רק מנצח גדול כמו לורין מאזל מסוגל להפיק קונצרט משובח וחד פעמי מרכיבים לא מבריקים. יוסי שיפמן חווה התרוממות רוח מן הסימפוניה התשיעית בניצוחו של מאזל בקונצרט "לחיים ושלום" בירושלים.
מנגנון מוזיקלי הגדול
כשמקבלים סוס במתנה במתנה לא בודקים לו את השיניים, מימרה ותיקה זו מתאימה באחוזים ניכרים לאירוע חד פעמי ויוצא דופן בנוף אירועי המוזיקה בישראל, כזו שחווינו אמש באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים.
על הבמה ניצבה התזמורת הפילהרמונית ע"ש ארטורו טוסקניני מאיטליה ואתה המקהלה הפילהרמונית הסלובקית מברטיסלווה, בתגבור של שבע זמרות ישראליות. בקדמת הבמה - ארבעה סולנים תמר איוורי, סופרן מגרוזיה, נדיה מיכאל, מצו סופרן מגרמניה הטנור, וינצ`נזו לה סקואולה מאיטליה והבס, אלאן טיטוס מארה"ב. ובחזית כל המנגנון המוזיקלי הגדול הזה עמד המנצח האמריקני לורין מאזל.
לוחמי חירות מוזיקליים
האירוע נקרא "קונצרט לחיים ולשלום" מירושלים ומבית לחם בחסות כנס הערים ההיסטוריות של אגן הים התיכון, ונשא מסרים של שלום אהבה, אחווה ושאר דברים שירושלים רוצה להשתבח בהם.
הקונצרט קשר בין שני שמות של לוחמי חירות מוזיקליים נודעים, או אולי נכון יותר לומר - לוחמים למען זכויות האדם. בטהובן, שרוחו של הליברליזם האירופי נשבה באישיותו, נתן לרוח האדם החופשי ביטוי נרחב ביצירותיו ובהגיגיו. ארטורו טוסקניני, המנצח שעל שמו קרויה התזמורת, יצא בהפגנות מחאה כנגד המשטרים הפשיסטיים של אירופה ואחד מצעדיו, היה להתייצב ליד עריסתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית שנקראה אז התזמורת הסימפונית הפלסטינית (או הארצישראלית).
התזמורת עצמה, לדברי מאזל, היא תזמורת שחבריה הם סולנים בזכות עצמם, המתכנסים מדי פעם לסדרת חזרות ומסעות קונצרטים באיטליה ובעולם. כשמונים אחוזים הם איטלקים והיתר אורחים. זה קצת דומה לתזמורת הסימפונית הבינלאומית, שעליה ניצח מאזל לפני כמה שנים באילת ובירושלים, אלא שכאן, לדבריו , הגיל מבוגר מעט יותר- הכנרת הראשית בת 22 והנגן המבוגר ביותר הוא בן 40.
ככלל התזמורת נשמעת כתזמורת טובה, ואפילו יותר מטובה אבל לא משהו מבריק. אם מדובר בתזמורת סולנים הרי שמכל קטעי הסולו רק האבובן השאיר רושם סולני, כל היתר היה בסדר או בסדר גמור אבל כאן זה נעצר.
המקהלה מוכרת מהופעות קודמות בישראל שרה היטב עם מעידות סופרניות קלות. ברביעיית הסולנים נעים היה להכיר את קולה של תמר אייורי הסופרן, לאיכות קולותיהם של נדיה מיכאל ולה סקואולה המוכרים מביקורים קודמים קיבלנו אישור מחודש ואלן טיטוס שמר על איפוק מוגזם.
חוויה נאצלה של רוח האדם
אבל, וזהו ה"אבל" החשוב, מכלל מרכיבים אלה מצליח מנצח מבריק כלורין מאזל להוציא את המיטב. מה שחסר באיכות התזמורת הוא מוסיף במתח, ביצירת דרמה על ידי מעבירים חדים מפיאנו לפורטיסימו. את היעדר רוך בנגינת כלי הקשת הוא משלים בגוונים אחרים וחדשים וזהו אישור נוסף לגאונותו המקצועית. הסחף שהוא ידע להעניק ליצירה הגדולה הזאת לא השאיר איש באולם אדיש.
הקהל כולו, באמת כולו, עמד על רגליו ומחא כפיים והריע במשך דקות ממושכות. תחושת התרוממות הרוח לאודה על השמחה של שילר ולמוזיקה של בטהובן המוכרת היום יותר כצלצולים של הטלפונים הסלולריים היו לרגעים של חוויה נאצלה של רוח האדם, חוויה שתלך עם מי שנכח שם לזמן ממושך.
כן, ומה עם הסוס והשיניים? עניין של ארגון. הקונצרט, שהכרטיסים אליו חולקו בחינם היה אמור להתחיל בשעה שמונה בערב, אבל ליצירה הזאת קדמו נאומים וברכות שארכו לא פחות משישים דקות תמימות. זה היה טרחני מייגע ומעל לכל - מיותר.
קונצרט המחווה לשלום ולחיים, המתקיים בסיועם של מוסדות שלטון איטלקיים, הוא כבר מסורת בירושלים, אך רצוי שמישהו יתן דעתו על היחס בין האמנות לברכות המתחייבות.
לורין מאזל ינצח על התשיעית של בטהובן בירושלים
יוסי שיפמן
23/12/2004
:תאריך יצירה
|