמים שעשית?
"מאוד רציתי לעשות תקליט מכונות וזה לא ממש הלך לי... זה לא נשמע לי טוב כשעשיתי את זה עם מכונות. רציתי שזה יהיה מאוד קטן כזה וזה גם לא הלך לי... אני חושב שאני לא יכול להשתחרר מ`תקליט פרסקי אופייני`, אני מפגר... (צוחק...).
אני עושה את השירים שאני כותב בדרך שהכי נשמעת לי. התקליט השני שלי היה נורא שקט ונורא אהבתי אותו בגלל זה. התקליט השלישי היה נורא רועש ונורא אהבתי אותו בגלל זה, את התקליט הזה אני אוהב על זה שיש בו הרבה אהבה (צוחק...). אני חושב שהתקליט הזה נכתב ממקום יותר בוגר. זה תקליט מאוד בוגר, פתאום אני כותב על הבת שלי... זזתי מקום אחד או שניים ימינה או שמאלה בחיים שלי עד שעשיתי את התקליט הזה, והוא בעצם מכלול של העשר שנים שלא הייתי, כאילו. השנים שלא עשיתי תקליט. זה ממש מספר על החיים שלי צעד צעד. הוא `אק-לק-טי` (מתענג על המילה ומת מצחוק...). הוא משבץ צעד צעד את כל מה שעבר עלי בתשע שנים האחרונות, זה תקליט אקלקטי..."
"צחוקים מטורפים באולפן"
- תמיד היית צחקן כזה? גם בתקופת התקליט הראשון?
"בטח! תמיד הייתי כזה".
- כי רק אחרי שהכרתי אותך קלטתי את ההומור שבטקסטים שלך.
"נכון, אנשים לא קולטים את ההומור בטקסטים, אבל יש הומור בכל הטקסטים כמעט. לנו תמיד היה הומור בתוך העבודה, עם יעקב (גלעד, שגילה אותו מתחילת דרכו) ועם כל החבורות שעבדו בתקליטים, כל הזמן צחוקים מטורפים באולפן. וזה כל הכיף".
ההופעה הקרובה של רפי פרסקי תיערך ב- 28 בדצמבר, ב- 21:00, במועדון סינדרום בירושלים. ב- 29 בדצמבר, ב- 22:00, תיערך הופעה במועדון הקמלוט בתל-אביב שבה תתארח טל גורדון. ב- 15 בינואר,ב-22:00, תתקיים הופעה במעבדה בירושלים. לפרטים נוספים
טל גורדון
22/12/2004
:תאריך יצירה
|